טוטו לוטו חצילים
New member
שלום חגית - יש לי בעיה
אני יוצאת עם בחרו כבר שנה וחצי אנחנו גרים ביחד מהרגע הראשון. יש לי בעיה - אני לא יודעת להגיד לו כשמפריעים לי כל מיני דברים בבית אני מפחדת מהתגובה שלו. לא פחד פיזי אלא פחד שהוא יעזוב אותי. זה קרה לי עם החבר הקודם. היינו שנתיים וחצי ביחד, וכשצבתרי המון דברים בבטן זה התפרץ בבת אחת, והעוצמה של זה היתה כל כך עזה שגרמה לפרידה. היום כשדברים מעצבנים אותי אצלו אני שותקת. אבל בתוך הבטן הכל גועש. קצת רקע: אני עובדת כל יום עד 1800, ופעמיים בשבוע לומדת עד 22:00 הוא עובד כל יום מ0700 עד 1700, יש לו המון תורנויות במסגרת העבודה. המון! ואז הוא נשאר ער במהלך היום, הלילה ושוב יום למחרת (כאילו עובדים כרגיל) הוא חוזר הביתה מאוד מאוד עייף. אני משתדלת לראות חברות וחברים כשהוא בתורנויות על מנת שנוכל להיות ביחד כמה שיותר. הוא גם רוצה להיות איתי כמה שיותר. הבעיה היא שהרגלתי אותו לפינוקים כמו בית נקי, אוכל מוכן, נרות דלוקים כשהוא מגיע הביתה. קצת נשבר לי. אני מרגישה שאין לי עזרה בבית, שרק אני כל היום מפרפרת מסביב לקשר הזה, שרק אני משתדלת ומנסה להנשים את הקשר. אני יודעת שהוא אוהב אותי, בעצם אני לא כל כך בטוחה כבר. אתמול רבנו נורא, זה היה פשוט נוראי. אתמול הוא היה בתורנות כל היום עד 23:00, אז עשיתי לעצמי יום של חברות, מהבוקר עד הלילה ביקרתי חברות שונות. ב22:30 הוא התקשר אלי ואמר שהוא בדרך הביתה. נלחצתי. ידעתי שהמטבח לא מסודר (לא מבולגן נורא, אבל הכלים שבהם הוא אכל ארוחת בוקר שהכנתי לו לא נשטפו) מהר יצאתי מחברה שלי ונסעתי הביתה. בדרך התקשרתי אליו ניסיתי לרכח אותו ואמרתי לו שיש לזניה במקרר ויוציא לאכול. חזרתי הביתה והוא כבר היה מצוברח, לא רצה לדבר איתי. אכל לבד את האוכל, השתתק. אוף אני שונאת שזה קורה לו. כשהוא אכל קינוח באתי אליו לתת לו חיבוק והוא אמר לי "תני לי לאכול בשקט".נורא נעלבתי ועליתי לחדר שינה (קצת רקע - במהלך השבועיים האחרונים הוא מסתגר בחדר מחשב ומשחק במשחק מחשב דבילי, אני עוהל לחדר שינה כדי לקרא ספר או לראות טלויזיה, וכשאני קוראת לו לבוא לישון אז הוא אומר כן, כן תיכף ולוקח שעה עד שהוא בא, אני בינתיים נרדמת כי נשבר לי לנסות להחזיק מעמד ערה) בקיצור אמרתי לעצמי, די את נשארת ערה היום כדי שהוא לא יתבאס ששוב נרדמת. באחת בלילה, אחרי שהוא אכל, היה בשירותים, הסתכל באימיילים והתקלח הוא בא לחדר שינה. על סקס לא היה מה לדבר. הבנאדם כעס. שאלתי אותו למה הוא כועס, אז הוא אומר שהוא לא כועס פשוט הוא צריך להפסיק לצפות כוסאמא שלו - מה לצפות מה . אמרתי לו שאז פעם 1 הוא חיכה עשרים דקות עד שחזרתי הביתה, מה קרה. פעם 1 הבית לא היה נקי מצוחצח. פעם 1 הוא היה צריך שלטוף כליםץ הוא טען שהיו לו רק שעתיים להיות איתי בסופ"ש ושהוא לא ציפה שזה יקרה ככה ושהוא לא כועס. אמרתי לו שאני כועסת, אני כועסת על זה שאני לא אומרת לו דברים בזמן, על זה שנאי טיפשה כי ככה הרגלתי אותו. בריצוק הוא התעצבן והלך לישון בסלון. כמובן שרצתי אחריו והתחננתי בפניו שיחזור לישון איתי. הוא חזר למיטה בכיתי נרדמנו. בבוקר קמנו והוא הלך לעבודה, אני יותר מאוחר הלכתי לעבודה שלי. זהו נמאס ל אני לא אומרת לו מה מפריע לי באותו זמן וזה הורס לי הכל. בבקשה עזרה איך מדברים. איך יוצרים תקשורת סליחה על האורך.
