שלום לכווווווווווווולם
הגעתי לבית של ההורים שלי בשעה טובה, אני מרגישה בסדר גמור, יכולה לשבת כבר על כסא של מחשב, התגעגתי למחשב ולפורומים והספקתי לסיים לקרוא ספר של נעמי רגן "בידייך אפקיד רוחי". ביום הראשון הייתי קצת מסטולית, נראה לי שבחדר התאוששות הצקתי לאחות קצת יותר מידי כי כשלירון הורשה להיכנס לשם לכמה דקות ישר היא אמרה לו: "אני יודעת שכואב לה ושהיא צריכה פיפי", הייתה עצבנית משהו.....נראה לי שעצבנתי אותה כי אמרתי כל הזמן (ככה לפחות אני חושבת) שאני רוצה פיפי (היה לי קטטר) ואיפה בעלי? וכנראה הפולניה שבי הציקה לה כי לירון טוען שהיא מיהרה לסלק אותי מחדר ההתאוששות. הניתוח עבר בסדר, היה לי קצת בלאגן בבטן, ניקו הכל וברוך השם הכל בסדר. הצוות היה נפלא, בעוד שבועיים יש לי ביקורת ואני מקווה לעדכן אתכם בבשורות משמחות בהמשך. תודה רבה לדפנה על התמיכה והעידוד, לאלה, לשרית, ובכלל לכולכם, על היותכם.
אוהבת ו
את כולכם
הגעתי לבית של ההורים שלי בשעה טובה, אני מרגישה בסדר גמור, יכולה לשבת כבר על כסא של מחשב, התגעגתי למחשב ולפורומים והספקתי לסיים לקרוא ספר של נעמי רגן "בידייך אפקיד רוחי". ביום הראשון הייתי קצת מסטולית, נראה לי שבחדר התאוששות הצקתי לאחות קצת יותר מידי כי כשלירון הורשה להיכנס לשם לכמה דקות ישר היא אמרה לו: "אני יודעת שכואב לה ושהיא צריכה פיפי", הייתה עצבנית משהו.....נראה לי שעצבנתי אותה כי אמרתי כל הזמן (ככה לפחות אני חושבת) שאני רוצה פיפי (היה לי קטטר) ואיפה בעלי? וכנראה הפולניה שבי הציקה לה כי לירון טוען שהיא מיהרה לסלק אותי מחדר ההתאוששות. הניתוח עבר בסדר, היה לי קצת בלאגן בבטן, ניקו הכל וברוך השם הכל בסדר. הצוות היה נפלא, בעוד שבועיים יש לי ביקורת ואני מקווה לעדכן אתכם בבשורות משמחות בהמשך. תודה רבה לדפנה על התמיכה והעידוד, לאלה, לשרית, ובכלל לכולכם, על היותכם.