שלום יש לי שאלה חשובה

קרדש

New member
שלום יש לי שאלה חשובה

מה אני אמור לעשות כאשר מעליבים אותי בציבור? כשרומסים את כבודי? על פי היוגה אני אמור להתעלות מעבר להכרה ולא להזדהות איתה במקרה זה ולכן לא להעלב. אז אוקיי , נניח שאני לא נעלב, עצם זה שהציבור מתבוננן בי , בוחן אותי ורואה שאני נותן שידרכו וירמסו אותי גורמת לו לזלזל בי ולנהוג כך כלפי בעתיד. שלא נדבר על זה שבחורות שנמצאות בסביבה גם הן רואות עד כמה אני יוצא מושפל. הסיכוי שלי איתן אם אני לא מחזיר ולא שומר על כבודי מגיע ל אפס (בדוק). קראתי בספר של יוגה שהיוגי הוא אמיץ ולא יודע פחד מהו. ע"י כך הוא נותן להכרה שלו ולגופו להתנסות בהרבה חויות. איך אני אתנסה בחויות עם בחורות אם כל הזמן אני נותן שישפילו אותי??
 

יוגי בר

New member
תשובה חשובה

היי קרדש, וברוך בואך לפורום אז ככה: בוא ונבחן לאט לאט ובזהירות את העניין שלך 1. הכבוד והעליבות והתחושות. מבחינתך, כבוד זה דבר חשוב, כי מה שאתה מרגיש שרומסים את כבודך? תחושה קשה. אתה מרגיש ברמת הגוף תחושה כל כך קשה. תחושה שזה לא מגיע לך. וכל הגוף רוצה להפטר מהתחושה הלא נעימה הזאת למה? כי היא לא נעימה. וזה בעצם התניית ההרגל. ההתנייה של הגוף שלך. באותה מדה אנשים יגידו לך: וואו אתה מישהו רציני. מייד תעלה לך בגוף תחושה מאוד נעימה. ואתה תרצה שהיא רק תמשך ותמשך ותמשך...עד אין סוף 2. המציאות הפרקטית כן, זו המציאות שאתה מייצר. ולכן, זו המציאות שלך. לעכשיו. ולהיות פרקטיים- קשה מאוד לא להעלב. ולהישאר שלו. זהו הרגל חזק מאוד. גם אני נעלב. אבל זה לא נמשך אצלי יותר מידי. אני מקווה. ואז מה שצריך להיות ולקרות מבחינתך, זה למשך כמה זמן אתה ממשיך להיות נעלב? שים לב! זה חשוב! נעלבת. או.קי. אתה סובל והסבל מבחינתך זה יכול להימשך דקה אחת או למשך כל החיים. וזה כל העניין. הצד השני- העונג הוא אותו הדבר. אתה מפתח תשוקה חזקה למשהו נעים וכשהוא לא קורה לך אתה שוב סובל. אז מה קורה פה לעזאזל? למה כל הסבל הזה? 3. המסקנה והתוצאה 100% מהסבל ו- 100% מהאושר נמצאים אצלך. נמצאים בראש שלך. הכל בפנים. ורק אתה- אף אחד אחר לא יכול להחליט בשבילך. רק אתה יכול להחליט: האם אני רוצה לסבול או רוצה להיות מאושר. כי ממש אף אחד לא להחליט את זה בשבילך. אף אחד לא יכול להחליט בשבילך שאתה למשל- אפס. רק אתה יכול. אני אפס. אף אחד לא יכול להחליט בשבילך להעלב. אתה יכול. רק אתה יכול להחליט בשבילך אני מושפל. רק אתה יכול.וכן הלאה. 4. התובנה היוגית אתה כבר מבין שההכרה זה מכשיר מאוד מתוחכם. רוצה לגרום לך להיות נעלב. מצליחה. רוצה לגרום לך להרגיש נעים- מצליחה. בכל מקרה היא מנצחת. ולכן היוגי צריך להתעלות מעל ההכרה. ותכל'ס או איך אומרים, בריו דה זניירו אומרים המקומיים: זה ממש לא משנה. וזה נכון. זה ממש לא משנה מה אנשים אחרים חושבים עליך. אבל משנה מאוד מה אתה חושב על עצמך. ככה זה כל החיים. רק אתה תחליט איך לחיות אותם. תחליט להיות מאושר. ותהיה מאושר. זה לא קל. זה לא קורה ביום אחד. אף אחד לא צריך להשתנות. רק אתה יכול להשתנות. ככה זה עובד. תאמין לי. בהצלחה. וחג שמח. בברכה ואהבה יוגי בר
 

