שלום..חדשה פה../images/Emo9.gif
אז ככה..אני קוראת סמויה בפורום הזה כבר יחסית המון זמן. הסיפור שלי הוא כזה.. עקב טראומה שעברתי בתיכון התחילו להופיע אצלי החרדות האיומות שכמובן לא ידעתי מה זה אומר בכלל ורק בצבא אובחנתי ..(די הרבה זמן לסבול במחשבה שכל שניה אני הולכת להשתגע
) הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית בצבא ואח"כ אצל אחרת באזרחות שנתיים. אפשר לומר בגדול (אבל ממש ממש בגדול) שהחרדות היומיומיות פחתו. אבל אם אני חושבת על זה הן מעולם לא הלכו...פשוט למדתי להתמודד איתן. אני לא ממש זוכרת את עצמי בשנים האחרונות בלי גוש תקוע בבטן..גוש של חרדה, של לחץ, של אי שקט תמידי כזה, ובלי דופק מהיר שמזכיר לי תמיד שלא הסתיים כל הסיפור עדיין. כמובן שעברו אצלי כל הסימפטומים האפשריים לצערי... כל המצב הביא אותי לבדידות נוראית... כי לא יכולתי להסביר לאנשים מה אני מרגישה, מה עובר עלי (בטוחה שאתם מזדהים
)...כל אלה שאומרים את המשפט השנוא עלי "רדי מזה" "צאי מזה" כאילו זה הכי קל בעולם
כאילו אני ממש נהנית לסבול
והכל בגלל הבורות של החברה בקשר לתופעה הנוראית הזאת. כרגע אני עומדת בתקופה מוזרה בחיים, לא יודעת לאיזה כיוון לפנות..נמצאת בלחץ אטומי שמשפיע על כל איבר ואיבר בגוף...והרי זה הכל מעגל קסמים שכזה...המצב הזה נורא מדכא והכל מגיע בגלל אותו דיכאון
זהו בעיקרון סתם רציתי לשתף
לילה טוב לכולם
אז ככה..אני קוראת סמויה בפורום הזה כבר יחסית המון זמן. הסיפור שלי הוא כזה.. עקב טראומה שעברתי בתיכון התחילו להופיע אצלי החרדות האיומות שכמובן לא ידעתי מה זה אומר בכלל ורק בצבא אובחנתי ..(די הרבה זמן לסבול במחשבה שכל שניה אני הולכת להשתגע
