הפורש בגיל פנסיה אינו צריך לבקש רשות מאף אחד לעבוד במקום אחר
1. במערך עובדי המדינה לא מוכנים להעסיק עובד/ת אחרי שיצאו לגיל פרישה.
למרות זאת אישה שרוצה להמשיך לעבוד עד גיל 67-המעסיק חייב לאפשר לה להמשיך לעבוד
.2 את רשאית לעבוד כאוות נפשך בכל מקום שיהיה מוכן להעסיק אותך עם חוזה כמה שבא להם.
גם אם את מתחייבת בחוזה ואחרי XX זמן את לא יכולה להמשיך לעבוד, תוכלי להתפטר על רקע רפואי וכד'.
3. קצבת הבטוח הלאומי אינה נפסקת גם אם את עובדת אלא אם עברת סכום מסויים הקבוע בבטוח הלאומי.
למשל: גבר שאשתו אינה עובדת זכאי להמשיך לעבוד ולקבל שכר של כ-6900 ש"ח בלי לאבד את תשלום הבטוח הלאומי. הבטוח הלאומי הוא שנתי ולא חודשי אבל אם חושבת שאת תעברי אץ התעריף החודשי כדאי לדבר עם המעביד שיפזר את התשלום העודף (תשלום עבור הבראה, הוצאות רכב וכו' אחרת הבטוח הלאומי מוריד ואח"כ לכי ותתוכחי אתם (אם כי אפשרי)
בבטוח הלאומי אין הגבלה של גובה הפנסיה עצמה. הבטוח הלאומי אינו לוקח בחשבון את גובה הפנסיה ובכל מקרה ההכנסות הכוללות יהיו חייבות במס לפי החוק. מצד שני יש אפשרות שלא לקבל "בטוח לאומי" ולצבור עד גיל 70 אחוזים נוספים.
לא יודעת מה המצב לגבי אשה היוצאת לפנסיה ובעלה עדיין עובד. כמובן שאפשר לבדוק בבטוח הלאומי.
הכל עניין של נקודות זכוי וסכומים הקבועים בחוק.
באשר לאיך מתכוננים? כל אחד לפי רצונו.
היציאה לפנסיה משמשת להרבה אנשים להגשים חלומות ישנים.
בשנה הראשונה ןלפעמים גם שניה) יש אופוריה-הנה אני יכולה לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, לישון עד הצהרים (היתה הפנטזיה הפרטית שלי-היום אני ל מצליחה לממש אותה כמובן).
יש כאלה שירצו לממש לימודים שלא הצליחו בשנות עבודתם או סתם להרחיב השכלה.
יש שנרשמים לקנטרי שבו הרבה חוגים.
יש כאלה שמתמסרים לעזרה בגידול הנכדים.
יש לי מכרים שנוסעים הרבה בעולם (על תקן של כל עוד אני יכול).
בכל מקרה ארגון נכון של היום הם די ערובה לכך שלא תווצר הרגשה של תסכול וחוסר אונים של "משעמם לי" "אני לא מביא תועלת לאף אחד"
אני למשל רציתי לעבוד בטיפול עם אנשים, בחרתי באימון וטיפול רגשי והתחלתי ללמוד כמה שנים לפני כן.
כשמכרו את מקום עבודתי החלטתי שדי לי ובמקום לעבור למקום החדש, החלפתי מקצוע שנותן לי הרבה אושר וסיפוק.
יש אנים שחווים סוג של אבל ואובדן ולפעמים גם אובדן של זהות (אני אחות, אני נהג אגד, אני מפרנס, אני בוס/מנהל נחלקה וכו' ואז כדאי להעזר בבעל מקצוע כדי לא להגרר לאמונות מגבילוץ.
כמובן יש עבודות התנדבותיות מגוונות (תלוי במקום מגורייך ותלוי נושא שאליו את מתחברת).
אז בהצלחה, ותהני מכל רגע בידיעה שאת זו שקובעת את מצבך