שושי 6 היחידה
New member
שלום , חדשה כאן
נכנסתי כדי להתייעץ אבל זה סיפור לא קטן.. יש לי אח בן 34 שנמצא במצב בעייתי כבר 7 שנים. לא עובד, עזב לימודים, מתנהג באופן נוראי כלפי הורי עימם הוא גר. לא חפש עבודה ולא מוכן לחפש בתחילה חשבנו שהוא צריך טיפול פסיכיאטרי..והוא הסכים ללכת בתנאי שיקבל בתום הטיפול מכתב על מצבו הנפשי לביטוח ל אומי.. וכך קיבל והיום הוא מקבל קיצבת נכות נפשית. בשנה הארונה אני ואחיותי הבנו שהוא בעצם במצב נפש טוב מאוד( קרו המון מקרים ושיחות שהביאו אותנו למסקנה ברורה מאוד) וכל מה שהוא עושה זה לנצל את הורי וגם את המדינה. ולא פעם הוא מנזה לנצל כל אחת מאיתנו . הפסיכיאטר ד"א אמר שיש לו סימפטומים של דיכאון כתוצאה מארוע חרדתי שעבר בעברו..או שילוב של כמה ארועים כאלה. אולי אז הוא היה דיכאוני אולי עשה את עצמו כדי לקבל קיצבת נכות( יש לו ח בר שעשה אותו דבר...) אבל היום שנה ומשהו אחרי..זה ברור שהוא רק נצלן ולא דיכאוני.. הבעיה היא לא אחי. אלא דוקא אימי שאינה מסוגלת לראות ז את ולא מקבל את מה שאבי ואחיותיי ואני אומרים לה..והיא ממשיכה מתוך דאגה ..(מאז הוא תינוק יש לה דאגה מופרזת כלפיו)לא "לשחרר" אותו מחשש מה אים...? היא לא רואה שכל עוד הוא חי בביתה ועל חשבונה היא מקבעת את המצב הנצלני שלו.. היא מאפשרת לו את המצב של " לא צריך לעבוד .. יש מגורים ,חשבונות משולמים ואוכל... והמדינה מאפשרת לי כסף לביזבוזים..." אינה מאפשרת לאבי לפעול.. ובטח לא לנו.. אבל כל יום היא מתייסרת ובוכה על מצבו בבית. לדעת כולנו, האחיות, היא חייבת ללכת ליוץ משפחתי בנושא הורות או משהו דומה כדי שתבין איך היא יכולה לעזור לו. הבעיה היא שאין לנו מושג איפה יש כזה בצפון..איזור חיפה- שם היא גרה. מישהו יודע איך ניתן לסייע בעניין המטפל משפחתי או בכלל בעניין המתואר?
נכנסתי כדי להתייעץ אבל זה סיפור לא קטן.. יש לי אח בן 34 שנמצא במצב בעייתי כבר 7 שנים. לא עובד, עזב לימודים, מתנהג באופן נוראי כלפי הורי עימם הוא גר. לא חפש עבודה ולא מוכן לחפש בתחילה חשבנו שהוא צריך טיפול פסיכיאטרי..והוא הסכים ללכת בתנאי שיקבל בתום הטיפול מכתב על מצבו הנפשי לביטוח ל אומי.. וכך קיבל והיום הוא מקבל קיצבת נכות נפשית. בשנה הארונה אני ואחיותי הבנו שהוא בעצם במצב נפש טוב מאוד( קרו המון מקרים ושיחות שהביאו אותנו למסקנה ברורה מאוד) וכל מה שהוא עושה זה לנצל את הורי וגם את המדינה. ולא פעם הוא מנזה לנצל כל אחת מאיתנו . הפסיכיאטר ד"א אמר שיש לו סימפטומים של דיכאון כתוצאה מארוע חרדתי שעבר בעברו..או שילוב של כמה ארועים כאלה. אולי אז הוא היה דיכאוני אולי עשה את עצמו כדי לקבל קיצבת נכות( יש לו ח בר שעשה אותו דבר...) אבל היום שנה ומשהו אחרי..זה ברור שהוא רק נצלן ולא דיכאוני.. הבעיה היא לא אחי. אלא דוקא אימי שאינה מסוגלת לראות ז את ולא מקבל את מה שאבי ואחיותיי ואני אומרים לה..והיא ממשיכה מתוך דאגה ..(מאז הוא תינוק יש לה דאגה מופרזת כלפיו)לא "לשחרר" אותו מחשש מה אים...? היא לא רואה שכל עוד הוא חי בביתה ועל חשבונה היא מקבעת את המצב הנצלני שלו.. היא מאפשרת לו את המצב של " לא צריך לעבוד .. יש מגורים ,חשבונות משולמים ואוכל... והמדינה מאפשרת לי כסף לביזבוזים..." אינה מאפשרת לאבי לפעול.. ובטח לא לנו.. אבל כל יום היא מתייסרת ובוכה על מצבו בבית. לדעת כולנו, האחיות, היא חייבת ללכת ליוץ משפחתי בנושא הורות או משהו דומה כדי שתבין איך היא יכולה לעזור לו. הבעיה היא שאין לנו מושג איפה יש כזה בצפון..איזור חיפה- שם היא גרה. מישהו יודע איך ניתן לסייע בעניין המטפל משפחתי או בכלל בעניין המתואר?