שלום חברים, חג פורים שמח../images/Emo151.gif../images/Emo152.gif
יש לי וידוי קטן - גדול
הצילו אולי בגל שזה התחלה, ואחר כך זה ירגע, אני באמת לא יודעת. קשה כאן לשמור על אוכל מאוזן. בפרט בסופי שבוע. אם הולכים לבקר או לוקחים אותי לסיורים, טיולים קבלת פנים, אז איך אפשר לא לאכול. למשל אתמול, נסענו ל "תומס לנד" בגלל הנכד, ובילינו שם הרבה זמן. היה שם עוד זוג חברים של בני עם ילדה בגיל נכדי. נסענו כשעה דרך מקסימה ומיוערת. כל הדרך, הכביש בתוך יער אבות, משהו לא מן העולם הזה. ובתוך היער-עיירה מקסימה כאילו לקוחה מאיזו ציור, עם רכבת אמיתית לילדים ששמה תומס. נכדי לא רוצה לשמוע מכלום מלבד התומס הזה. נסענו ברכבת כולנו, ואחר כך צפינו בהצגה של תומס הרכבת, וכל זה בתוך היער עם ריחות משגעים של עצים גבוהים ואויר הרים צלול כיין. כל זה כמובן מפתח תיאבון לא רגיל, אז בצהריים נסענו כמובן ללאנץ´, בעיירה ציורית ומקסימה אחרת. עכשיו אני שואלת אותכם, מה אני אוכל
בארץ הייתי מזמינה סלט ירקות שהרוטבים מגישים בנפרד. את רוצה - את שמה-את לא רוצה -את לא שמה. גם כאן הזמנתי משהו הכי קרוב לסלט, " סמוקט צ´יקן סיזר סלט". חשבתי יתנו לי סלט ירקות וחתיכות עוף על זה. איפה!!!!! הסלט הוא רק חסה ונבטים גם זה היה בסדר, אבל זה היה כבר עם מלא רוטב בלתי מזוהה וחתיחות נקניק אולי צ´יקן + ביקון מאושן. החברה הזמינו בנוסף צ´יפס. אוף, ואני משוגעת על צ´יפס. מה לעשות, להביט ולא לאכול,איך אפשר
וזו רק דוגמה אחת מני רבות. אני מתפללת שלא אחזור עם תוספת משקל, לפחות באותו משקל שבאתי. לאור הנסיבות, אהיה מרוצה אם אחזור באותו משקל שנסעתי. זהו בינתים, נכדי התאורר, ואני צריכה גם כבר להתכונן ליצאה, חברה באה לקחת אותי לכל היום. ביי חברה אוהבת באיה
אני מקווה שכל מה שכתבתי יעבור. המחשב עושה קונצים,יאללה ביי
יש לי וידוי קטן - גדול