אני יוצאת עם בחרו כבר שנה וחצי אנחנו גרים ביחד מהרגע הראשון. יש לי בעיה - אני לא יודעת להגיד לו כשמפריעים לי כל מיני דברים בבית אני מפחדת מהתגובה שלו. לא פחד פיזי אלא פחד שהוא יעזוב אותי. זה קרה לי עם החבר הקודם. היינו שנתיים וחצי ביחד, וכשצבתרי המון דברים בבטן זה התפרץ בבת אחת, והעוצמה של זה היתה כל כך עזה שגרמה לפרידה. היום כשדברים מעצבנים אותי אצלו אני שותקת. אבל בתוך הבטן הכל גועש. קצת רקע: אני עובדת כל יום עד 1800, ופעמיים בשבוע לומדת עד 22:00 הוא עובד כל יום מ0700 עד 1700, יש לו המון תורנויות במסגרת העבודה. המון! ואז הוא נשאר ער במהלך היום, הלילה ושוב יום למחרת (כאילו עובדים כרגיל) הוא חוזר הביתה מאוד מאוד עייף. אני משתדלת לראות חברות וחברים כשהוא בתורנויות על מנת שנוכל להיות ביחד כמה שיותר. הוא גם רוצה להיות איתי כמה שיותר. הבעיה היא שהרגלתי אותו לפינוקים כמו בית נקי, אוכל מוכן, נרות דלוקים כשהוא מגיע הביתה. קצת נשבר לי. אני מרגישה שאין לי עזרה בבית, שרק אני כל היום מפרפרת מסביב לקשר הזה, שרק אני משתדלת ומנסה להנשים את הקשר. אני יודעת שהוא אוהב אותי, בעצם אני לא כל כך בטוחה כבר. אתמול רבנו נורא, זה היה פשוט נוראי. אתמול הוא היה בתורנות כל היום עד 23:00, אז עשיתי לעצמי יום של חברות, מהבוקר עד הלילה ביקרתי חברות שונות. ב22:30 הוא התקשר אלי ואמר שהוא בדרך הביתה. נלחצתי. ידעתי שהמטבח לא מסודר (לא מבולגן נורא, אבל הכלים שבהם הוא אכל ארוחת בוקר שהכנתי לו לא נשטפו) מהר יצאתי מחברה שלי ונסעתי הביתה. בדרך התקשרתי אליו ניסיתי לרכח אותו ואמרתי לו שיש לזניה במקרר ויוציא לאכול. חזרתי הביתה והוא כבר היה מצוברח, לא רצה לדבר איתי. אכל לבד את האוכל, השתתק. אוף אני שונאת שזה קורה לו. כשהוא אכל קינוח באתי אליו לתת לו חיבוק והוא אמר לי "תני לי לאכול בשקט".נורא נעלבתי ועליתי לחדר שינה (קצת רקע - במהלך השבועיים האחרונים הוא מסתגר בחדר מחשב ומשחק במשחק מחשב דבילי, אני עוהל לחדר שינה כדי לקרא ספר או לראות טלויזיה, וכשאני קוראת לו לבוא לישון אז הוא אומר כן, כן תיכף ולוקח שעה עד שהוא בא, אני בינתיים נרדמת כי נשבר לי לנסות להחזיק מעמד ערה) בקיצור אמרתי לעצמי, די את נשארת ערה היום כדי שהוא לא יתבאס ששוב נרדמת. באחת בלילה, אחרי שהוא אכל, היה בשירותים, הסתכל באימיילים והתקלח הוא בא לחדר שינה. על סקס לא היה מה לדבר. הבנאדם כעס. שאלתי אותו למה הוא כועס, אז הוא אומר שהוא לא כועס פשוט הוא צריך להפסיק לצפות כוסאמא שלו - מה לצפות מה . אמרתי לו שאז פעם 1 הוא חיכה עשרים דקות עד שחזרתי הביתה, מה קרה. פעם 1 הבית לא היה נקי מצוחצח. פעם 1 הוא היה צריך שלטוף כליםץ הוא טען שהיו לו רק שעתיים להיות איתי בסופ"ש ושהוא לא ציפה שזה יקרה ככה ושהוא לא כועס. אמרתי לו שאני כועסת, אני כועסת על זה שאני לא אומרת לו דברים בזמן, על זה שנאי טיפשה כי ככה הרגלתי אותו. בריצוק הוא התעצבן והלך לישון בסלון. כמובן שרצתי אחריו והתחננתי בפניו שיחזור לישון איתי. הוא חזר למיטה בכיתי נרדמנו. בבוקר קמנו והוא הלך לעבודה, אני יותר מאוחר הלכתי לעבודה שלי. זהו נמאס ל אני לא אומרת לו מה מפריע לי באותו זמן וזה הורס לי הכל. בבקשה עזרה איך מדברים. איך יוצרים תקשורת סליחה על האורך.