כמה דברים
ראשית, ממה שאת מתארת, לילדה יש דימוי עצמי מאוד פגיעה ואולי אף נמוך. זה הזמן לבנות את הדימוי בחזרה, שכן בגיל זה מתחיל הדימוי להתעצב. שנית, ואת זה אולי יהיה קשה לך לקרוא, התנהגויות באות מהבית. ההורים של הילדה צריכים לראות היכן הם מחזקים בה את תחושת התחרותיות, והצורך להצליח ולהיות כמו כולם ואף יותר. ומתוך כך, גורמים לה להרגיש, כשהיא אינה עומדת בסטנדרטים, כישלון. שלישית, איך הילדה מתנהגת בגן? האם אותו הדבר? רביעית: דרכי טיפול. דרך טיפול אחת היא חיזוקים חיוביים. בכל פעם שהילדה מצליחה, או לא בוכה (וציפיתם שהיא תבכה) וכו', לעודד אותה (אבל לא בקיצוניות), ולהחמיא לה על התנהגותה. מהצד השני, לא להעליב, או "לרדת" עליה כשהיא כן בוכה. דרך טיפול שניה, שממשיכה את נושא החיזוקים, זה "שיקוף": להתחיל לשקף לילדה כל פעם שהיא בוכה. ייתכן ויש משהו מאוד מהותי שמסתתרת מתחת לזה והעובדה שהיא "עוד לא ניפחה בלון" וכו', זה רק תירוץ למשהו עמוק יותר. דרך שלישית (ולדעתי יש לעשות אותה במקביל), זה טיפול אלטרנטיבי. במקרה זה הייתי ממליצה או על הומאופתיה או על EMF. שהייתרון, לדעתי, ב- EMF שזה מותאם לילדים, והשיטה מדברת באופן ספציפי על העצמה אישית וחיזוק האדם. אשמח לענות לך, או לחברתך, בכל שאלה נוספת. בברכה, יעל עיני.