קרדש

New member
הי,תודה , אבל לא כל כך ענית לי

הבעיה שלי היא לא שאני נעלב. כפי שרשמתי, אני לא! (או יותר נכון לא ברמות שמשתקות אותי או מפריעות לי). הבעיה היא שאני לא יודע איך אני אמור להתנהג לאחר שזורקים לי הערה. (בעיה של תגובה התנהגותית ולא של תגובה רגשית) אין לי בעיה להחזיר חזרה ולהעליב או לריב, אבל נדמה לי שעל פי היוגה זה לא מה שנכון לעשות. מצד שני אם אני לא מגיב אני מצטייר כחלש. אם אני מצטייר כחלש אנשים מזלזלים בי ורוצים פחות בחברתי (בעיקר בחורות שבסביבה) והאמת שלא רק בחורות. תאר לך שאתה בישיבה חשובה בעבודה אתה מנסה להעיר הערות לקידום הישיבה ומקבל כל פעם עקיצות ממישהו. אם לא תחזיר חזרה אז תצטייר כחלש ובהמשך פחות יתיחסו לדעותיך. מה לעשות שאנשים מעריכים ושומעים יותר לכח. בקיצור איך אמורים להתנהג? וגם עוד שאלה טיפה פילוסופית.. הבנתי שעל פי היוגה מנסים למנוע צמידות לדברים כמו הגוף או ההכרה. הגוף זה לא אני, וההכרה זה לא אני.. האמנם? אז למה היוגים מנסים כל כך לחזק את הגוף באמצעות האסאנות?? מה אכפת להם איך הגוף מרגיש הרי הם זה לא הגוף שלהם..
 

יוגי בר

New member
תשובה 2

היי קרדש. אז ככה: 1. קריאה תקרא שוב את התשובה. ועוד פעם. 2. החלטה. הכל קשור להחלטה שלך. איך שתחליט כך זה יהיה. ככה זה. 2. יוגה יוגה זה מצב של תודעה. ולא שום דבר אחר. אחת השיטות היוגיות- האתה'א יוגה מנסה לעשות את התהליך הזה דרך הגוף. ז"א כדי להגיע למצב של יוגי- הגוף חייב להיות בריא וחזק כדי לצלוח את אוקיינוס הסמסרה (גלגל החיים והמיתות) וזה מה שמתרגלי האתה'א יוגה עושים. תנוחות שכרוכים בהם לכאורה אלנטים גופניים. החוזק הזה, זה מה שמאפשר להם בשלב הבא להתעלות מעל לגוף. תנסה ותראה. תתחיל לעשות יוגה. האתה'א יוגה. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר
 

קרדש

New member
תודה רבה

2. אני כבר מתרגל יוגה חצי שנה 1. מעניין אותי יותר דווקא ההיבט הרוחני ועדיין איני יודע כיצד היה יוגי עונה או מתנהג למי שמנסה לשים לו רגליים, האם הוא היה נותן לעצמו להיות מושפל בעיני הציבור.. ושוב, קראתי את תשובתך הראשונה , היא יוצאת מתוך נקודת הנחה שאני מרגיש מושפל , דרוס ונעלב בעיני עצמי, לא כך הוא הדבר. אין בעיה עם ההרגשה, אני נשאר שלו, אני פשוט לא יודע איך אני אמור להגיב לזולת במקרים אלו, ואני מעונין לדעת האם היוגה עונה גם על נקודה זו. איך לדוגמא היית מגיב לאדם שבמקום לקרוא לך בשמך הרגיל היה ממציא לך כינוי גנאי וקורא לך רק בו, ועוד היה עושה זאת בציבור. יד על הלב ידידי..
 

