שלום- חדשה פה

[תותילי1]

שלום- חדשה פה

שמחה להיצטרף אליכן. אני חודש לאחר לידה לידה ראשונה ויש לי בן מקסים. רק עכשיו אני מתחילה קצת לנסות ולחזור לשיגרה. הכל מתחיל לאט לאט להסתדר חוץ מדבר אחד, מצבי הרוח. דווקא בהתחלה לא היו לי כמו שציפיתי וכמו שהכינו אותי, אך להפתעתי הם התחילו עכשיו ומיותר לציין שה גורם לקשיים ביני לבין בעלי.

 

[אביטלתל]

ברוכה הבאה !

צריך סבלנות

חודש זה לא הרבה זמן הגוף שלך עבר תהליך ארוך של 9 חודשים שסופו היה לידה שהיא דבר שמאוד קשה לגוף (למי פחות ולמי יותר). צריך זמן להתאושש ולקבל את המציאות החדשה את יכולה לפרט קצת יותר על מצבי הרוח והקשיים שהם גורמים ?

 

[new mermaid]

את בדיוק המקום הנכון../images/Emo24.gif

בהתחלה עוד צפים על גלי האופוריה, בד"כ כולם מסביב ששים לעזור והעייפוץ עדיין לא מרימה את ראשה המכוער

בערך איפה שאת (חודש) הצטברות העייפות והירידה המסויימת בהתלהבות הראשונית של הסובבים, בשילוב עם העובדדה שהילד כבר לא "מופלטה" (אהבתי מאוד

מאמצת) שרק אוכל וישן, הופכות את הימים לקשים יותר. לפעמים האסימון של גודל המשימה נוחת גם הוא בשלב הזה ומוסיף קושי נפשי מה אגיד לך? כולנו עברנו את זה, אפילו בסיבובים יותר מתקדמים החדשות הטובות? עוד שבועיים (או בחמישה קילו בערך) החיים ייראו לך אחרת (קלאב הוטל). ההאכלות (הנקות?) יתרווחו, יהיה פידבק של חיוכים שמוסיף כוח, כל הדברים הטכניים (חיתול וכולי) יהפכו לכמעט בלתי נראים ולאט-לאט גם אתם תחזרו להיות קצת זוג ולא רק הורים. זה נראה בלתי אפשרי לצאת לשעה לבד אבל בחיי שזה יקרה. בנתיים תקטרי לנו ואנחנו נבין

 

[משוש30]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אין מה לעשות זה ההורמונים המשתוללים... הרבה הבנה מצד בעלך ומצידך וזה יסתדר

 

[1איתן ולהב שלנו]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif