שלום לבאי הבית המרתק הזה...

[כולה אושר]

שלום לבאי הבית המרתק הזה...

אפשר להצטרף? אני מרגישה שאני עומדת בפני שינוי. כלומר, משהו ישתנה ואני מרגישה את פעמיו. כבר כמה זמן שאני יודעת שאני לא אעסוק ממש בתחום שלמדתי ושמשהו ישתנה .מתי? למה? איזה כיוון? אין לי מושג. כלומר לא היה לי , אבל עכשיו דברים מתבהרים. ברגע שקיבלתי את התחושות ולא חשתי מרומה או מאויימת וברגע שראיתי באי הוודאות ברכה ולא איום, התחיל בעצם השינוי שלי. הוא בהרבה תחומים, וקורה בכל נימי נפשי. אני צועדת לי בשביל של החיים, וכל בוקר יכולה להגיע ההארה.. אני חווה הרבה הארות כאלו בשנה האחרונה ומיום ליום אני מרוצה יותר.. קוראת את דברי ואני נשמעת אופטימית עד להגעיל, לא? אם כן, אז אני מתנצלת. פשוט לא מפחדת מכלום. לא ממה שאני יודעת שיקרה ולא ממה שאני יודעת שלא יקרה. וכמובן שאני לא מפחדת ממה שאני לא יודעת.. מעוניינת לנסות ולשתף כדי להעמיק את ההכרב בשינוי ובכיוונו כי יש כמה וכמה כיוונים שמעניינים אותי ולא ברור לי מה אני רוצה יותר או אם בכלל זה יהיה הכוון שאעסוק בו כשאהיה גדולה... מבחינה אישית יש כמה שאלות מינוריות , אבל בסה"כ האישיו הרציני בחיי כרגע הוא נושא התעסוק או במילים אחרות, "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?" חג שמח!

 

[יעל ארבל]

ברוכה הבאה, בטח אפשר להצטרף

קודם כל, אין כזה דבר אופטימיות מגעילה. חבל לסייג משהו שהוא טוב, תהני ממנו, תאהבי אותו ותתענגי עליו. על האופטימיות אני מתכוונת, למה לא - זה שלך. את בהחלט מוזמנת לשתף בהתלבטויות, אני בטוחה שחלקן משותפות לעוד אנשים כאן שישמחו לשמוע ולהגיב. תחום עיסוק זה בהחלט תחום חשוב מאוד בחיינו, ורבים מאיתנו מתלבטים בו. אז אם את רוצה לספר לנו מה למדת, למה החלטת שלא לעסוק בכך, ועל אלו כיוונים נוספים את חושבת, זה יהיה בהחלט מעניין. ערב נעים,

 

[האם של איתי]

אני מרגישה חובה פנימית ממש לברך

אותך על השם הכי מוצלח שראיתי (הכוונה לניק) על פי מה שקראתי את נושאת את הכינוי באחריות מלאה ואני כמובן מאחלת לך לדעת מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה כי את בהחלט ממש קטנטנה

 

[אנילה1]

כולה אושר, אופטימיות זה לא

דבר מגעיל. תאמצי לך אותה ללא סופרלטיביים. אם חבריך חושבים שזה מגעיל, תחשבי פעמים אם להיות איתם.

 

[רן בת]

אופטימית עד להגעיל???

זו אחת המתנות הנפלאות ביותר להיות אופטימית ותהיה היכולת לשאוף לאחר ולטוב יותר. תשמרי טוב טוב על האופטימיות ועל הרגשת השינוי הקרב ובא אלייך בצעדי ענק, גם אם לא מחר, הוא יגיע.

 

[shushu10]

היי כולה... ברוכה המצטרפת

זה לגמרי בסיידר להשמע אופטימית בכל מקום ונהפוך הוא - הרבה יותר חשוב במקום שבו נשמעים לעתים שידורים של פסימיות וחוסר בטחון. אל לך להרגיש "אשמה" ! מזדהה אתך ב-100% לגבי הזרימה החפשית. תמיד כשאמרתי שאיני מפחדת מכלום התגובות בד"כ היו - רק טפש לא מפחד! ואני אומרת - רק טפש לא זהיר! הפחד הריהו מיותר כל כך. די מעניין אותי מהי הדרך שהוליכה אותך לחיים ללא פחד, אם תרצי לשתף כמובן.

 

[תמי ב]

היי אושר ../images/Emo13.gif

ברוכה הבאה!

 

[כולה אושר]

היי תמי../images/Emo24.gif

נחמד לראות פנים מוכרות. הגעתי לכאן במקרה וזה נראה לי ממש מקום קסום ביותר..

 

[spectacular]

ברוכה הבאה אושר../images/Emo39.gif

מאחלת לך מסע מרתק מעניין ונהדר, אופטימיות זה כל כך יפה...

