שלום לכולכם. אני מחפשת מטפלת

[המימונים]

שלום לכולכם. אני מחפשת מטפלת

לחצי יום לאבא שלי . הוא אובחן כחולה באלצהיימר ובגלל גילו 62 אנחנו לא כל כך מקבלים עזרה למרות כל הטפסים מהפסיכיאטרים ומהנוירולוגים. נראה כי בגלל שהוא לא בגיל פנסיה עדיין ישנם קשיים לקבל זכויות שמגיעות לו. המצב שלו מתדרדר בקצב מסחרר ואנחנו זקוקים בדחיפות למטפלת לפחות לחצי יום עד שנקבל את האישורים הדרושים להעסקת עובד זר או מטפלת לכל היום. המצב הזה שהוא הגיע אליו מדכא לגמרי , האיש שהיה חולה נקיון לא רוצה להתקלח וכמה שמטפלים בו אי אפשר לראות חיוך על הפנים שלו. לראות את אבא שלי כמו פסל במבט קפוא על הפנים לא נעים בכלל. אני לא מאמינה איך המצב שלו מדרדר כל יום זה פשוט מזעזע. אז אם יש למישהו עזרה בכל תחום במיוחד פרטים לגבי מטפלים סיעודים אני מחפשת באזור אשקלון. תודה לכם.

 

[ליאורלילי]

לקבל נכות מביטוח לאומי

שלום לך בת יקרה , לפי מה שאני יודעת , אתם צריכים לקבל עבורו נכות מביטוח לאומי ואז תוכלו לקבל עובד זר. גם בן זוגי בן 57 וכבר היינו בוועדה רפואית של ביטוח לאומי ולפי מה שראיתי באתר שלהם, אנשים צעירים חולי אלצהיימר מקבלים אחוזי נכות שיאפשרו להם העסקת עובד זר. לפי מה שאת מתארת את מצבו , אין ספק שהוא עומד בהגדרה ואסור לוותר להם. כמו שכותבות כאן בפורום , אם לא יאשרו , יש וועדת ערר. בשלב זה אולי כדאי לפנות דרך חברת כח אדם ולקבל מהם עובד ישראלי לכמה שעות ביום. גם אצלי , בן זוגי עדיין עצמאי אך צריך לדאוג שיאכל מסודר וחושבים גם על העתיד, מתי נזדקק להשגחה צמודה. עכשיו הוא קצת מצונן וממש כואב לי הלב להשאירו לבד בבית ככה. אין מי שיגיש לו אוכל חם. אני נעזרת בבת הצעירה , אבל זה לא מספיק. מקווה שתצליחו למצוא לו מטפל והכי חשוב לא לוותר על קבלת הנכות מביטוח לאומי, כי מגיע לו והם אמורים לעשות פחות בעיות דווקא בגלל גילו הצעיר, כי בחוק הסיעוד מגיל 65 , הם יותר בודקים מה אדם מסוגל לעשות. שולחת לך חיבוק חם ושיהיה שבוע טוב, טובה

 

[המימונים]

הלואי ואמא שלי היתה רואה את הדברים

כמוך . לצערי קשה לה עם העובדה שהוא חולה אלצהיימר והיא ממשיכה לדבר אליו כאילו הוא מבין בכלל. הוא די משגע אותה והיא ממש חסרת סבלנות אליו. לא הייתי מגדירה את החיים שלהם ביחד כממש טובים אז כנראה שעכשיו ממש אין לה סבלנות אליו. הגעתי אליו בשבוע שעבר , קפצתי לביקור פתע וראיתי אותו מוזנח ממש , וסליחה על המילה מסריח משתן במיטה. כעסתי על אמא שלי שלא יכלה לטפל בו טוב יותר. אני עדיין כועסת עליה אבל מנסה להבין אותה (לצערי לא מצליחה) אני לא מבינה את התגובה שלה יכול להיות שהיא מתכחשת או מתעלמת מזה ? מה דעתך ? איך אפשר לגרום לה להבין מול מה היא מתמודדת ?

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif המימונים יקרה (וחולים צעירים)

