שלום לחברי הקהילה...

[בוזיקית]

שלום לחברי הקהילה...

אני חדשה פה, וכותבת גם בפורומים אחרים (ראו בכרטיס האישי שלי). מקווה שגם פה אוכל לתמוך ולהיתמך. כרטיס ביקור קצר למי שלא מכיר: בת 30 בקרוב, יתומה משני הורים (הסרטן ימח שמו וזיכרו לקח אותם במיטב שנותיהם). חולקת את יצועי עם חתול מקסים שאימצתי אחרי מות אמי (לפני 8 חודשים בקירוב). ואני רוצה לחיות. רוצה לחזור לחיים. וקצת קשה לי. המון חרדות. המון הסתגלויות למצבים חדשים. המון לילות מסוייטים. לאט לאט מקווה לפסוע בשבילי החיים ולמצוא בתוכי את הכוחות, כדי שאוכל להחלים מהמצב בו אני נתונה ולחיות בשקט ובשלווה, בלי השדים המכרסמים מבפנים... שולחת לכם ברכות ואהבה, בוזיקית

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

שלום בוזיקית

איך עבר היום?

 

[בוזיקית]

היום עבר בשקט יחסי...

למראית עין. בפנים סערות, אך אפילו מהן אני רחוקה - בלסתי אוכל בכמויות, בלי להרגיש בכלל את טעמו. רק כדי לפוצץ מבפנים ולא להרגיש את מה שכואב באמת. חיסלתי קופסת גלידה וניל פיצפוצים. וסתם טחנתי אוכל קר ותפל, רק להכניס, רק לדחוק... בנוסף, ניסיתי להשלים שעות שינה (אלוהים יודע כמה חסרות לי). תחושה חזקה של "אין כוח" למרות שאני יודעת שהכוח לא מת, הוא שם איפשהוא במעמקים, מסתתר ומצפה לגאולה. תחושה של לכלוך ושל כובד, אך אני יודעת שהפעם לא אפול למעמקים (אני מקווה. אני יודעת שאני חזקה). מקווה שלא העקתי בדבריי. ואיך עבר עליכם???

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אצלי עבר בעבודה מרובה

וגם עכשיו אני עובדת בבית בעבודות הבית התחזוקתיות כי מחר מצפה לי יום נוסף של עבודה רבה רציתי לשאול אותך, מה זה "חזקה"?

 

[בוזיקית]

הכוונה לחוסן נפשי...

כשאמא חלתה, התארגנתי מייד למצב חירום. עשיתי. פעלתי. שום דבר אחר חוץ מלעזור לאמא לא היה חשוב (זה והעבודה שלי...). כשאמא מתה (היא מתה בידיים שלי) התארגנתי מייד להודיע לכולם, להכין את השבעה, לארח את כל האנשים... כשהשבעה הסתיימה התארגנתי מייד לחזור לעבודה... וסידורים, ובנקים, ולהעביר הוראות קבע, ולעשות, לעשות, לעשות... זמן קצר לאחר מכן הגיע דיכאון. לחזור כל ערב לבית ריק. הבגדים של אמא. החפצים שלה. המיטה שלה. הנוכחות הנפקדת שלה זעקה מכל מקום, והרגשתי שאני הולכת ושוקעת... אך אז קיבלתי תרופה נוגדת דיכאון, והמצב הלך והשתפר. אימצתי חתול. צבעתי כל חדר בצבע אחר. נפרדתי לשלום מהמיטה של אמא. גם מחלק מהבגדים. התחלתי לקבל בחיוב הזמנות של שכנים לבניין לבקר אצלם (מעולם לא עשיתי זאת לפני כן). אך עכשיו אני שוב תקועה - לא מנקה, לא מסדרת, אין לי כוחות פיזיים ונפשיים. יש לי סיוטים. יודעת שהכוח נמצא שם בפנים - הרי סיפרתי לך עם מה התמודדתי... רק שהוא רדום כרגע. ישנם ימים יפים יותר ויפים פחות, אך אני לא מצליחה לעת עתה להתגבר על הברדק בחיי. מקווה לימים יפים יותר...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לא יודעת מה זה חוסן נפשי

ואני יכולה לדבר רק מהנסיון האישי שלי, יש אנשים שחושבים שאני מאוד חזקה, בעלת חוסן נפשי ועוד כל מיני תארים אחרים שאין לי מושג מה הקשר שלי אליהם. אם את שואלת אותי, חוסן לא קשור ל"עשיתי" פעלתי". האבחנה הזו שאת עושה, גורמת להמון עוגמת נפש מכיוון שכל פעם שאת משווה, את תרגישי חרא, סליחה על הביטוי... יש תקופו בחיים שלא בא לעשות, וזה בסדר גמור. כשעושים כל הזמן, נגמר הכוח, המצברים מתרוקנים... ואז יש צורך ב"לא לעשות". יתכן שזה מה שקורה כרגע. החיים מזמנים הרבה מאוד התמודדיות מסוגים שונים, וכל פעם שיהיה נדמה לך שהנה, מגיע לך עכשיו קצת שקט, כי...היו כל מיני דברים, דווקא אז יגיע משהו חדש להתמודד איתו... צר לי אם אין לי בשורות מי יודע כמה, אבל... כשמכירים את הדברים ומקבלים אותם בהכרה שלנו...כעובדה, נהיה קצת יותר קל... יום נעים בכל זאת

 

[spectacular]

שלום בוזיקית,

הירידה שלפני העליה, השקט שלפני הסערה,(וגם אחרי) העמק לפני הטיפוס אל הפיסגה, הבכי שבא לפני הצחוק וגם אחרי, זה כל כך מעייף... לפעמים צריך לנוח, אז תנוחי,

מאחלת לך ימים יפים.

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo160.gifירידה לצוררך עליה

צריך את שנת האבל הזאת ולא סתם היהדות נתנה אתה.זה חלק מהפרדה שלך מאמך. אני מאחלת לך חיים טובים ובהמשך להנציח את אמך בכל מיני דרכים וזה יכול להתחיל מלעשות ספריה על שמה בבית כנסת.לפתוח קרן לעזרה על שמה וכוץאולי זה יתן לך כוח נוסף.......

 

[בוזיקית]

תודה לכולם... ../images/Emo140.gif

על הרעיונות. הלואי שיכולתי לנוח. אך יש עבודה, סידורים, עכשיו אני צריכה לדאוג לפרנסתי ולטפל בעניינים אישיים שגוזלים הרבה אנרגיה. חוץ מהאינטרנט ומהחיות שלי אין לי חשק לעשות כרגע שום דבר (בעצם גם לישון הייתי שמחה אם הייתי מצליחה). אשר להנצחת אמי - אין לי כסף לבצע את הדברים האלה, אך אני מבררת באגודה למלחמה בסרטן מה ניתן לעשות באופן סימלי (שני ההורים נפטרו מסרטן). המון תודה ולהתראות בינתיים...