שלום חברים וחברות יקרים

פנינה51

New member
שלום חברים וחברות יקרים

הגדרתי גבול מול ההורים שלי ומול אמא שלי במיוחד והיא ניתקה לי את הטלפון בפרצוף,והלכה לישון ב19.00 בערב. העיקר שהוצאתי מלבי את כל מה שהיה לי 5 שנים תקוע בלב ועדיין לא אמרתי לה כלום. אמרתי רק 1/4 ממה שהתכוונתי לומר לה בסופשבוע הזה אנחנו הולכולת לדבר אחד על אחד תאחלו לי בהצלחה נשיקות לכלם ובמיוחד לך שפי
 
תודה נשמה

אל תהיי קשה איתה מידי : ) אני יודע שיש לך הרבה על הלב, אבל אין לי ספק שמה שההורים שלך עושים זה מתוך אהבה. בברכה שפי
 

פנינה51

New member
שפי יקירי אל דאגה

אני לא אהיה קשה איתה מידי הגיע הזמן להגדיר גבולות איפה אני מתחילה ונגמרת ואיפה אמא שלי מתחילה ונגמרת מבטיחה לדווח מה קרה ביום א' נשיקות
 
בהצלחה יקירה.

תשתדלי לא לשרוף שום דבר, בעיקר גשרים.
מיתר, שגם רוצה ללכת לישון ב 19:00
 

ע ו פ ר ה

New member
היי פנינה יקרה

לפני שאת הולכת לסגור איתה דברים, דמייני שאור ורוד של אהבה עוטף את שתיכן ומרכך את הדברים. לפעמים בשעת כעס אנחנו אומרים דברים בצורה קשה. רככי קצת את האווירה ואז דברי איתה. בהצלחה עופרה
 

פנינה51

New member
פנינה שלי

האמת שאתמול רציתי להגיד לה את כל מה שתקוע לי עמוק בלב וטוב שלא אמרתי היום כבר נרגעתי אבל מחר יום חמישי אני נוסעת במיוחד על מנת להגיד לה את כל מה שעבר עליי ב-5 שנים הולכת להיות שיחה טובה אך יחד עם זאת אני הולכת להיות גם אסרטיבית תודה על התמיכה אדווח לכם מה קרה ביום א'
 

kikona126

New member
פנינה

דבריך נשמע שאת הולכת לשיחה עם הרבה כעס ועצבים. נסי למתן אותם. אולי אפילו מדיטציה לפני הפגישה. או מעין הגנה שתצרי לעצמך. השתדלי לא להסחף אחריהם בכעס ועצבים שמרי על קור רוח. וכמובן ב ה צ ל ח ה
 

bee w hole

New member
פנינוצ'קה!

איך אני שמחה לראות את ההודעות שלך, מכיוון שאני מזדהה כ"כ. אני גם עברתי נסיון כזה ולמדתי : להילחם, לחנך(להגדיר גבולות זה סוג של לחנך), או לשנות הם מסוג הדברים שמעלים כישלון כי מלכתחילה חושבים מחשבות שליליות, בי פוגעים, הם מתייחסים אלי לא יפה, מזלזלים. אז זו מלחמה שאבודה מראש. והבנתי שברגע שאני לקחתי אחריות על המצב, ויתרתי על נושא השליטה בנושא, כיווננתי את עצמי למוד חיוביות . והחלטתי לעשות לעצמי רק טוב, לקבל את הדברים שאני רוצה לקבל, להפגין אהבה כשאני רוצה, להפגין את מירב החמלתיות כלפיה, אז הכל משתנה. תביני שהמושכות על חייך בידיים שלך, אמא שלך לא תכתיב איך יראו חייך, את צריכה לקבל את העובדה שהיא מדברת בשפה שונה כי היא גדלה אחרת מאיך שאת גדלת. ברגע שאת תעשי לעצמך סויטצ' בחשיבה את תראי כמה שהדברים שונים. יכול להיות שאמא שלך לא תשתנה כי כנראה שיש לה בעיות עם עצמה, אבל כל עוד את תקבלי אותה כמו שהיא את תראי כמה שקט ייכנס לך ללב. דונט פייט ד'ם ג'וין דם- זה משפט נורא נכון. ברגע שאת נלחמת לשנות את המצב ולשנות את אמא שלך כך גם את נלחמת בעצמך ומתסיסה את עצמך. אבל ברגע שצטרפי לאמא שלך, כלומר תבואי אליה ממקום של חמלה, של חוזק שלך שאת מלאה בבטחון בעצמך ומלאה חיזוקים חיוביים כלפי עצמך רק אז השקט יבוא ובתקווה שהפצעים יגלידו והשכנפיים יצמחו מחדש. "סליחה זו המוכנות לוותר על עבר טוב יותר " בהצלחה רבה!
 
למעלה