שלום, יש לי בעיה קטנטנה...
היי לכולם... יש לי בעיה קטנה עם החבר שלי... אנחנו ביחד כבר שנה, גרים ביחד, אני בת 20 והוא בן 26. הכל סבבה אבל לי יש בעיה שאני לא מצליחה לפתור... כשאנחנו רבים אני תמיד חייבת לצחוק באמצע. כשאני מנסה להסביר לו שדבר כך וכך לא נראים לי ואני לא רוצה שזה יחזור שנית, אני חייבת לצחוק באמצע. כשאני אומרת לו משהו כמו : "טוב, אני אסע להורים קצת, שיהיה לנו קצת שקט" אני חייבת לצחוק. כשאני מנסה לעמוד על שלי... אני צוחקת. אני אפילו מגיעה למצבים שאני רוצה לבכות ממשהו שפוגע בי מתוך ריב אז אני פשוט בוכקת (איך שלא כותבים את זה) אני לא מצליחה להסביר לו מצבים מסויימים שמציקים לי, מילה שלא נראת לי, התנהגות וכדומה, כי אני פשוט צוחקת והוא לא חושב שאני כזאת רצינית... אני באמת בבעיה וזה משהו שאני לא יכולה להשטלת עליו. אם מישהו "חווה" משהו כזה או אם למישהו יש פיתרון אני אשמח מאוד מאוד לשמוע... תודה רבה מור
היי לכולם... יש לי בעיה קטנה עם החבר שלי... אנחנו ביחד כבר שנה, גרים ביחד, אני בת 20 והוא בן 26. הכל סבבה אבל לי יש בעיה שאני לא מצליחה לפתור... כשאנחנו רבים אני תמיד חייבת לצחוק באמצע. כשאני מנסה להסביר לו שדבר כך וכך לא נראים לי ואני לא רוצה שזה יחזור שנית, אני חייבת לצחוק באמצע. כשאני אומרת לו משהו כמו : "טוב, אני אסע להורים קצת, שיהיה לנו קצת שקט" אני חייבת לצחוק. כשאני מנסה לעמוד על שלי... אני צוחקת. אני אפילו מגיעה למצבים שאני רוצה לבכות ממשהו שפוגע בי מתוך ריב אז אני פשוט בוכקת (איך שלא כותבים את זה) אני לא מצליחה להסביר לו מצבים מסויימים שמציקים לי, מילה שלא נראת לי, התנהגות וכדומה, כי אני פשוט צוחקת והוא לא חושב שאני כזאת רצינית... אני באמת בבעיה וזה משהו שאני לא יכולה להשטלת עליו. אם מישהו "חווה" משהו כזה או אם למישהו יש פיתרון אני אשמח מאוד מאוד לשמוע... תודה רבה מור
