שלום, יש לי שאלה. (לא שעורי-בית)

[AndreaCorr ©]

שלום, יש לי שאלה. (לא שעורי-בית)

מדובר הרבה בתנ"ך על מדרשי שם. יש את מדרשי השם שברורים לי, למשל שלמשה קראו משה כי הוא נמשה מהמים, ושלחווה קראו חווה כי היא אם כל חי, ושליצחק קראו יצחק כי שרה צחקה. מה שלא ברור לי זה למשל: להבל קראו הבל מפני שחייו היו קצרים, כמו הבל פה. איך ידעו שחייו יהיו קצרים? הרי לא אלוהים, שהוא יודע-כל וכו', נתן לו את השם (או שכן?...). ואם נתנו לו את השם אחרי שהוא מת, אז איך קראו לו עד אז? אשמח אם תאירו את עיניי. תודה.

 

[masorti]

איפה בתנ"ך כתובה הסיבה לשם הבל?

אני לא מצאתי. היות ומדובר על מדרש מאוחר, אז אין מה לחפש סדר זמנים בקריאת השם.

 

[AndreaCorr ©]

רגע, אז יכול להיות

שניתן למילה הבל הפירוש שלה בעקבות הסיפור על קין והבל?

 

[masorti]

יפה!! ../images/Emo140.gif

 

[usa2003]

לגבי הבל המחבר בכוונה משאיר את

מקור השם פתוח להבנת הקורא . מול זה ניצב באותו הפרק שמו של האח קין---> קניתי איש מאת ה' (קין איש האמת ) מכאן המסקנה די ברורה כי הבל הוא איש השקר ---> הבל הבלים . יותר מאוחר כתבו ---> הכל הבל הבלים ורעות רוח ( או משהו דומה ) אז, קין ---> איש האמת הבל -----> איש השקר . עכשיו תבין איך זה שקין רוצח את הבל ונותר בחיים תחת חסותו והגנתו של ה' (אות קין)

 

[פלגיה]

אני שמחה שמדרש השם משה ברור לך

כי את השם משה קראה בת פרעה, ושפתה לא היתה עברית. כך שלא סביר שהיא קראה "משה" בגלל "כי מן המים משיתיהו". סביר יותר שלמילה משה יש משמעות אחרת בשפתה ("בן" או "ילד") ושמדרש השם "הודבק" מאוחר יותר. הדבקה כזאת פותרת כמעט כל שאלה בנושא שם - מדרש מאוחר.

 

[AndreaCorr ©]

לא ידעתי את זה.

הבנתי. תודה

 

[הנדרסון מלך הגשם]

שכחת רק דבר אחד

השפה המצרית העתיקה שייכת למשפחת השפות האפרו-אסיאטיות, שהיא משפחה אחות למשפחת השפות הסמתיות העתיקות, שהעברית הקדומה כשפה הקרובה לשומרית ולאכדית, שייכת למשפחה זו. כלומר, יש אפשרות שהמילה המצרית המקבילה ל"למשות" היתה דומה בגלל מוצא משותף. אני לא יודע , אבל שווה לבדוק. עברית מצרית

 

[masorti]

הפרשנות המקובלת לשם משה...

הוא המילה המצרית ms שפרושה "בן". פרעונים כמו רעמסס או יעחמס כללו בשמם את המילה הזו. (רעמסס = רע - מס- ס(ו)) - משהו כמו "בנו של האל רע" אני הצעתי בעבר את האופציה mw-sA כמקור המצרי לשם משה. mw הוא "מים" ו- sA הוא "בן". (הצירוף אמור להיות קרוב להגייה הערבית "מוסא") נשמע לי הגיוני שצירוף בן-מים מתאים לתיאור המקראי של הבן המאומץ שהגיע מן המים. דרך אגב, המצרית אינה שפה שמית. הנה לך הערך על שפות שמיות בויקיפדיה באנגלית. בסוף הלינק יש רשימת שפות שמיות דרומיות. תוכל למצוא שם שפות אתיופיות ושפות מחצי האי ערב. המצרית אינה שם.

 

[ppesel]

מדרשי שמות במקרא

ספר שכתב משה גרסיאל. זהו ספר שמקיף את כל הנושאים, לא מבחינה דתית אבל יש התיחסות גם למדרשי חז``ל. בנוגע לשאלתך הספציפית - יתכן כפי שפלגיה כתבה, שגורלו של הבל כל כך דומה לשמו, עד שראו בו מדרש שם. יתכן גם שזה לא סיפור היסטורי אלא אגדה קדומה (כפי שסבור קסוטו לגבי רוב אגדות בראשית) ואז המספר כינה מלכתחילה את הבל על פי הסיפור שרצה להציג.