שלום!!! חזרנו!!!../images/Emo160.gif
חזרנו לארץ
אתמול לפנות בקרת באיחור של כ-8 שעות. בחיים לא רציתי לחזור כל כך... אני סובלת כרגע מהבדלי שעות, אבל הכי חשוב, הניטוח הצליח, דניאל מרגישה טוב. וגם הבנתי, שלו לא היה קורה מה שקרה לגיל, הבן היקר שלי לא היה באפשרותינו לעשות בשבילה את הניטוח הזה. כמה שזה נשמע נורא - חיים תמורת חיים. היא קיבלה הזדמנות להבריא בזכות גיל, שנפטר לפני 8 חודשים. חברים, וזה לא הכל. ב-26.8 אנחנו צריכים להיות באוקראינה, קיבלנו הודעה שיש ילד שמחכה לנו
זה קצת מהר וקצת הכל ביחד, אבל... זה עוזר לנו לא להתרכז רק בדבר אחד, זה נותן תקוות לדשות לי כאישה ולנו כמשפחה. אני עקבתי אחרי כל מה שקרה כאן בפורום, לא תמיד היה לי מחשב ולא תמיד יכולתי להשתתף בנושאים העשובים שעלו, אבל כל פעם שנכנסתי לכאן ראיתי שיש אנשים שדואגים לי ואחד לשני, יש אנשים עם לב רחב, פצוע קשה, אבל טוב וחם, שיש בו מקום גם למישהו אחר.
תודה רבה לכולם על התמיכה האינסופית שקיבלנו, אין לכם מוסג מה זה עושה, כשאתה נמצאה אלפי קילומטרים מהבית והילדה היחידה שלך מאושפזת בטיפול נמרץ... חיבוק חם לכולם, מעריכה ואוהבת את כולכם
חזרנו לארץ