שלום חברים
אני כבר לא מסתובב פה כמו פעם אבל אני חושב על הפורום די הרבה, וכבר המון זמן אומר לעצמי שאני צריך לקפוץ לראות מה קורה ולעדכן ולשתף קצת בחוויות, כי אני חייב לא מעט לפורום שהיה שם (כלומר, כאן) בתחילת הדרך שלי.
אז הפעם אין לי הרבה דברים לכתוב, לא באתי "מוכן" כמו בעבר, זה יהיה קצר יותר ואולי יבואו לי רעיונות אח"כ
למי שלא מכיר אותי - הייתי בן 35, ללא שום ניסיון (אפילו לא נשיקה). לפני -כמעט-כמעט שנה פגשתי מישהי ומאז אנחנו ביחד. היא מאוד נעימה ומכילה ונוחה ולכן כל החששות והמהמורות שהיו לי בתחילת הדרך עברו בשלום (היא בעלת ניסיון). אנחנו מתרגשים בכל פעם מחדש ממה שיש לנו, זה ממש לא מובן מאליו בשביל שנינו.
מרחק הנסיעה בן השעה וחצי שהפריד בינינו כבר לא קיים, עברנו לגור ביחד לפני כחודשיים.
יש אתגרים כמובן, לחיות ביחד עם בנאדם לראשונה בחיים באופן רציני זה לא קל. שנינו נעימים ונוחים אבל עדיין, יש תפיסות וגישות שמעולם לא אותגרו ועכשיו הן מאותגרות, ולא תמיד זה נעים. כנ"ל לגבי הרגלים. גם לחיים ולמציאות יש כמובן "התקלות" משלהם.
האתגר הרציני העיקרי שאני חושב עליו לא מעט הוא ההשלמה עם העובדה ש"זה זה". זה נשמע קל אבל זה אומר שכל הדילמות והחיכוכים הקטנים שקיימים באופן טבעי עד להסתנכרנות מלאה חייבים להיפתר, חייבים להשלים איתם ולחיות איתם או לפתור אותם.
עד כאן לבינתיים.
אני כבר לא מסתובב פה כמו פעם אבל אני חושב על הפורום די הרבה, וכבר המון זמן אומר לעצמי שאני צריך לקפוץ לראות מה קורה ולעדכן ולשתף קצת בחוויות, כי אני חייב לא מעט לפורום שהיה שם (כלומר, כאן) בתחילת הדרך שלי.
אז הפעם אין לי הרבה דברים לכתוב, לא באתי "מוכן" כמו בעבר, זה יהיה קצר יותר ואולי יבואו לי רעיונות אח"כ
למי שלא מכיר אותי - הייתי בן 35, ללא שום ניסיון (אפילו לא נשיקה). לפני -כמעט-כמעט שנה פגשתי מישהי ומאז אנחנו ביחד. היא מאוד נעימה ומכילה ונוחה ולכן כל החששות והמהמורות שהיו לי בתחילת הדרך עברו בשלום (היא בעלת ניסיון). אנחנו מתרגשים בכל פעם מחדש ממה שיש לנו, זה ממש לא מובן מאליו בשביל שנינו.
מרחק הנסיעה בן השעה וחצי שהפריד בינינו כבר לא קיים, עברנו לגור ביחד לפני כחודשיים.
יש אתגרים כמובן, לחיות ביחד עם בנאדם לראשונה בחיים באופן רציני זה לא קל. שנינו נעימים ונוחים אבל עדיין, יש תפיסות וגישות שמעולם לא אותגרו ועכשיו הן מאותגרות, ולא תמיד זה נעים. כנ"ל לגבי הרגלים. גם לחיים ולמציאות יש כמובן "התקלות" משלהם.
האתגר הרציני העיקרי שאני חושב עליו לא מעט הוא ההשלמה עם העובדה ש"זה זה". זה נשמע קל אבל זה אומר שכל הדילמות והחיכוכים הקטנים שקיימים באופן טבעי עד להסתנכרנות מלאה חייבים להיפתר, חייבים להשלים איתם ולחיות איתם או לפתור אותם.
עד כאן לבינתיים.