עידכון../images/Emo39.gif
בסוף אתמול בדיוק אחרי שכתבתי את ההודעה הזאת באורך פלא , מישהו התקשר אלי ורצה שאני אבוא איתו לחגיגות הניצחון של מכבי, וישר קפצתי מלאת התלהבות לא כי יש לי איזשהו זיקה לכדורסל ולא כלום האמת לאמיתה היא שעד שהגעתי לאוטו שלו לא הייתי בטוחה אם מדובר בכדורגל או כדורסל ובמה בכלל מדובר על מה החגיגה כי הייתי כל כך מנותקת ושקועה בסבל שלי, אבל שמחתי כי זו הייתה הזדמנות בשבילי לצאת מהבית! לצאת מכל הסבל הזה, מזמן לא שמחתי ככה, ופיתאום היה לי מוטיבציה להתרחץ ולהתלבש מהר, לראות שיש עולם בחוץ, אפילו רק לנסוע במכונית, לפגוש בן אדם חי, לפגוש אנשים חיים...וסתם רוב הזמן רק הלכתי הרגשתי כמו בצעדת הגלבוע, ואני לא אגיד שמי יודע מה מצאתי את עצמי שם בין כל האוהדים וגם לא חשתי בשמחה של הניצחון או משהו, חשתי רק בשמחה של לראות כל כך הרבה בני אדם ועוד לראות אותם כל כך שמחים.. הסתובבתי בין האנשים ..היה כיף להיבלע לבד בין ההמון ולאבד את הידיד שבאתי איתו וסתם להסתובב, להסתכל על פרצופים של אנשים,אבל הרגשתי גם איזשהי צביטה בלב של כמה אני בודדה ואווי יש כל כך הרבה אנשים בעולם, כמה אנשים ואני רוצה לחוש קירבה לאנשים, ולהכיר אנשים, להיות בקבוצה של אנשים , להיות בדינמיקה עם אנשים לבוא איתם במגע וזה לא קורה. וקניתי לי די הרבה דברים לאכול אחרי שהרבה זמן לא הקפדתי לאכול נורמלי כי הזנחתי את עצמי מאוד פיזית ומבחינת אוכל. וזהו היה טוב לראות שיש עולם בחוץ והיום ישנתי רוב היום אבל התחלתי לעשות כמה צעדים, 3 טלפונים לגבי דברים שיכולים לעזור לי או לתת לי כיוון בחיים. 1. פסיכולוג 2. הכוונה לחיילים משוחררים. 3. לימודים של השלמת בגרויות למרות שאני לא בטוחה עדיין שזה מה שאני רוצה . אני מרגישה שאני מתחזקת, ופיתאום הרבה פחות כואב והחיים מתחילים להיראות קצת באור שונה. אני מצטערת אם אני כותבת הרבה משתדלת לקצר ואני פשוט מרגישה שצריכה לפרוק אתם לא חייבים לקרוא הכל או שאתם יכולים לרפרף ולקרוא את הרעיון הכללי
חחחחחחח פיתאום אני תופסת את עצמי ואני לא מבינה על מה כל הסבל, על מה כל הבכי והכאב, אני מרגישה מין תישטוש זיכרון כזה, מן שואלת את עצמי איך הגעתי עד הלום, מה עשיתי בעצם עד היום? תחושה של תלישות נוראית, שלא מצאתי את עצמי עד היום בעולם הזה , על זה הכאב?, על זה שכל מה שהאמנתי בו איכזב והתגלה כאשליה אחת גדולה, אוקיי חבר לשעבר כל הדברים הטובים שעברנו הכאב עליהם, כאב הגעגוע, וכאב על כל הדברים הרעים שקרו בניינו, על איך שפגענו אחד בשני, על איך שנכשלנו, על איך שברחתי ממנו על זה שיש לו עכשיו חברה חדשה שהוא שוכב איתה ,על זה שהוא כל כך מקסים איתי עכשיו,(היינו 3 שנים ביחד) על זה שכולם ניראים לי מאושרים ורק אני לא על זה שגם אני רוצה ...שמישהו שיגע בי, על זה שאף פעם לא חוויתי סקס טוב, והדחקתי את כל הנושא הזה כשהייתי איתו והיחסי מין שלנו היו מאוד גרועים ועכשיו בא לי..ושלו עם החברה החדשה טובים ועל בסיס קבוע. על הבדידות, על כך שאני כל היום לבד בלי אף אחד, גרה לבד, על כך שלא מכירה אף אחד בעיר הזאת, ואין לי את מי לפגוש ועם מי לבלות ואני בכלל לא יודעת אפילו איפה אני רוצה לגור, ובטח שלא מה לעשות על כך שכל החיים שלי מכיתה יא לא הייתי במסגרת וגם כשהייתי היה לי רע, וזה לא היה להרבה זמן הכוונה שלא הייתי במסגרת יציבה הרבה זמן לא החזקתי תמיד תקף אותי דיכאון ושיעמום, על כך שלא היה לי ממש חדר ומקום מסודר משלי כל הזמן רק הסתובבויות, ולא עשיתי עם עצמי שום דבר ממש למעשה, אני חושבת על כל זה ופיתאום.... הכל קצת יותר מתבהר ...הכאב...הכאב נבע מאוד המון דברים אחרים.. יש לי קושי מאוד גדול בלמצוא עבודה ובכלל להיות מעשית כניראה פחדים שמשתקים אותי, חוסר ביטחון לא יודעת.. גאיה.
גאיה
