שלום לגבי דבש והריון

carmelita2

New member
שלום לגבי דבש והריון

שמעתי מרופאת משפחה שאסור לנשים בהריון לאכול דבש. האם זה נכון? או שזה רק לגבי תינוקות? ולגבי התינוקות- עד איזה גיל אסור לתת לתינוקות דבש? והאם גם בזמן הנקה אסור לאכול דבש? תודה
 

TheFinalCut

New member
תשובה

לפי כמה מקורות שראיתי, יש שני סיכונים עיקריים בצריכת דבש. האחד, הנדיר יותר, הוא אלרגיה. זו מתרחשת בעיקר באנשים הרגישים לאבקת פרחים או לרעלני דבורים (מסתבר שהדבש עלול להכיל מעט מאלו). הסיכון הפחות נדיר, והרלוונטי יותר לעניין של הריון, הנקה ותזונת עוללים, הוא הנוכחות האפשרית של אלקלואידים מסוג פירוליזידין (Pyrrolizidine Alkaloids). מדובר בקבוצה של חומרים מסוכנים מאוד, שקיימים בקבוצות צמחיים מסוימות כחומרי הגנה. כאשר מייצרים מוצרים צמחיים מצמחים אלו (למשל תרופות "טבעיות" מסוימות) הם עוברים שינויים כימיים בתהליך העיכול שהופכים אותם רעילים מאוד, עם פוטנציאל לגרום נזקים מגוונים למספר מערכות גוף ואף לתמותה. משרדי בריאות שונים הגבילו את המינון המותר לצריכה של פירוליזידינים ל-1 מיקרוגרם ליום בצריכה אורלית, או עד 100 מיקרוגרם לצריכה חיצונית (למשל בקרמים), עם הגבלה ל-6 פעמים בשבוע. עבור נשים הרות ומניקות ותינוקות, יש איסור גורף לצרוך מוצרים המכילים את אלו, כיוון שעוברים מתפתחים ותינוקות רגישים במיוחד להשפעות החומרים הללו. מסתבר שכאשר דבורים מאביקות צמחים המכילים פירוליזידינים, הם עלולים להגיע ולהישאר בדבש - שאז עלול להוות סיכון הדומה לזה שמגלמים מוצרים אחרים המכילים את הכימיקלים הללו. כרגע קשה מאוד לדעת איזה דבש מכיל את הכימיקלים הללו ואיזה לא, אלא אם מבצעים בדיקות ספציפיות. במאמר שציינתי לעיל (שפירט מאוד על הנושא הזה) יש טבלה של צמחים המשמשים להאבקת ויצירת דבש המכילים את הפירוליזידינים, במדינות שונות (ישראל אינה מוזכרת שם), אך הכותבים אומרים שאלו לא בהכרח מייצגים הסיכון הגדול ביותר - אלא פשוט נתונים ממספר מדינות שבהן נושא זה נבחן בצורה שיטתית. כנראה שבישראל המודעות לכך נמוכה. זו בהחלט הפעם הראשונה שאני שומע על על הנושא הזה (לא שזה מהווה אינדיקציה למשהו, אבל בכל זאת)... הרמה הגבוהה ביותר שנמדדה לפי המאמר היא 3.9 מיקרוגרם לגרם דבש (כלומר, ב-100 גר' דבש יהיו 390 מיקרוגרם בסוג הדבש ההוא). אם הדבורים האביקו רק צמחים שאינם מכילים פירוליזידינים, הם לא אמורים לנכוח בדבש. הכותבים מציינים שכ-3% מהצמחים הפורחים בעולם מכילים פירוליזידינים, ברחבי העולם. לפי המאמר הזה (שפורסם ב-2002), כרגע אין תקנות חד משמעיות בנושא. לפי מאמר אחר מ-2008, עולה שהנושא עדיין בבדיקה. המאמר ב-2002 ממליץ שכל סוגי הדבש ייבדקו כדי לבחון את תכולת הפירוליזידינים. נאמר גם שעד לרגע הפרסום טרם הוכח הסיכון בצריכת דבש המכיל פירוליזידינים, אך מודגש שהסיכון הוכח בבירור עבור מוצרים אחרים המכילים פירוליזידינים. לכן החוקרים נזהרו ולא הוציאו כל המלצה על הגבלת או הימנעות מצריכה של דבש, אלא רק המליצו שהנושא ייבחן בצורה קפדנית יותר ומקיפה יותר בהמשך. זה המידע, ומה לעשות איתו בפועל זו החלטה שלך
 

carmelita2

New member
הםםם

מעניין מאוד! ומליון תודות על התשובה!! וגם על הקישורים!! תודה
 

נעמי66

New member
דבש, לפי הדרך הטבעית (ד"ר שלטון)

ב"תזונת האדם ובריאותו" של היועץ לריפוי טבעי, יצחק בן-אורי, כתוב, בין השאר: כיום מאכילים את הדבורים בסוכר, במקום לחכות שהן עצמן תבאנה את הצוף. עם הצוף, הדבורים מביאות איתן גם חומרי הדברה מריסוסי הפרחים. בנוסף, מוסיפים סוכר לדבש. ידוע על-סמך מקרים, שתינוקות ניזוקו מדבש. באיזו מידה ניזוקים מבוגרים, קשה לדעת.
 
למעלה