שלום לאנשים הנפלאים

[סבתא53]

שלום לאנשים הנפלאים

שלום לכם. ביום חמישי נפלו עלינו השמיים לאחר שביתי בהריון ראשון בשבוע 24 עברה סקירת מערכות שניה ובה נתגלה קפ ברגל ימין של התינוק. כמו שהבנתם אני הסבתא בדרך לנכד ראשון ולמרות נסיוני הרב ברגליים[תיכף תבינו...] לא ידעתי מה זה קפ. ביתי עוסקת במקצוע פרא רפואי ומטפלת בילדים פגועים באהבה רבה אולם עקב כך החרדות כה רבות שהיא התעקשה לבצע בדיקת מי שפיר שיצאה תקינה. את כל הלילה של יום חמישי בילינו כולנו כל אחד בביתו בקריאה באתר ובפורום שלכם. רציתי מאד מאד להודות לכם על היוזמה שממש מצילה נפשות מורידה חרדות ועונה על כל השאלות. קיבלנו המון מידע שעכשיו אנחנו פועלים לפיו. העדוד ושמחת החיים שיוצאים מהפורום עוזרים להבין שהשד לא כל כך נורא ואפשר להתמודד איתו . לפני 29 שנה כנראה לא קראו לזה קפ אלא סתם רגליים עקומות וביתי שנולדה אז היתה בעצמה חודשיים בגבס עד שרגליה התישרו. גם בני הקטן נולד עם " רגליים עקומות' שפנו ממש אחת מול השניה אבל לבנים אז פחות התיחסו והוא עבר פיזיותרפיה ונעלים הפוכות כך שכנראה זה אצלינו גנטי משפחתי. אני מודה לכם מאד מאד ובטוחה שאשאב עוד הרבה מידע מהפורום. ישר כוח. סבתא

 

[פרלמנים]

איזה כיף, שתי סבתות ביום אחד../images/Emo13.gif

שלום סבתא נחמדה! בטח שמת לב שאת הסבתא השנייה אצלנו היום, ברוכה הבאה! אני ג'סיקה, אמא של דניאל בן שנה, שנולד עם ק"פ דו צדדי שאובחן בהריון, בשבוע 15. מטופלים בביה"ח שניידר אצל דר' וייגל ודר' בקר. גם אנחנו נבהלנו, דאגנו ועשינו מיליון בדיקות. הפורום הזה היה נקודת אור בהריון ובעיקר אחרי הלידה והפך להיות הבית השני שלי. אין מאושרת ממני כשאני שומעת שאנשים נוספים שואבים מהמידע כאן, מהמשפחתיות והחמימות את מה שהם זקוקים לו כדי להירגע, להתנחם ,להתעודד ולקבל מידע מגוון ומעודכן ובעיקר-זמין ובשפת הקודש. אוכל להרגיע אותך ואת בני ביתך-הילדים שלנו בריאים ומקסימים, מלבד הבעיה האורטופדית שמטופלת ומתוקנת לחלוטין-הם אינם פגועים, התפתחותם תקינה והם מתוקים אמיתיים, כמו שבוודאי ילדייך היו כתינוקות, למרות "הרגליים העקומות". שיטות הטיפול שאת מתארת שעברת עם ילדייך אופיניות ל"פעם" היום יש שיטה די אחידה ומאוד מוצלחת, הנה כמה קישורים שהייתי ממליצה לקרוא: קישור1 קישור2 . אז אם קראתם והתייעצתם, אתם בטח יודעים מה השלבים הבאים שלכם-אני מניחה שתעשו עוד כל מיני בדיקות. הייתי ממליצה בחום רב לחשוב איפה תרצו לטפל בק"פ-לבקר מרפאה או שתיים לפני הלידה כדי להתרשם מהרופאים, הצוות ושיטת הטיפול. ספרי לנו מאיפה אתם בארץ וננסה להמליץ קצת... מקווה ש sigis7 תכנס לכאן בקרוב ותתן קצת תובנות-גם היא אמא לילדת ק"פ ובוגרת ק"פ בעצמה. ליל מנוחה וברוכים הבאים לכל המשפחה שלך

ג'סיקה

 

[אירנה ק]

שלום לך

אני אירנה, אמא למאיה שנולדה עם ק"פ ברגל ימין. בעלי גם נולד עם ק"פ כך שגם אצלינו זה משפחתי

. ממש משמח לקרוא שהפורום שלנו עזר לכם, אני גיליתי אותו מאוחר שכהבת שלי היתי כבר בת 8 חודשים עד אז התמודדתי לבד עם כל החששות והדאגות. תהנו מההריון שיעבר בקלות ושיהי לכם לידה קלה ותבקרו ב"בית החם" שלנו כדי להדכן ולהתהדכן.