classicyoga

New member
יוגה

קרדש היקר, איך אמורים להתנהג?... אין "אמורים". הכול תלוי במטרתך. אם מטרתך היא לכבוש את הבוס, את הבחורות שבסביבה או להצטייר כחזק וכשליט – אתה צריך לפנות לפורום אחר – אולי "פורום אסרטיביות" או "איך להצליח בחיים" או משהו דומה לזה. מן הסתם יגידו לך שם, שאתה צריך לעמוד על שלך בדרך מקסימה ושנונה, להוכיח את ה"עוקץ" בצורה חביבה אך תקיפה, להביס אותו, להשפילו, לדרוך עליו בצורה רבת חן ואדיבה, כמו אמריקאי, ולחייך לכל הנוכחים. אני האמת לא מומחה... אבל אם אתה יוגי, ומטרתך היא עבודה רוחנית, ביטול האגו והליכה מעבר להכרה ולגוף, תשובתי לך היא שאתה זוכה לחסד גדול מאוד בדמותו של זה שמעליב אותך, עוקץ אותך ולוחץ עליך. הוא חסד אלוהי עבורך, שמאפשר לך להיות בסיטואציה שבה האגו מאותגר ומושפל. ישנם אנשים שמחכים לרגעים כאלה וצדים אותם... כמובן שכאשר הגורו שלך יוצר סיטואציה כזאת, הדבר חזק כפליים ונושא בחובו שקטי או כוח עצום להתפתחות רוחנית. אבל גם סיטואציות יומיומיות כאלה הן בהחלט דבר ששואף רוחני יכול להתשמש בו ולגדול ממנו. ולא כל כך חשוב איך תגיב, אלא מה תלמד מהסיטואציה, מהתגובות האוטומטיות שלך, ומה תבחר לתרגל בה. קודם כל, התבונן. למד והכר את עצמך. מהו האגו הזה, שנפגע? מי נפגע? למי חשובה "העמדה" ו"התדמית"? למה? היה חופשי. היה מאושר. היה מלא. אך אל תיתן לאושרך לנבוע מהסיטואציות החיצוניות, מהעולם החומרי, מהכרותיהם של אנשים סביבך. אל תיתן גם לאומללותך להיות תוצאה של העולם החיצון. השתמש בכל מצב כדי לצלול ולגלות מי אתה באמת, מי נמצא שם מעבר לשמחה ולצער, מעבר למשיכה ולדחייה, מעבר להצלחה ולכישלון, מעבר לכוח ולחולשה... היה חופשי. ושאלתך השנייה מעניינת לא פחות: העבודה היוגית באמצעות האסנות עובדת בכמה צורות. קודם כל – התבוננות בגוף והיכרות עמו ועם מערכת היחסים שלך – העצמי – עם הגוף, עם החושים, עם הפראנה ועם ההכרה. באמצעות התבוננות אתה יוצר מרחק בינך ובין הגוף, וכך, יוצר אי-הזדהות עם הגוף. הגוף חוזר למה שהוא באמת – כלי רכב, מעון או מקדש של הנשמה. ככזה, עליו להיות נקי, חזק, בריא, טהור, כדי שבלבו יוכל לשכון אלוהים בעצמו... כמו שנאמר בתורה "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם". כמו כן, בהאטה יוגה קיים האלמנט של טיהור תעלות האנרגיה, הנאדים, ופתיחת מרכזי האנרגיה, הצ'קרות. זוהי למעשה עבודה אנרגטית, שבה אנו הופכים את הגוף לקלי קיבול שיהיה כשיר מבחינה אנרגטית לשאת בהתנסויות הגבוהות ורבות העוצמה של הדרגות העליונות של היוגה, עליית הקונדאליני שקטי, דהיאנה, וסמאדהי. אם הגוף אינו מוכן, מבחינה אנרגטית, ההתנסות האלוהית יכולה פשוט לפוצץ אותו... או פשוט – לא לקרות... כל הדרך של היוגה מכוונת לכך, למצוא שם, במקור קיומך, את האושר האמיתי והנצחי, את החכמה האמיתית והאותנטית, את הפרח הזה שפורח עד אינסוף שהוא מה שאתה באמת, ואת האהבה האמיתית שאינה תלויה בדבר – האהבה האלוהית. אל תהיה קבצן, המחפש קצת עמדה, קצת אהבה וקצת שליטה... שאף למוחלט. לטוב ביותר. לאושר המוחלט. לאהבה המוחלטת. לידיעה המוחלטת. לחופש המוחלט. היה יוגי... באהבה, הריבול!!
 

קרדש

New member
ושוב תודה

למרות שנדמה לי (ואני אומר את זה בזהירות) שהגישה קשה מאוד ליישום במציאות הישראלית. המציאות שבה אני חי דורשת תגובות התנהגותיות. לדוגמא מישהו אומר לך משהו כמו "לך תכין לי קפה". הגבת באהבה? הכנת? , מי שביקש לא יראה זאת כך הוא יראה זאת כאילו הושפלת ויבקש שוב ושוב. עכשיו תגיד , מה איכפת לך, אז מה אם הוא חושב? , העיקר שלך זה לא היה אכפת ועשית זאת מאהבה. אז מה כל פעם תכין לו קפה כמו משרת? ואולי כמו שטענת קודם יוגה אינה באה לדבר על התנהגות ואני רוצה להשיג התנהגות נאותה אז עלי לחפש בפורום אסרטיביות. הבעיה היא שעצם הנסיון הרוחני של היוגה ועצם הגישה, דורשים התנהגות מסוימת. נניח שאתה מציע למישהו קפה, והוא אומר בציבור "כן ותעשה את זה מהר יא אפס", ונניח שעל פי היוגה אני אחייך ואהיה שלו ואכין לו קפה, הרי היוגה גרמה לי לצורת התנהגות מסוימת, אי אפשר לנתק את הגישה מהתוצאה אליה היא מובילה. ואז למה זה יגרום? אני אהפוך למשרת מכין קפה! מצטער על עצם רדידות הדוגמה, אני לא רוצה להכנס למצבים מורכבים יותר, אלא רק להמחיש רעיון. (המטרה שלי היא לא להתווכח כמובן, אני יוצא מנקודת מבט של בור שמבקש יותר הסברים ויותר דעת) בתודה ואהבה קרדש
 

classicyoga

New member
ניסיון

היי קרדש, נאמר שמי שחי בגישה של נתינה ואהבה, קשה מאוד לנצלו. איך אפשר לנצל מישהו שרוצה להיות מנוצל? סוואמי שיווננדה היה מציע לך בוודאי לעשות ניסיון כזה: כשאתה בא לעבודה, עשה קפה לכולם. אבל לא בגישה שאתה חייב, אלא מתוך גישה של אהבה, אכפתיות. כתרגול האישי שלך. כשמישהו גוער בך, או משבח אותך, הגב בשני המקרים באהבה. נסה לראות באדם הכועס בסך הכול נשמה שמכוסה בגוף מלא בורות, מלא טמס... זו לא אשמתו, אלה הן שלושת הגונות הפועלות על הכרתו. היה אוהב. אם מישהו שונא או כועס, או משפיל אותך, חייך אליו. לא מתוך חנופה אלא חיוך אמיתי ואכפתי. קנה לו פרחים ואמור לו, איני יודע למה בחרת להתייחס אלי ככה, אבל זה עניינך. תודה לך על היחס שלך, כי באמצעותו אני מתרגל ומתעלה. ודע לך שאני אוהב אותך בכל זאת. זה קשה מאוד... אבל ואם תצליח בכך אפילו יום אחד, תרגיש עוצמה ואושר עצומים... תרגיש חופש שמעולם לא הכרת. ייתכן שגישתה של הסביבה תשתנה לטובה, ייתכן שיראו בך אדם מוזר, ייתכן שאפילו יזלזלו בך עוד יותר. אך לך זה כבר לא ישנה... אל תאמוד את ההצלחה בשינויים החיצוניים המתרחשים בסביבתך. כי עבור היוגי, כל מה שקורה לו הוא חסד אלוהי, מבחן לדבקותו ולכוח רצונו... תרגול ברמה כזאת, יכולת כזאת לשאת בקשיים ובהשפלות, כוח נתינה שכזה ואהבה שכזאת הנם בהחלט דבר נדיר בעולם הזה. אבל הם גם בהחלט דבר שעצם השאיפה אליו וההתכוונות אליו כאידיאל, הופכות את חיינו לאלוהיים יותר. לא? באהבה, הריבול!!
 

