שלום חגית, חדשה בפורום ורוצה עזרה בענייני

שלום חגית, חדשה בפורום ורוצה עזרה בענייני

הזוגיות שלי. אני בשנות השלושים המאוחרות, נשואה 4 שנים ולפני חצי שנה ילדתי ואני אחרי שנים של ציפיה סוף סוף אמא. למרות זאת אני מרגישה מתוסכלת, לא מרוצה מהחיים וכועסת על בעלי ואני יודעת שזה על שטויות. למה אני כזאת אני לא מבינה, הכל מבולבל לי ואני לא יודעת אפילו מה אני רוצה ובעלי גם לא מבין אותי ויוצא שאנחנו רבים ועל כלום. מה את חושבת, כדאי במצב כזה ללכת לטיפול? מצד אחד אני רוצה אבל גם פוחדת שזה יהיה עוד יותר גרוע.
 
הרגשה של חוסר שביעות רצון, שהחיים לא ממש

מחייכים אלינו היא נחלת אנשים רבים, את עוד יותר לא מבינה זאת כי את אמורה להיות מאושרת מהאמהות ותינוקך החדש. את מקור התיסכול שלך את צריכה לבדוק בעבודה עם עצמך או בטיפול פרטני או אפשרי עם בן הזוג . לא ספרת לי מה היה לפני הלידה ובהריון וממתי את מרגישה כך, השמחה של הולדת ילד אינה מטשטשת את מה שהיה לפני ואף עלולה להחמיר את המצב, לא ילד ולא שום דבר ואף אחד יכולים לעשות לך טוב, הטוב צריך לבוא מהפנים שלך. תנסי לשתף את בעלך ברגשות שלך , תנסי ללא תלונות וביקורת, רק לדבר איתו ברגעים שלא טוב לך. כדאי גם לבדוק אפשרות של דיכאון אחרי לידה, הוא יכול לבוא בדרגות שונות , איני יודעת איך היה לך לפני לכן כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה. אל תחששי מטיפול, מטפלת טובה יכולה בזמן קצר להקל עלייך את ההרגשה ולבדוק איתך איך חיים טוב יותר עם הנאה וסיפוק שהרי זה מה שאת רוצה לא?
 
תודה חגית על התגובה, אני אוסיף לך כמה פרטים

אני מטבעי אשה אופטימית ומנסה תמיד לשמור על מצב רוח טוב גם כשהמצב לא הכי טוב, התחתנתי באהבה בגיל מבוגר יחסית וחיכיתי נורא להיות כבר בהריון שהגיע אחרי נסיונות רבים, אני מרגישה כיום שהחיים קצת יצאו משליטה ואני לא מצליחה להיות שמחה למרות שאוביקטיבית אני קיבלתי את מה שתמיד רציתי, אשמח אם תמשיכי להתייחס ולהציע לי איך אפשר לשנות את המצב.
 
יש תקופות בחיינו שהן פחות טובות וצריך לקבל

אותן ככאלה ולנסות בדרכים שונות לרומם את הנפש חזרה. הריון ולידה הם שינויים גדולים גם לגוף וגם לנפש וגם אם זה מה שרצית כל חייך. את היום מטופלת בתינוק שזה אחרת ממה שהיה לך עד היום, התמודדות חדשה, שמחה ודאגה, כייף ופחות שינה ועוד הרבה דברים... דרכך האופטימית ודאי תעזור לך להתגבר על המשבר והרגשות שמציפים אותך, כדאי לך לבקש עזרה בטיפול בתינוק שתוכלי להתפנות יותר לדברים שעושים לך טוב, תפגשי עם חברות שכייף לך איתן,הרעיון הוא להמצא במקומות שטוב לך עם אנשים שמהנים אותך ולהיות רגישה יותר מתמיד לצרכייך. אפשרות שכבר הצעתי לך, במקביל אפשר גם ללכת ליעוץ עם אשת מקצוע, לפי רגשתך.
 
כפי שחגית כתבה, יש ציפייה

שלך מעצמך ושל הסביבה ממך שתיהי שמחה ומאושרת, כי הרי לא מכבר ילדת את בנך/בתך הבכור/ה - "איזה אושר". אז בהחלט יש רגעים (ואפילו הרבה) של אושר, אך השינוי בחייך הוא אדיר, שינוי שלוקח זמן (לעיתים חודשים) לתפוס ולהבין את מהותו וגודלו. ייתכן שעולים בך גם רגשות לא נעימים סביב האמהות - רגשות שהם לגיטימיים לגמרי אך לעיתים אין זה "מקובל" בחברה לדבר עליהם ולתת להם ביטוי. לאחר הלידה, בעיקר הראשונה, לעיתים קרובות ההורים מרגישים מבולבלים. אנו נכנסים למצב חדש ואף אחד לא הדריך אותנו. ישנם קורסי הכנה ללידה, אך אין קורסי הכנה להורות. ויש צורך בכך, בעיקר בשלבי ההורת המוקדמת. דבר נוסף שעובר שינוי מהותי היא הזוגיות. מזוג הפכתם לשלישיה - זהו שינוי דרמטי שדורש הסתגלות מחודשת ופיתוח גמישות ביחסים ובקשרים (ויש הטוענים שיש צורך לפתח קשר חדשממה שהיה, מסוג אחר לגמרי בין בני הזוג). כפי שחגית ציינה, לא כתבת איך הרגשת לפני ובמהלך ההריון ולכן קשה לדעת האם הדברים קשורים גם לעבר. זיו, אבא ועובד סוציאלי
 
למעלה