שלום חגית..צריכה עזרה

ברנשית1

New member
שלום חגית..צריכה עזרה

שלום חגית אני בת 29 , נשואה רק 8 חודשים וכבר מתחילה לתהות האם זה היה הצעד הנכון עבורי. אני עם בעלי 4 שנים ועד לא מזמן תיחזקנו זוגיות יפה מאוד, הרבה קשיים עברנו...אבל עברנו ! לאחרונה אני מרגישה שנמאס לי, נמאס לי להיות מובנת מאליו עבורו, נמאס לי שהוא לא מחזר , לא קונה, אנחנו לא יוצאים לבילויים ביחד, ירח דבש אפילו לא היה לי....זה לא שאין כסף ואנחנו חיים בדוחק, ממש לא, כסף יש בלי עין הרע..הוא פשוט חושב יותר מידי כלכלי...אני מתה לילד והוא טוען שעד שלא נקנה בית הוא לא רוצה ילדים, כול פעם יש תירוץ אחר למה לא לעשות ילדים ( פרט קטן, מאז שהתחתנו אני כבר לא לוקחת גלולות....8 חודשים ועדיין החסידה לא מגיעה ) אבל כשאנחנו במיטה באינטימיות שלנו, הוא כולו מאושר ואומר : עכשיו אנחנו עושים ילד, ילדה , עשר, כמה שתירצי ..ואחר כך חוסר לאנטיות שלו לילדים. הוא יכול לקום מאושר ואחרי שעתיים להתהפך ולהפוך את העולם. אני לא יודעת כבר איך להתמודד עם מצבי הרוח שלו והסברתי לו את זה, בנועם, ברכות, שקשה לי ושאולי נלך לייעוץ כי אני לא רוצה להרים ידיים כרגע...הוא טוען שאין בעיה ושאם אני אשכב איתו מתי שהוא רוצה - אזי הכול יהיה בסדר...הלוווו זה לא פיתרון ! אוףףף קשה לי ככה. כבר לא יודעת מה לעשות, אתמול היה לנו ריב גדול שגרר ברוגז כמובן, כ"כ הרבה זמן לא יצאנו ביחד לשתות ולרקוד והוא החליט שהוא יוצא לפאב עם חברים, גם שבוע שעבר היה וגם לפני שבועיים, אין לי בעיה שיצא איתם חלילה, אבל אתמול נישברתי, התפרצתי עליו שהוא מוכן לצאת עם חברים אבל עם אישתו הוא לא עשה את זה כבר הרבה זמן, אני זועקת לחיזורים ממנו , הוא יודע שמתחילים איתי בעבודה, אבל הוא גם יודע שאין מצב שאישתו תבגוד.... מה לעשות ??? אני מיואשת, ורגע לפני שאני הולכת לשפוך את ליבי אצל ההורים המקסימים שלי אני מבקשת עיצה. ! אגב, על טיפול זוגי הוא לא מוכן לשמוע בשום אופן בטענה שאף אחד לא יגלה לו " את אמריקה "
 
נראה לי שאת כיום עושה מן חשבון נפש

ובודקת את תוצאות נישואייך "מה יצא לך מכל זה..." זוגיות כדי שתהיה טובה ומתגמלת צריך תהיה בה תקשורת טובה ויכולת לשתף אחד את השני בצרכים שלנו. האם השתנו דברים ? האם לפני הנישואין היה כן מפרגן ומפנק ? האם דברים באמת השתנו כל כך לרעה או שאת היום יותר מפוכחת באשר לגבר איתו התחתנת? בעניין ילד, אני ממליצה לך שעד שאת לא עולה איתו על פסים של זוגיות שאת מרוצה ממנה, אל תעשו ילד. אני גם ממליצה לך ללכת ליעוץ. אם אינו רוצה לבוא איתך אז תאמרי לו שלך קשה ואת הולכת לבד. לפעמים זה מאיים על בן הזוג והוא מצטרף גם כן. אל תוותרי על האפשרות לחיות בזוגיות שיש בה שמחה ולא יאוש וחוסר שבעות רצון. תשתפי אותו בקושי שלך ולא רק ברמת הקיטור, תאמרי לו שקשה לך, שאת רוצה להרגיש נאהבת ושמחה, שאת מאד אוהבת אצלו... אבל קשה לך עם... תפתחי את ליבך וברגע של רוגע בלי התפרצות רגשית ודרמה. יתכן שאם יבין שנישואיכם בסכנה, ישנה דרכיו ויהיה אף מוכן ללכת ליעוץ איתך.
 
למעלה