שלום. יש לי עוד שאלה.

[Guy3331]

שלום. יש לי עוד שאלה.

אני לא זוכר בדיוק היכן זה כתוב, אבל מסופר על אחד החכמים, שכשעלה מבבל, עשה הרבה מאוד צומות ותעניות כדי לשכוח את כל התלמוד הבבלי שלמד שם. שאלתי היא - 1) במי מדובר? והיכן זה כתוב? 2) אם כך, מדוע אנו לומדים תלמוד בבלי? תודה מראש, גיא.

 

[mgb]

תורת אר"י ושל בבל

בס"ד שלום לך! 1) אכן על ר' זירא מסופר זאת שצם 100 ימים לשכוח תלמוד בבל(בבא מציעא פ"ה ע"א): "...ר' זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה כי היכי דלא נטרדיה יתיב מאה אחרניתא דלא לשכוב.." 2) למה לומדים תלמוד בבלי ולא תלמוד ארצישראלי או בשמו המקובל "תלמוד ירושלמי": צירפתי את הקדמת ובקיצור הוא מביא 3 סיבות למה לומדים תלמוד בבלי ולא ירושלמי: 1)בגלל הגזירות הקשות שהיו כאן באר"י נאלצו החכמים לרדת לבבל ושהיו רוב-רובם של התלמידי חכמים כך שהלימוד היה נפוץ יותר שם. הוא מוסיף שדבר זה גם נובא מראש בפסוק(ירמיהו י"ג ט' ו-שם כ' ה'): "כֹּה, אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת-גְּאוֹן יְהוּדָה, וְאֶת-גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם--הָרָב" " וְנָתַתִּי, אֶת-כָּל-חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת, וְאֶת-כָּל-יְגִיעָהּ, וְאֶת-כָּל-יְקָרָהּ; וְאֵת כָּל-אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה, אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם, וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה." 2)בעקבות הגלות נפוצו כל החכמים למקומות שונים בעולם ותמיד היו בקשרים לברר ללבן ולאמת את כל ההלכות. בו בזמן שהיה נתק בין חכמי אר"י לשאר החכמים ועלו שיבושים בתלמודם. 3)לתלמוד הבבלי נשמרה המסורת תמיד ובכל דור למדו אותו וגם הגיהו אותו מכל טעות שהיתה בו. אבל לירושלמי לא היהמי שיבדוק ויגיה אותו מהשיבושים. בברכה

 

[mgb]

תיקון והשלמה

בס"ד בשורה:"צירפתי את הקדמת ובקיצור.." יש להוסיף "צירפתי את הקדמת המאסף לפירושי התלמוד הירושלמי, ובקיצור " מתנצל !

 

[Guy3331]

תודה על התשובה, אך לא הבנתי לגמריי-

מדוע רבי זירא צם כדי לשכוח את תלמוד בבלי, אם התלמוד הבבלי כל-כך חשוב?

 

[mgb]

למה צם ר' זירא

בס"ד האמת שבכוונה השארתי מקום לשאלתך זו..

ובכן, יש לדעת שלכל תקופה היו הדגשים וסדרי עדיפויות משלה. ברור שהיום, אם ר' זירא היה חי, היה צם לשכוח את תורת "התלמוד הירושלמי".. העניין שכשעלה ר' זירא מבבל מרכז התורה היה עדיין כאן באר"י והוא היה מעוניין ללמוד ולהכיר את צורת הלימוד כאן. ר' זירא עלה לארץ כי סבר שאין תורה כתורת ארץ ישראל. אבל כפי שציינתי וכפי בצירפתי ממסר פירושי הירושלמי, זמנים השתנו וכן סדרי העדיפויות. ערכו של הירושלמי לא פחת וירד אבל מהשמיים יצא שאין הוא נדרש ללימוד בגלל אי הדיוקים שבו ואי הגהתו כפי שהיה עם הבבלי. כך שבזמנו זה מה שחשב ר' זירא לנכון אבל לא כך היה נוהג בוודאות היום! בברכה

 

[Guy3331]

עכשיו הבנתי. תודה!