ברוך בואך לפורום העצוב שלנו. צר לי על אביך שחלה בגיל צעיר. ליאורלילי שענתה לך, גם בעלה עדיין צעיר, והיא מנוסה בכל הפרוצדורות של הביטוח הלאומי וכל הבירוקרטיות הכרוכות בקבלת תמיכה מהם. הקשיבי לה. בקשר לאמך, עליה להבין יותר את המחלה ולדעת איך לדאוג לאביך. קיימת עמותת אלצהיימר ומחלות דומות שהאתר שלה הוא http://www.alz-il.net/. העמותה מקיימת קבוצות תמיכה בכל הארץ. איני יודעת בקשר לאשקלון, בטח יש פירוט באתר, אך בפתח תקווה יש קבוצת תמיכה נהדרת, שגם את מוזמנת להצטרף אליה. כמו כן יש המון חומר על המחלה במאמרים של הפורום וגם אם תלכי אחורה בדפי הפורום תמצאי די הרבה חומר רלבנטי. מה שחשוב זה שאמך לא תריב עם אביך ושתזרום איתו. אין מה לכעוס עליו כי הוא לא עושה שום דבר בכוונה למרות שבהתחלה ההתנהגות של החולה ממש יכולה לעצבן ולעורר כעסים. בעיקר אם הזוגיות לא היתה מושלמת עוד לפני המחלה. בכל אופן, אם לאמך קשה לטפל באביך, תוכלו להביא לו מטפלת או אפילו לבקש אישור לעובד זר שיהיה עם הוריך בבית ויעזור לאמך ויטפל באביך. בקשר לחולי אלצהיימר צעירים. קיבלתי פניה מהעמותה אתמול, עיתונאי מסויים מעוניין לראיין בני משפחה של חולי אלצהיימר צעירים. איני יודעת לאיזו מטרה אבל מי מביניכם, חברי הפורום, בני משפחות של חולים צעירים, (טובה, אריאלה, המימונים חני ועוד אחרים שאיני מכירה) אשר יהיו מעוניינים ליצור קשר עם העיתונאי, אנא פנו אלי במסר. מספר הטלפון שלו נמצא אצלי. אולי הוא יוכל לעזור לנו אפילו להקים איזו שהיא מסגרת לחולים צעירים שכל כך חסרה כיום. אני מאחלת לכם הרבה סבלנות ואורך רוח וכוחות נפש להתמודד עם המחלה... המשך יום נעים לכולם.

 

[ronnyw]

שלום לך, המימונים

ליבי איתך. צר לי, אבל נדמה לי שיש לך לטפל בשני מקרים שונים: אבא שלך, שמחלתו ברורה ומאובחנת, ואימא שלך, שסובלת "ממחלת ההכחשה". היא לא היחידה. רבים מבני משפחות החולים, גם בגילאים אחרים, מתקשים לעכל את עובדת היות בן המשפחה חולה, ונאחזים בכל מיני דברים על מנת להוכיח לעצמם ולעולם שהחולה לא חולה כל-כך... זה, כמובן, פוגע בטיפול שהחולה מקבל, בחיי היום-יום בבית ובאדם המכחיש. אפשר להבין את אימך, אבל חייבים "לרפא" אותה. אני חושבת שכדאי לך לעשות חושבים עם בני משפחה אחרים, ולפעול על פי מה שמתאים לאימך: האם היא קוראת ספרים? יש הרבה ספרים שמסבירים את המחלה, את התופעות שלה ואת ההתנהגויות הרצויות של בן המשפחה. האם היא קרובה במיוחד למישהו (אחות שלה, ידידה מיוחדת, מישהו מהילדים) ? אם כן, תנו לאותו אדם לשוחח איתה, פעם ופעמיים ויותר. לאט לאט זה יחלחל. האם היא נוטה לקבל דברי רופאים? אם כן, תאמו עם רופא המשפחה שיסביר לה במה מדובר בשיחה בארבע עניים. אולי יש לכם באזור עובדת סוציאלית שמוכנה לעשות זאת (בדך כלל במחלקות רווחה בעיריה, במדור לקשיש יש עובדות שזה עיסוקן היומיומי) אולי אימך דתיה, וניתן להשפיע עליה באמצעות שיחה עם רב או רבנית? ספרו לה, כאילו באקראי, סיפורים על מכרים ואנשים שחלו, ואיך בהתחלה אף אחד לא ידע, ואיך גילו כשהיה מאוחר וכו' וכו'. בקיצור - תנו למידע לחלחל ולהגיע אליה. אם תמצאו דרך לחדור אליה, תוכלו אחר כך "ללמד" אותה התנהגות נכונה עם חולי אלצהיימר, אולי היא תצטרף לעמותה ותלך למפגשי משפחות ועוד ועוד. ואז האסימון יפול ממש.

