אני מבינה מאוד מאוד, וככל שאתה מסביר אני עוד יותר מבינה
אז עוד הוכחה יש לך - משיח לא ילמד רמזים על עצמו דרך האינטרנט, ובוודאי שלא בהורוסקופ היומי.
באינטרנט עושים מה שאני עושה כרגע - מדברים עם אנשים במטרה לעזור להם, להראות להם כמיטב יכולתנו דרך אמונה לפי השקפת התורה הנכונה.
הקב"ה לא ייתן תורה קדושה, ואז יבלבל אותנו ויסתור אותה.
קיבלתי היתר מיוחד מרב רציני מאוד, לעשות כזו עשייה דרך האינטרנט, כי זה דור יתום מאוד, וגם מי שיכול לעזור לזולתו יתום מאוד, ולכן אנו נאלצים לדבר עם אנשים בשפת האינטרנט וכו'. ותפקידנו לברור את הפז מהטפל ולסנן את הטפל העצום ורב, כי בזכות שהייתי חילונית שנים רבות בעבר, ועברתי את כל מה שעברתי בחיי - הרב רואה בי את האדם הנכון לפעול דרך הכלי המסואב הזה ולדעת לעבוד איתו נכון.
זו זכות גדולה שבגלל כמוני חששת לדבר על כך עם אנשים. איננו קטני אמנה ולכן נותנים לך עצות לכיוון הרפואה, אלא אנו יודעים מה התורה אומרת ויודעים שלא נדע איך יהיה עד שיהיה. יודעים שהקב"ה יותר מידי גדול מכדי שייתן רמזים בגימטריות ובהורוסקופ.
וגם יודעים מה הקב"ה כתב בתורתו על "כי יבוא נביא וחולם חלום".
גדולי הדור שבכל דור אינם לקישוט. הם יודעים את התורה ומורים לנו אותה. גש לגדול כמו הרב קנייבסקי, והוא יגיד לך בוודאות מה היה איתך.
תגיד, נשים שיודעות שהן לא מוסמכות לפסוק הלכה - הן קטנות אמונה במה שהן יודעות, או שיודעות את האמת עפ"י התורה?
וכל הרבות הרפורמיות, והרב המזרוחניק שמקים בית ספר לפוסקות הלכה - רק הם מאמינים בני מאמינים?
אל תתבלבל. גם אני טובת לב וסבלתי צרות נוראיות הרבה שנים. תאמין לי שהקב"ה יודע מה הוא עושה. כל העניין שאני פשוט מבוגרת ממך פי 2, ולמדתי בחיים שאפשר לסמוך עליו טוב מאוד. גם בגיא צלמוות. גם אם לא מרגיש לך באותו רגע לסמוך עליו. לא נורא, אח"כ כן ירגיש.
כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל. הפחד הוא ביסוד החטאים הבסיסיים ביותר שלנו.
ובכלל, מניין קבעת שבדרך הטבע, אדם טוב שלא מזיק לאיש יש לו חיים פחות או יותר נורמטיבים? התורה לא קבעה זאת בשום צורה. חטא ישראל, אין בית מקדש ולא שכינה שורה בו, השכינה בגלות נוראה, אז צדיק ורע לו ורשע וטוב לו.
אני מכירה נכים קשים מאוד טובי לב, ששםו דבר לא נורמטיבי בחיים שלהם. ועוד אינסוף סוגי אנשים טובים שסובלים נורא. מניין המוסכמה הזו שהבאת, ושעל בסיסה הסקת אלף מסקנות שגויות?
אני יודעת שהיו לך יכולות מיוחדות באותה תקופה. זה מוכר לי מאוד מאוד. כשהנפש נשברת ויוצאת לחופש מהמציאות, הגוף עשוי להיות עם כוחות פיזיים לא מהעולם הזה, הכישרונות מתחדדים פי 10, לא ייאמן איזה ציורים ויצירות יוצאים מהאדם ברגעים האלה. האדם עשוי לחוות מסרים רציניים באותיות התורה, לראות עתידות, לקרוא מחשבות, לדעת מה יגיד זולתו בעוד כמה רגעים, מתי ובאיזו שעה בדיוק יירד הגשם אחרי 5 חודשי בצורת, ומה המהלך הבא שייעשה זה שמשחק מולו שחמט. לראות חרקים ובעלי חיים שאין רואים אותם בעין רגילה, לחוות ניסים מדהימים כגון שחפץ שהוא צריך מופיע לעיניו והוא משתמש בו ואח"כ החפץ נעלם, אבל השימוש נשאר במציאות...
הייתי בחוויות האלה ורבים אחרים גם היו שם. זה קיים. וזו פגיעה בנפש עקב ייסורים לא מהעולם הזה, או קדושה מרובה מידי כמו בסינדרום ירושלים.
לפעמים זה היה גיהנום מפחיד באופן בלתי נתפס. ולפעמים היה שם אושר בלתי נתפס. אבל עם כל האושר, אני שמחה שהוא נעלם. כי הכל היה ללא שום שליטה ויכולת כיוון. ואילו אני בוחרת לחיות עם נפש נורמלית כפי שהקב"ה רוצה, ולקיים ברצון כל עול מצוות שהוא הטיל עלי. לעמוד בניסיונות ולחוש קרבת אלוקים לי טוב בעולם הזה, לא בחוויות מהעולם העליון, שאינן רציונליות בעולם הזה.
זה לא הולך לפי מה שאתה מרגיש או תופס את עצמך. זה הולך לפי מה אומרת הרפואה. וזה מה שהתורה אומרת לך לעשות.
פעם רופאת משפחה שלחה אותי לגסטרו. הוא שלח אותי לביופסיה בכבד. הרב פירר שלח אותי לשני מומחים גדולים שטענו שיש לי מחלת כבד חמורה, וחייבו אותי לבלוע קפסולות ענקיות שתכולתן מרה כשד, יום יום כל החיים. כי אז אחיה בע"ה עד 120 בבריאות, ואם לא - אצטרך השתלת כבד בעוד כמה שנים.
אני לא מרגישה כבד חולה ולא תופסת עצמי כלל כחולת כבד. אבל בולעת את הקפסולות הזוועתיות האלה פעמיים ביום, כי כך אמרה הרפואה, והוכח שאין כאן טעות. עושים מה שאומרת התורה, ולא מה שאומרת ההרגשה.
לפני 20 שנה בדיוק כופפתי את הראש היטב בפני רב גדול מאוד, שנתן לי הוראה שהייתי בטוחה שהיא טעות איומה, הגם שרבנים אחרים הסכימו איתו. פשוט הבנתי שהקב"ה אינו חסר אונים נגד גדולי התורה שלו, וגם אם זו טעות מרה - זה מה שרוצה הקב"ה. וצריך לעשות מה שהוא רוצה, ולא מה שמרגיש לי חזק בפנים.
לקח לי 15 שנות צער וכאב, כדי להפנים שהקב"ה עושה בשבילי חסדים עצומים וניסים נוראים במסווה של "טעויות" כאלה, והתחלתי לרוות כזו נחת ואהבת אלוקים, שלא ידעתי שאפשר בכלל. וזו רק ההתחלה... המבחנים ושכרם נמשכים כל החיים.