gaiegos1

New member
בנתיים אני מסכים עם קרדש

אומנם זה לא ויכוח אבל אם נניח אני מתנהג בהלך רוח יוגי כאשר אני מושפל ועוד בציבור, ואני סופג את ההשפלה ו"מתפתח רוחנית" עם עצמי, אלף אני דיי סוציומט בכך שאני חושב על ההתפתחות הרוחנית שלי בלבד כשלעומת זאת אותו אדם שהשפיל מקבל לגיטימציה להשפיל אותי ואחרים בהמשך דרכו. כך שבעצם היה לי אינטרס להתפתחות רוחנית אבל מה שבעצם יצא שאני ועוד אחרים יושפלו בעתיד והאגו של אותו משפיל יתנפח והוא ימשיך ויתחזק מן ההשפלות שלו. זאת אומרת שההתפתחות הרוחנית של המשפיל(שבתור יוגי צריכה לעניין אותי)לא מעניינת אותי ומעניין אותי רק מה אני הרוחתי - רוחנית כמובן. מה שאני מנסה לומר הוא שאולי נכון להגיב בצורה "יוגית" למקרה זה או אחר אבל יכול להיות שיש מצבים שאני יצטרך כן לחשוב על "כבודי" ולהחזיר או איך שלא נקרא לזה וזאת כן תהיה התגובה הנכונה. אולי.
 

gaiegos1

New member
דבר נוסף

אם אני מנסה לענות על השאלה המקורית לעצמי מה עושים ואיך מגיבים, אני חושב שדרך טובה להתמודד עם מצב כזה הוא להגיב את ההיפך ממה שהייתי מגיב באופן אוטומטי. לא פשוט לתפוס את אותו אוטומט מכיוון שהוא דיי מהיר וחמקמק והוא בעצם הרגל התגובה שלי. למשל אם משפילים אותי ובאותו רגע האוטומט שלי מורה עליי לקפל זנב ולשתוק עליי "להחזיר" באומץ למרות הרגל התגובה שאמר לי באותו הרגע לקפל זנב ולשתוק. ולאותה סיטואציה אם הרגל התגובה האוטומטי שלי אמר לי "להחזיר" ולא להיות פרייר עלי לשתוק ולהרגע ולנצל את ההזדמנות להתמודדות פנימית עם האגו שלי עצמי. זה בעייני תירגול רוחני. כמובן שתמיד נמצאת בידי הבחירה לא להגיב כלל, למשל במקרה הקפה להתעלם מההוראה "תכין קפה יא אפס!" כאילו לא קרתה כלל ואם יש אנשים אחרים בסביבה אותו אדם שהורה לי את אותה הוראה משפילה עלול להרגיש את הבומרנג של עצמו וזה יכול להעמיד אותו במקומו מבלי שזה הצריך כל עימות. וודאי יש עוד אפשרויות שלא חשבתי עלייהן כלל. בכל מקרה אני חש ששם המשחק הוא - הרגלים. איך אני מביא את עצמי להגיב ולא מתוך הרגל מותנה שטבוע בי כבר שנים אם לא גילגולים, ולהגיב בדרך שאני בוחר בה וניראיית(או מרגישה) בעייני נכונה. זה לא תמיד חייב ליהיות תגובה הגיונית שיכלית וכאן נכנס אלמנט האינטואיציה. איך אני יכול לפעול ממקור אינטואיטיבי בילתי תלוי ועדיין להרגיש בטוח. מה? בילבלתי אותך? בילבלתי גם את עצמי אבל אני מקווה שהצלחתי לענות על שאלותייך.
 