 

[ליאורלילי]

שלום לך יקרה

אני מבינה שהמצב בבית לא פשוט. האם אבא עבד עד שאובחן ולכן פרש לפנסיה? האם אמא עובדת מחוץ לבית? אני מניחה שאבא מקבל את התרופות שנותנים לחולים שנמצאות בסל הבריאות ויש גם אביקסה. תרופות אלה מעכבות מעט את התפתחות המחלה. לפי מה שאת מתארת , אביך כנראה חולה כבר תקופה די ארוכה ויכול להיות שהוא אובחן רק עכשיו , אך המחלה החלה להתפתח לפני שנים ולצערנו לוקח זמן עד שהסימפטומים כל כך בולטים ועד שמעזים ללכת לאבחון. אף אחד לא רוצה להגיע למצב כזה. אני מצד אחד מבינה שאמך סובלת מאד כי כל אשה רוצה בגיל כזה כבר להנות מהילדים ומהנכדים ולהיות חופשייה ופתאם נופל עליה "תיק" כזה. אך מתוקף היותה אשתו והאמא שלכם , עליה לדאוג לכך שהוא יקבל טיפול הגון ומסור ואם היא לא מסוגלת לכך , אתם תשוחחו איתה ותביאו עזרה , כמו שבאמת כתבת. כדאי שתבדקו אם אפשר לשלב אותו במסגרת מעון יום בעיר , גם אם זה בדרך כלל מיועד לקשישים מעל גיל 65. אפשר לפנות למח' רווחה לעו"ס ולבקש עזרה לשלבו למשך כמה שעות כדי שגם יצא קצת ויקבל גרויים וכך גם לאמא יהיה קל יותר לטפל בו רק אחרי שיחזור משם. לגבי נושא הנקיון שלו, את יכולה לקרוא בפורום שלעיתים יש קושי בלהכריח את החולה להתרחץ ולכן קשה מאד לאימך כי אולי הוא מתנגד. אני מאמינה שגם בן זוגי לא ישתף פעולה בנושאים אישיים של גופו כשיגיע הזמן, כי זה קשה לגבר לקבל את העובדה שאשתו צריכה לטפל בו וכמובן קשה לאשה להכריח אותו. בכל מקרה תנסו לתפוס אותה לשיחה ללא האשמה , אלא לנסות לתת לה תמיכה והבנה ולהגיע איתה למצב של הסכמה על ההמשך הנכון לכולכם. אני שולחת לכם המון כוחות ומקווה שתגיעו למצב בו אבא יטופל כראוי לו. בהצלחה בהמשך הדרך , טובה

 

[המימונים]

תודה לך../images/Emo9.gif

אכן אבא שלי עבד בטיפול בנגמלים מסמים במרכז באשדוד, הוא עבד 8 שנים ונתן את כל העזרה שלו לאחרים ולמשפחות שנפגעו מכך. פיטרו אותו בגלל שהוא התחיל עם הפארנויות שלו והבינו שכבר משהו לא בסדר איתו. מהרגע שהוא היה בבית המצב שלו רק הלך והדרדר. את חושבת שמישהו ביקר אותו כמו שהוא תרם למען אחרים ? כלום! המשפחה שלנו לא באה לראות אותו , האחיות שלו בכלל כבר לא מתקרבות. והוא כל הזמן שואל למה אין אנשים לידו. כשהייתי ילדה הוא כל הזמן דאג שנגיע לאירועים משפחתיים וניתן את הכבוד שמגיע להם ותראו עכשיו פלא פלאים כשצריך אותם אף אחד לא מגיע. אני מצטערת לכתוב בצורה כזאת פשוט יש בי המון כעס כלפי המשפחה שלי. בשבוע שעבר היתה להם ברית והם התקשרו לאמא שלי כדי לודא שהיא לא תגיע . אני נשבעת לכם היא אמרה לאמא שלי ככה :" אני יודעת שזה קשה לכם להגיע בגלל אחי אז אתם לא חייבים לבוא" כשאמא שלי אמרה להיפך דוקא הוא ישמח ללכת היא ממש נלחצה ואמרה לה :"אולי לא כדאי שתגיעו כי יש בצד של בעל הברית ילד אוטיסט ואנחנו לא רוצים שיהיו יותר מידי חריגים!"

אני אומרת לכם שאם לא הייתי מכירה את האנשים האלה (וזאת עוד אשה שלמדה חינוך מיוחד ) הייתי אומרת שטויות הם בורים אבל הם משפחה וקשה לי אפילו לכתוב את זה כאן.sorry אין לי מושג איך זה קשור אבל אני בעצמי אמא לילד אוטיסט ולילדה עם תסמונת אנגלמן ואם היא היתה מעזה להתקשר אליי הייתי יודעת לענות לה טוב יותר מאמא שלי אבל... אצלנו יש יותר מידי חריגים למה שנהרוס לה את האירוע, אלינו היא אפילו לא התקשרה... ניסינו לשלב אותו במעון יום אבל בבית חולים באשפוז יום אמרו שהוא כבר לא יכול להיות כי הוא משגע אותם ובמעון יום אחר ניסו לתת לו עבודות יצירה ולשתף אותו אבל הוא כולו רועד ממש בידיים ובכל הגוף ודברים כאלה רק מתסכלים אותו. אז... כרגע הוא בבית מטפל ב30 חתולים שהוא אסף עם השנים והמבסוטים היחידים זה החתולים כי הוא לא זוכר שנתן להם לאכול והוא ממשיך להאכיל אותם כל היום. רק בשבילם צריך עוד קיצבה מביטוח לאומי.אבל בשבילו זה ריפוי בעיסוק הוא אוהב ללטף אותם ולתת להם לאכול (הלואי והוא היה אוכל כמוהם , כי אין לו בכלל תאבון) בכל אופן תודה לך טובה על תשובתך ותודה לכולכם על התמיכה הנהדרת בפורום הזה. אני שמחה שנכנסתי אליו. נטע

