אכן, מוות הוא בהחלט מצב אין-סופי,
מצב אין-סופי עבור האדם המת. כך הדבר בכל אופן לגבי מי שאינו מאמין בגלגול נשמות, בורסיה כזו או אחרת. לגבי מי שאיבד אדם קרוב המוות מייצג סופיות של החוויה החושית. הבשר חוזר אל העפר. אך בחוויה הרגשית - רוחנית זהו אכן מצב אין-סופי. אני מכיר מקרוב את התחושה של נעדר - נוכח, אך איני בטוח שהמשמעות זהה עבור כולם. יש שעבורם זהו מצב של מאבק אין-סופי. אבל מאבק הנו מתיש, מאמלל. חיים של מאבק אין-סופי נעשים מתוך בחירה. יש לכך "רווחים סמויים". אני מכיר גם מצב של השלמה. השלמה במובן של קבלה, של בחירה בחיים. בחירה בחיים אין פרושה דחיקת המת מתוך חיינו. נהפוך הוא - זכר המת הוא מרכיב חשוב ומשמעותי בחיינו שלנו. מעבר ממצב של מאבק למצב של השלמה אינו תהליך פשוט ומהיר. לפעמים התהליך עצמו מעורר מערבולות והוא קשה כשאול, אך התוצאה כדאית. והדבר אינו נגזר מן הגורל, אכזר ככל שיהיה. הוא תלוי בדבר אחד: בבחירתנו האישית. יום טוב, אורי