yogagirl

New member
תגובות מעניינות ../images/Emo45.gif

אני אישית חושבת שאין תגובה מוחלטת כזו או אחרת לסיטואציות שבהן אתה מרגיש שאתה לא מסכים עם דרך/צורת חשיבה של משהו ...איתן הזכיר את המושג אינטואיציות וזה משהו שאני מאוד מזדהה איתו ואוסיף גם את המושג "כוונות" ומה הכוונה : בן אדם צריך לעבוד על עצמו ועל אשיותו -בלי קשר למצבים כאלה או אחרים העבודה היא יומיומית והיוצא מזה הוא שכל סיטואציה שמגיע עוזרת לנו להתפתחות וצמיחה ואנו צריכים לנהוג בכל סיטואציה ולפעול מתוך תחושת בטן - אינטואיציה והעיקר בזה יהיה עם כוונה טובה - ומה שיצא מזה יצא מזה זה יהיה הכי טוב ונכון לתקופה הנוכחית - אם אנחנו "באים מטוב" אין שום סיבה שבעולם שתגובתינו לא תהיה הנכונה ביותר גם אם בחרתי כן להגיב לאותו בחור העיקר שהכל נעשה מבפנים בכוונה טובה עם רצון לסדר את המצב ולא כדיי לצאת צודקים או נכונים או כל דבר דומה. לדוגמא : אם הוא מעליב אותך - אתה יכול "להחזיר "לו בקטע של ניפוח אגו והרצון להיות צודק ולרדת עליו בחזרה ליד כולם כדיי להשפיל אותו ולגרום לו להרגיש מה שאתה מרגיש - אבל זה יהיה יותר כדי לשרת את האגו ... או שאתה עדיין יכול "להחזיר" לו- מבלי לצאת "מפסידן / פראייר וכו...-פשוט בקטע "טוב" שבא מבפנים -עם רצון ליצור שלום ...ולומר משהו כמו -ממש קשה לי להתחיל את היום ככה עם הדברים שאתה אומר לי - אולי תשמור את כל מה שבא לך לומר לי ותגיד לי את זה כשנהיה ב4 עניים - או להגיד כל דבר דומה שישדר - "תשמע אחי - אני רוצה שלום - לא בא לי לריב או להחזיר - רק רוצה שיהיה יותר נעים לעבוד יחד " תשאל את עצמך מה אתה רוצה ? האם אתה באמת רוצה שלום ? מהבפנים שלך ?ומה אתה עושה בשביל זה ? תשאל את עצמך בצורה כנה ... בהצלחה - מי שבא מטוב אין שום סיבה שלא יהיה לו טוב - וגם הרע שלו הוא טוב ! והוא יודע את זה ! חומר למחשבה ... יום טוב רוית טל
 

