שלום, חדשה כאן
כשהייתי ילדה בכתה ג' התחלתי לכתוב שירים. לאחר שאימי היתה מראה את השירים הללו לכל אדם (גם ללא רשותי, וגם לא יכלתי לסרב לה), זרקתי אותם ועברתי תקופה של אי כתיבה. בערך בכתה י' התחלתי לחזור לכתיבה למשך כמה שנים. זה פשוט פרץ ממני ורק לאחר שנים הבנתי שזו בעצם כתיבה פסיכולוגית. אחר כך עברתי עוד תקופה של כמה שנים ללא כתיבה, ובערך בגיל 25 פרצה מתוכי עוד תקופה של כשנתיים-שלוש כתיבה די משובחת שרובה פסיכולוגית. מאז עברו כ 10 שנים ללא כתיבה. אני רוצה לחזור לכתוב ולא יודעת איך. אני מרגישה כאילו המעיין שלי נסתם. אם אכתוב זו תהיה כתיבה מאוד מאולצת ובוודאי שלא איכותית. אני מרגישה שכתיבה היתה יכולה לעזור לי להתמודד עם הקשיים שלי. איך אפשר לחזור לכתיבה? אני מצרפת קטע שכתבתי לפני כ 20 שנה, בהיותי בת 17 וחצי, ובאיזה שהוא מקום הוא עדיין רלוונטי: תיקי בידי ואני איתו עוד נודדת. אל פינת מקלט רצוני אל מקום גולה לא נדרכת. דרכי ארוכה היא ורבת קשיים מדבריות היא חוצה, ומרחבים. איך אגיע אל מפלט פני, וכבלי העולם אוחזים בידי? והדרך נמשכת שנים כה רבות מאז עזבתי בית ואמא, בפסיעות מדודות קטנות קטנות עדיין הדרך קדימה. וכמה אבקשנה, את אי נדודי? מדוע לא אמצאנה, את ארץ געגועי?
כשהייתי ילדה בכתה ג' התחלתי לכתוב שירים. לאחר שאימי היתה מראה את השירים הללו לכל אדם (גם ללא רשותי, וגם לא יכלתי לסרב לה), זרקתי אותם ועברתי תקופה של אי כתיבה. בערך בכתה י' התחלתי לחזור לכתיבה למשך כמה שנים. זה פשוט פרץ ממני ורק לאחר שנים הבנתי שזו בעצם כתיבה פסיכולוגית. אחר כך עברתי עוד תקופה של כמה שנים ללא כתיבה, ובערך בגיל 25 פרצה מתוכי עוד תקופה של כשנתיים-שלוש כתיבה די משובחת שרובה פסיכולוגית. מאז עברו כ 10 שנים ללא כתיבה. אני רוצה לחזור לכתוב ולא יודעת איך. אני מרגישה כאילו המעיין שלי נסתם. אם אכתוב זו תהיה כתיבה מאוד מאולצת ובוודאי שלא איכותית. אני מרגישה שכתיבה היתה יכולה לעזור לי להתמודד עם הקשיים שלי. איך אפשר לחזור לכתיבה? אני מצרפת קטע שכתבתי לפני כ 20 שנה, בהיותי בת 17 וחצי, ובאיזה שהוא מקום הוא עדיין רלוונטי: תיקי בידי ואני איתו עוד נודדת. אל פינת מקלט רצוני אל מקום גולה לא נדרכת. דרכי ארוכה היא ורבת קשיים מדבריות היא חוצה, ומרחבים. איך אגיע אל מפלט פני, וכבלי העולם אוחזים בידי? והדרך נמשכת שנים כה רבות מאז עזבתי בית ואמא, בפסיעות מדודות קטנות קטנות עדיין הדרך קדימה. וכמה אבקשנה, את אי נדודי? מדוע לא אמצאנה, את ארץ געגועי?
