שלום חברים
אתם מאמינים באהבה? כזו שמטריפה אתכם כמעט מהרגע הראשון? אז ככה: אני נשואה ויש לי שני בנים הוא נשוי פעם שניה ללא ילדים(10 שנים) עד לרגע שהופיע בחיי לא האמנתי שאוכל לאהוב שוב. כבר היה לי רומן מחוץ לנישואים רק שאת שבריו אספתי גם כשאהובי הנוכחי נכנס לחיי. חיי הנישואים שלי כפי שאתם למדים לא בדיוק גן של שושנים אבל אני נשואה לאיש טוב, איש משפחה תרתי משמע. אישה, בית, ילדים. .. כבר כמה שנים שאני חיה בשיממון מתוך בחירה ומתוך השלמה שאין הרבה גברים כמו בעלי אך עם ידיעה ברורה שאינני מאושרת . הפרש הגילאים ביני לבין בעלי גדול מאוד ובזמן האחרון עם כל מריבה או משברון שחל ביננו אני מרגישה יותר ויותר שחבל שאקבר כשאני צעירה. והאהוב הזה שנכנס לחיי, בכזו אהבה, בכזו שלמות, מצליח לגרום לי להיות מאושרת כפי שלא הייתי בימי חיי. מעולם לא אהבו אותי בדרך שהוא אוהב אותי. תוך שלושה חודשים מאז שהתחיל הרומן הזה גם הוא וגם אני חושבים על פירוק. אני פחות אמיצה ממנו. מחכה לרגע שהוא יקח החלטה. מנסה לחשוב מה יהיה על בעלי וילדי. איך בכלל לגשת. אנחנו נמצאים כרגע בפעם השניה בחיינו בתהליך של טיפול זוגי. הטיפול החל עוד לפני שהאהוב הגיע לחיי. תחושת ההחמצה וחוסר ההתאמה ביננו מאוד בולטת לאורך הטיפול. יחד עם זה אף אחד מאיתנו לא מעלה את נושא הפירוק כאפשרות. אני יודעת שדברים אלו אולי נשמעים נדושים. אבל אנחנו כבר במצב שילדיו מנשואיו הראשונים יודעים שאני קיימת, אמו מתחילה לחפות על היעדרותיו הרבות.. ואני? אינני יודעת מה לעשות. אני יודעת שאני צריכה לפרק. לא בגלל האהוב כמו בגלל האושר הפרטי שלי. כל כך הרבה נפגעים יהיו בסיפור הזה ואינני יודעת מהיכן להתחיל. המטפלת הזוגית שלנו איתה התייעצתי אומרת שאקח את הטוב שיש באהבה החדשה שלי, שאלמד להנות כי מגיע לי. .. עד מתי? איך אודיע לבעלי? בזמן האחרון הוא מתרחק, מבין שמשהו עובר עלי, נראה שהוא פגוע, בודד ועצוב מאוד. לא תאמינו אבל זה קורע אותי. אני יודעת שלגבי הבנים שלי אסתדר. אבל הוא? לא שלא יהיו נשמות טובות שיכירו לו מישהי יום אחרי שניפרד..אבל איך אוכל לפרק בלי שהוא יפגע? כל כך קשה לי...
אתם מאמינים באהבה? כזו שמטריפה אתכם כמעט מהרגע הראשון? אז ככה: אני נשואה ויש לי שני בנים הוא נשוי פעם שניה ללא ילדים(10 שנים) עד לרגע שהופיע בחיי לא האמנתי שאוכל לאהוב שוב. כבר היה לי רומן מחוץ לנישואים רק שאת שבריו אספתי גם כשאהובי הנוכחי נכנס לחיי. חיי הנישואים שלי כפי שאתם למדים לא בדיוק גן של שושנים אבל אני נשואה לאיש טוב, איש משפחה תרתי משמע. אישה, בית, ילדים. .. כבר כמה שנים שאני חיה בשיממון מתוך בחירה ומתוך השלמה שאין הרבה גברים כמו בעלי אך עם ידיעה ברורה שאינני מאושרת . הפרש הגילאים ביני לבין בעלי גדול מאוד ובזמן האחרון עם כל מריבה או משברון שחל ביננו אני מרגישה יותר ויותר שחבל שאקבר כשאני צעירה. והאהוב הזה שנכנס לחיי, בכזו אהבה, בכזו שלמות, מצליח לגרום לי להיות מאושרת כפי שלא הייתי בימי חיי. מעולם לא אהבו אותי בדרך שהוא אוהב אותי. תוך שלושה חודשים מאז שהתחיל הרומן הזה גם הוא וגם אני חושבים על פירוק. אני פחות אמיצה ממנו. מחכה לרגע שהוא יקח החלטה. מנסה לחשוב מה יהיה על בעלי וילדי. איך בכלל לגשת. אנחנו נמצאים כרגע בפעם השניה בחיינו בתהליך של טיפול זוגי. הטיפול החל עוד לפני שהאהוב הגיע לחיי. תחושת ההחמצה וחוסר ההתאמה ביננו מאוד בולטת לאורך הטיפול. יחד עם זה אף אחד מאיתנו לא מעלה את נושא הפירוק כאפשרות. אני יודעת שדברים אלו אולי נשמעים נדושים. אבל אנחנו כבר במצב שילדיו מנשואיו הראשונים יודעים שאני קיימת, אמו מתחילה לחפות על היעדרותיו הרבות.. ואני? אינני יודעת מה לעשות. אני יודעת שאני צריכה לפרק. לא בגלל האהוב כמו בגלל האושר הפרטי שלי. כל כך הרבה נפגעים יהיו בסיפור הזה ואינני יודעת מהיכן להתחיל. המטפלת הזוגית שלנו איתה התייעצתי אומרת שאקח את הטוב שיש באהבה החדשה שלי, שאלמד להנות כי מגיע לי. .. עד מתי? איך אודיע לבעלי? בזמן האחרון הוא מתרחק, מבין שמשהו עובר עלי, נראה שהוא פגוע, בודד ועצוב מאוד. לא תאמינו אבל זה קורע אותי. אני יודעת שלגבי הבנים שלי אסתדר. אבל הוא? לא שלא יהיו נשמות טובות שיכירו לו מישהי יום אחרי שניפרד..אבל איך אוכל לפרק בלי שהוא יפגע? כל כך קשה לי...