yogaoflove

New member
יוגי מגיב

מתרגל הבהקטי-יוגי עלול להגיב כלפי עלבונות. אך תגובתו דומה לתגובת הצב. הצב בוחר לצאת או לכנס גפיו בתוך שריונו לפי בחירתו. הוא אמור להגיב לא מתוך כעס, תסכול, תבנית פסיכולוגית או כול מניע אנוכי-חומרי, אלא על פי השיקול של תועלת רוחנית לעצמו והתועלת לזולתו (או לעולם). ארג'ונה למשל, בבהגוד-גיתא, היה מאוד פעיל בשדה הקרב. הוא בהחלט הגיב כלפי עלבונות, ובו זמנית הוא נחשב ליוגי גדול ביותר. אך תגובתו תאמה את הדהרמה שלו של לוחם. ארג'ונה נטה בהתחלה להרים ידים ולפרוש משדה הקרב ולהיות כיוגי פרוש, אך כשהבין שאין הוא מוכן לכך, כאשר הבין את הדהרמה הרוחנית שלו, כאשר הבין כיצד להיות יוגי במציאות שתאמה את גופו ונפשו, הוא יצא ונלחם. העקרון החשוב זה לא פעולה או אי פעולה, כי אם פעולה התואמת את הצמיחה הרוחנית של היוגי והשלב בו הוא נמצא. נקודה עדינה יותר היא להבין שהיוגי לא נמנע מתגובה לעולם, אך קשוב לראות אם תגובתו נובעת מהצורך האיגואיסטי בערך עצמי ובסיפוק חיצוני. היוגי מוצא את ערכו מבפנים, והמטריאליסט מחפש את ערכו ותענוגותיו מבחוץ. הרא קרישנה.
 

yogaoflove

New member
איך לקחת עלבונות?

מי שיודע לאהוב, אוהבים אותו. מי שיודע לתת כבוד, מכבדים אותו. מי שאין לו אינטרסים חומריים מעולם לא ייפגע. אך מי שיש לו אינטרסים חומריים, מאיימים עליו. גם מי שיש לו אינטרסים חומריים לא מסוגל לאהוב אחרים (כי הוא שקוע בצרכים שלו ולא רואה את האחרים). מי הוא זה שיודע לאהוב? רק מי שמסופק מבפנים. זה היוגי. הוא מםופק מבפנים בזכות אהבתו לאל. יוגי כזה לא נעלב כשרומסים את כבודו, משום שכבודו לא בנוי על הצורך בערך חיצוני. ערכו הוא פנימי, מתוקף יחסיו עם העליון. לכן הוא לא יעלב. מי שינסה להעליב אותו, הוא יחוש אליו אף חמלה. יוגי הוא אמיץ ולא יודע פחד משום שהוא יודע שהוא נשמה, ואין כוח בעולם שיכול להרוג את הנשמה, בשעה שהגוף, הכסות שעל הגוף, הינו תמיד מת. ייתכן ואפשר יהיה לגזול את רכושו, אך אף אחד בעולם לא יוכל לגזול את אהבתו לאל. מי שאין לו יחסים עם העליון לא יכול להשתחרר מהאיגו הכוזב, לכן הוא יהיה נתון לפגיעה מעלבונות. מקווה שתרמתי לך במשהו. הרא קרישנה.
 

milezr

New member
איך להגיב

קרדש יקיר לא להגיב זו הגדולה. הנעלב הוא האגו והוא גורר אותנו לזה. אנשים מעריצים אנשים שאינם נגררים למריבות, אלא מתעלים ולא מגיבים. לעקיצה אפשר להגיב בחיוך מלא חמלה כלפי העוקץ. היוגים מטפחים את הגוף? זה לא מדויק הם מאזנים את זרימת האנרגיות בגוף, זרימה מאוזנת גורמת לתודעה להיות מאוזנת ושקטה, תודעה שקטה אינה רוצה, נעלבת, אינה שומרת על כבוד ולא חשוב לה, איך אני נראה בעיני אחר, כי אין אחר. ראה בכול אחד המנסה להעליבך כאחד שיוצר עבורך הזדמנות לבחון את יכולתך לא להגיב. אי תגובה אינה יוצרת רשמים, הטבעות (סנקרות או סמסקרות), כשאיננו יוצרים הטבעות, צפות הטבעות ישנות, אם לא נגיב להן נדלל את השפעת המעשים, שיצרו הטבעות (קארמה) שצברנו בעבר. כדי לראות דברים נכוחה, לא להגיב וללמוד לקבל דברים כהווייתם, אנו יושבים, לא עושים כלום ומתבוננים פנימה (מדיטציה). המון אהבה
 
למעלה