 

[כולה אושר]

תודה רבה ומילה על אופטימיות../images/Emo20.gif

תודה על קבלת הפנים החמה והנפלאה!! שמחה מאוד שרובכן קפצתם והתנגדתם לקישור של מגעיל עם אופטימיות. בתור אחת שרק מתפרצת אל הבית הזה, לא ידעתי איך תתקבל התקופה הוורדרדה הזו שבה אני נמצאת.. אז אני מתנצלת על ההתנצלות. ואכן אופטימיות זה מצב נפלא, ממלא ואפילו מגשים את עצמו.. אני מרגישה שהאופטימיות שלי היא תוצאה של אמונה בעצמי, של קבלת העובדה שהגיל משאיר בי את אותותיו (לרע אך בהחלט גם לטוב!!!)של הידיעה שאם אני רוצה, אני יכולה וימות העולם!!! ושל הרבה עבודה להבין מה הוא זה שאני רוצה. חלק גדול מהאופטימיות שלי נובע מכך שאני לא פוחדת מהלא נודע ואפילו אוהבת אותו נורא. הוא כאילו משאיר לי את כל האופציות פתוחות. כמו שוב להיות בת 18, לא? (למרות שאז הייתי סגורה מאוד על "מה אני אעשה כשאהיה גדולה" וכל חיי היו כבר מתוכננים...) אני יכולה ללכת ללמוד משפטים או לעשות תואר שני במנהל עסקים. אני יכולה ללמוד סיפרות ואני יכולה לכתוב ספרים. אני יכולה ללכת לכוון ההוליסטי ואני יכולה לקרוא בקלפים, אני יכולה להיות מטפלת ואני יכולה להיות מעצבת גנים. אני רק צריכה להחליט מה זה שיגרום לי לרצות לקום בבוקר וגם לרצות להחליק בערב אל הסדינים עם חייוך מסופק. מה זה שישלח אותי עולצת ביום א' לעבודה ויחזיר אותי מאושר ביום חמישי הביתה. מה זה שישאיר בי אנרגיות לעצמי ולבית ולמשפחה תוך כדי עוצמות על העבודה עצמה. ואני יודעת שבין כל אינסוף הדברים שהייתי רוצה לעשות כשאהיה גדולה, הדבר ה"נכון" יגלה את עצמו כשאהיה מוכנה לו. אז אני מחכה בשלווה וביתיים עושה. אז תודה על המקום הזה, שנשמע מאוד קשוב וחם. אני לא בטוחה שאני יכולה כבר להכין שיעורי בית, כי משהו שם נראה לי נורא מחייב. אז בנתיים אני הוגגת לי הגיחגים ומקווה שאוכל לתרום לכן כמו שאתן כבר תרמתן לי... שבת שלום לכולן!!

 

[א ס י ת]

כולה אושר כמה קשה לבחור בין כל

האפשרויות? בייחוד שאם נבחר באפשרות אחת אז נוותר על השאר. זה כמו לבחור בגבר אחד ולוותר על כל האחרים. ואנחנו אף פעם לא יודעים אם הבחירה שעשינו היא הנכונה...כנ"ל לגבי הגבר. וזה מה שמתסכל. פעם היה יותר פשוט. היו מעט מיקצועות.

 

[כולה אושר]

אני מאמינה שכמו שאנחנו בוחרים

כך הצד השני בוחר בנו. זה נכון לגבר וזה נכון למקצוע.. בפעם הראשונה בחרתי כשהייתי צעירה יותר ונתונה יותר לחלומות של צעירים.. היום, אני עדיין צעירה, אבל מכירה את עצמי יותר ולכן אני בטוחה שהתעסוקה שלי "תבחר בי". לא, אני לא תמהונית, אבל אני גם לא ממהרת לבחור מתוך אפשרויות ששוות בעיני. עם הזמן, ההתנסות, הנסיבות יתבהר לו הנתיב שלי ובו אפסע. בנתיים אני מרוצה מהערפל הקל שמרטיט את הגב בצמרמורת של התרגשות לקראת הלא נודע. מאחר וזו בחירה משמעותית הים, הבחירה הנכונה, אז אני לא ממהרת. אגב, חלק מבחירה בחיים, בכל תחום, היא הפשרה והוויתור. אני חושבת שהיום אני יותר שלמה לוותר על כל מיני שיאים הוליוודיים בחיי בתמורה לאושר יומיומי, חיוכים ושמחה בלב. היום אני גם מוכנה לוותר על השכר שלדעתי מגיע לי, בתמורה לתפקיד שאני יודעת שייסב לי אושר גדול יותר מאשר המאזן בבנק... פעם היה פשוט יותר?? כן, נקברנו בבית נשואות לשידוך של ההורים, בין אם נמשכנו אליו או לא. עשינו ילדים ככל שהגוף שלנו התיר לנו.. היינו יותר מאושרות? אני חושבת שכן. לא ידענו שכמה מאוש שנים אחרי זה העולם יהיה אחר. האם אני רוצה לשוב לשם? לא ולא. השיאים שאני יכולה להגיע אליהם כיום גבוהים לאין ערוך מסיכויי לפני 200 שנה... אני שמחה בחלקי וזהו. אם כי מודעת למילכוד של האישה המודרנית שלא מפסיקה להעמיס על עצמה מטלות... אני כזו, כמו רובנו. ומתייחסת לעצמי בסלחנות בשל כך. בלי כעסים. פשוט מנסה להספיק הכל הכי טוב, אבל גם יודעת (מנסה להשתפר בזה...)מתי לומר, 'צטערת, לא מצליחה... שבת שלום

 

[א ס י ת]

ככל שהשנים נוקפות, אני יודעת שיש

דברים שכבר לא אעשה. לא אהיה שחקנית כדורגל, לא אהיה רקדנית בלט, לא אהיה מדענית דגולה, לא אהיה להטוטנית בקרקס. ובכל זאת נשארו עוד הרבה דברים שאפשר לעשות...

 

[dolfinit]

ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

נהנתי לקרוא את מה שכתבת... ולעניות דעתי הבלתי קובעת

אין כזה דבר אופטימיות עד להגעיל

אופטימיות זו תכונה יפה, נהדרת ומוערכת מאוד בעיני. אל תתנצלי, נשמע שאת במקום נהדר ואני אשמח לשמוע חוויות המקום הזה שאין בו פחדים ועל ההארות שפוגשות אותך בדרך

חג שמח