מטיסת שבלולים
New member
שלום חברי פורום יקרים
אושרי כבר בן שמונה וחצי ואני נזכרת בימים שהפורום הזה נפתח, איזו התרגשות זו הייתה.
באותו זמן הקמתי גם אתר בעברית מישום שבאמת לא היה אז למי לפנות ולשאול.
מאז עברנו הרבה ואני חושבת שהדבר הכי מרגש שקרה לנו הוא לפגוש את ד"ר פנסקי, בגיל ארבע וחצי עם חזרה ברגל ימין,
אחרי לחץ של כמה רופאים לנתח.
בגיל חמש אושרי עבר גיבוסים חוזרים וחזר לסד/נעליים בלילה למשך שנה.
והיום שלוש וחצי שנים אח"כ, אני לא יכולה לכתוב שהרגל שלו נראית מדהים, אבל הגולים והפעלולים שהוא עושה איתה מפצים על הנטייה הקלה פנימה.
אז כן, הוא עושה הכל, הכל. הוא אתלט נהדר (וזה ילד שעד שהורידו לו את הגיבוסים בגיל חמש רצה כל הזמן על הידיים).
אני חושבת שהיום אנחנו מתמודדים אם קשיים נפשיים שאולי כן ואולי לא נובעים מהטיפול בק"פ, בעיקר בינקות (כמו גיבוסים כואבים וניתוח להארכת גיד אכילס כחוויה קשה ביותר), אלו השערות שלי.
והעיצות שלי ממרומי ניסיוני (-: למי שיכול, לרוץ לד"ר פנסקי. (-: לזכור שאתם ההורים המושכות בידיים שלכם. שהגיבוסים באמת לא אמורים לכאוב, שאפשר לעשות את הניתוחון יחד עם ההורים.
אני רוצה לכתוב שהורדתי את האתר שלנו מהרשת לאחר שנכנסתי אליו לא מזמן וגיליתי שכל הטקסט בג'בריש ושיקח לי הרבה זמן לאחות את הטקסט (אנחנו בקנדה בחודשים הקרובים ואין לי כאן את המקור). הרגשתי גם שהידע קצת מיושן, בעיקר כל מה שקשור לציוד- וטוב הדבר.
אשמח לעזור בכל שאלה תמיד, לג'סיקה יש את המייל שלי.
נשיקות וחיבוקים לגדולים ולקטנים.
עידית
אושרי כבר בן שמונה וחצי ואני נזכרת בימים שהפורום הזה נפתח, איזו התרגשות זו הייתה.
באותו זמן הקמתי גם אתר בעברית מישום שבאמת לא היה אז למי לפנות ולשאול.
מאז עברנו הרבה ואני חושבת שהדבר הכי מרגש שקרה לנו הוא לפגוש את ד"ר פנסקי, בגיל ארבע וחצי עם חזרה ברגל ימין,
אחרי לחץ של כמה רופאים לנתח.
בגיל חמש אושרי עבר גיבוסים חוזרים וחזר לסד/נעליים בלילה למשך שנה.
והיום שלוש וחצי שנים אח"כ, אני לא יכולה לכתוב שהרגל שלו נראית מדהים, אבל הגולים והפעלולים שהוא עושה איתה מפצים על הנטייה הקלה פנימה.
אז כן, הוא עושה הכל, הכל. הוא אתלט נהדר (וזה ילד שעד שהורידו לו את הגיבוסים בגיל חמש רצה כל הזמן על הידיים).
אני חושבת שהיום אנחנו מתמודדים אם קשיים נפשיים שאולי כן ואולי לא נובעים מהטיפול בק"פ, בעיקר בינקות (כמו גיבוסים כואבים וניתוח להארכת גיד אכילס כחוויה קשה ביותר), אלו השערות שלי.
והעיצות שלי ממרומי ניסיוני (-: למי שיכול, לרוץ לד"ר פנסקי. (-: לזכור שאתם ההורים המושכות בידיים שלכם. שהגיבוסים באמת לא אמורים לכאוב, שאפשר לעשות את הניתוחון יחד עם ההורים.
אני רוצה לכתוב שהורדתי את האתר שלנו מהרשת לאחר שנכנסתי אליו לא מזמן וגיליתי שכל הטקסט בג'בריש ושיקח לי הרבה זמן לאחות את הטקסט (אנחנו בקנדה בחודשים הקרובים ואין לי כאן את המקור). הרגשתי גם שהידע קצת מיושן, בעיקר כל מה שקשור לציוד- וטוב הדבר.
אשמח לעזור בכל שאלה תמיד, לג'סיקה יש את המייל שלי.
נשיקות וחיבוקים לגדולים ולקטנים.
עידית
