תישמעו חולים וחולות יקרים. נכון זה היה מכה כואבת ביום שהודיעו לי "אתה חולה בסרטן" אבל אני לא מתביש לומר 4 שנים אחרי: היה כיף אפי´ שכאב אפי´ שבכיתי הרבה (אני בן 17) בס"ה נעשתי למאוד בגרותי והחיים האירו לי מאוד אני אומר לכולכם בבקשה תהיו חזקים זה עובר בסוף. והעיקר שתדעו שהתרופה הכי טובה זה מצב רוח טוב. בי מתוקים.
גם אני הייתי חולה בתקופת התיכון, בגיל 17 וחצי שהבראתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..פתאום לא היה לי עם מה להתמודד, אבל החיים היו יפים מתמיד וככה זה עד היום. מאחלת לך הרבה בריאות ואושר ואושר ואושר.