 

[sigis7]

ברוכה הבאה !!!!../images/Emo24.gif

אפשר לומר שאת מזכירה לי את סיפורי הפרטי,אז...אני "קצת" יותר מבוגרת מ 29, וגם אצלי לא השתמשו במינוח ק"פ כשנולדתי,אבל עברתי מסלול דומה לשל בנך, הייתי בטיפולו של אורטופד מעולה ועד גיל 7 גם נעלתי נעליים על ציר ישר בהזמנה מיוחדת.אין לי שום סימן חיצוני(!) למה שאמא שלי קראה: רגליים עקומות/שבורות.עד היום יש מצבים ורגעים כשאני עומדת שאני מרגישה כאילו מתוך הרגל באיזור הקרסול שאני מפנה את הרגליים כלפי פנים, ואז המוח נותן מיד פקודה:" סיגי, תיישרי רגליים"

זה בטח ההפנמה של ההערות של ההורים שלי בזמן הילדות,ומחוץ לזה ב"ה כלום

! גם כשנולדו שניים מילדי, עם רגליים "עקומות" (בדיעבד, הסתבר שלאחת היו שני מאפיינים מבין השלושה המאפיינים ק"פ אמיתי ולשני "עיקום הרגליים" נבע בכלל מאיזור עצמות השוק )לא ידעתי שזה משהו "כ"כ נורא" ושיש לזה שם מיוחד, ולכן גם למזלי לא התרגשתי במיוחד בזמן ההריון של בתי הקטנה, כשאמרו לי שיש לה ק"פ. עשיתי את הבדיקות שהומלצו לי ובזה זה הסתכם. ההבנה שהטיפול כיום קצת שונה ושמה שיש לה שונה ממה שהיה לשני הגדולים נפלה עלי אחרי שהקטנה נולדה, אבל בסיכומו של דבר אחרי שקוראים ורואים וחווים, ומשתדלים להיות שלווים ורגועים ליד הקטנים, הכל בעז"ה מסתדר (בכל אופן אני מלאת תקוה) על הצד הטוב ביותר שאפשר! אחלי לבתך,המשך הריון שקט ורגוע עד כמה שאפשר! ו..בידיים מלאות!

 

[תחיצ]

עצה שלי לשלב ההריון

לשאול, ללמוד, לברר, להתייעץ (כאן ובכל מקום שתמצאו לנכון). גם עלינו נפלו השמים בערך בשלב הזה של ההריון. אבל הם עלו חזרה למקומם ברקיע אחרי שגילינו עם מה אנחנו עומדים להתמודד, ושההתמודדות בסה"כ היא משהו יומיומי פשוט. נכון, חופשת הלידה שלי לא היתה צפורים ופרפרים כמו שציפיתי, היינו צריכים ללכת לבקורת פעם בשבוע, לענות על שאלות של כל הסקרנים, אבל סך הכל - עם טפול נכון, לא מעיק מדי, ולא ממושך מדי, הילדים גדלים להיות ילדים בריאים לחלוטין (יש כאן ספור בפורום על ילדם שהוא מדליסט בשחיה). אבל מה, הבורות היא אם כל פאניקה. בקיצור, כמו שאמרתי בהתחלה - פשוט תלמדו במה מדובר. אנחנו כאן מיומנים בלהרגיע פחדים ולשתף (אני הייתי במצב שבו ביתך נמצאת לפני שנתיים). הלכנו לכמעט כל הבדיקות ששלחו אותנו, הייתי במעקב הריון מתמיד כולל אולטרסאנוד חודשי, גלשנו כאן ובמקומות אחרים, דברנו עם הורים לילדים לק"פ ואפילו נפגשנו עם אורטופד לפני הלידה (זה גם היה קטע, אבל זה בהודעה אחרת). אותי זה הרגיע מאד. למרות שיתכן ותתבדו (כי לא כל מה שרואים בהריון בסוף קורה, ולא בחומרה שניתן לראות באולטראסאונד). אני דגלתי בגישת - להתכונן לגרוע מכל ולהתפלל לטוב. הריון מוצלח ורגוע, לך ולביתך