 

[ליאורלילי]

נטע יקרה , חיבוק ממני

נטע , את כמו בת עבורי ואני רואה כמה קשים החיים ולכל אחד חבילה משלו. גם אצלנו כתבתי כאן אחיו ואחותו גרים במרחק 2-5 דקות הליכה ברגל , הם כבר בפנסיה אך לא רואים אותם. אחותו לפחות מתעניינת ושואלת כל שבוע אך היא כל הזמן עוזרת לילדים עם הנכדים שגרים קרוב ומעסיקים אותה כל הזמן והיא ממש מתנצלת שאין לה זמן ואני מבינה אותה. היא כבר כמעט בת 68 וצריכה לעזור קודם למשפחה שלה. אחיו יותר צעיר בן 62 אך עסוק בענייני ציבור בעיר וכנראה שהכבוד שהוא מקבל יותר חשוב לו מאשר להתעניין באחיו הצעיר. הוא אפילו לא מתקשר. אך היתה אצלו ברית מילה אצל הנכד והיה בהרכב מצומצם וגם אנו היינו. אך אני חושבת שאם בעלי היה במצב שהיה עלול להביך , מי יודע אם הייתי טורחת ללכת כי אולי לא היינו מרגישים בנוח. בעלי בכלל לא רצה לנסוע כי הוא שונא ארועים עכשיו ,חושש מחברת אנשים אך שכנעתי אותו והוא דווקא נהנה כי היו מעט אנשים. לפי מה שאת מתארת בגלל שאביך צעיר , אני מאמינה שהוא יכול לקבל אישור להעסקת עובד זר וכך הנטל לא יפול על אמא בלבד והוא יהיה נקי ומסודר. האם הוא מקבל תרופה שתעזור לו ברעידת הידיים? אני לא מתמצאת בעניין. נטע יקרה , אני רואה שאת עצמך עסוקה בילדייך וכמו שדרורה כתבה בפורום , יש לנו אחריות לילדינו , לגדל אותם ולתת להם כל מה שמגיע להם ואת צריכה להשקיע בהם את רוב המשאבים. נכון , ישנה גם חובה וגם אהבת הורים , אך עלייך לדאוג מרחוק שאבא יקבל כל מה שמגיע לו. אני יודעת שזה קשה לא לחשוב ולא לדאוג , אך חייבים למצוא את האיזון הנכון. דווקא בגלל שיש לך ילדים עם חריגות מסויימת , את יותר רגישה לצרכים של אבא יותר מהאחים שלך(אני מקווה שיש לך). גם לי היה ילד עם פיגור שכלי ואני יודעת על מה אני מדברת , את עסוקה מעל הראש וצריכה לדאוג לילדים, את דואגת לעתיד שלהם וזה חשוב מאד. אני מאד מקווה שתוכלו לדאוג לאבא למטפל/מטפלת וזה יעזור לכולכם להיות רגועים וגם להמשיך כל אחד בחייו. אל תקחי יותר מדי ללב את תגובת המשפחה והמכירים , ככה זה, כל אחד עסוק בענייניו ומעטים מאד אלה שמסוגלים לתמוך או לעזור ממש, צריך אישיות מיוחדת ואין הרבה כאלה. לכן , גם אני מצאתי כאן בפורום חברות וחברים שעם חלקם אני כבר מדברת בטלפון ומתכתבת וגם נפגשנו פנים אל פנים וכולם נפלאים ומבינים ואני מרגישה שקיבלתי "משפחה" חדשה ומספרת לילדיי על האנשים בפורום ועל מה שקורה איתם. שולחת לך המון חיבוקים ושיהיה לך המון כח ושתזכי להרבה נחת מהילדים, טובה

 

[המימונים]

תודה טובה את צודקת

המחשבה שקשה יותר להגיע אל אבא שלי היא לא קלה ולדעת שהוא מרגיש לבד גם לא קל. כל השבוע אני אומרת לעצמי שאני אסע עם הילדה (בת שנה) לאשקלון כדי לבקר אותו וכל פעם יש או מופיע טיפול או פיזיותרפיה או שניידר כל פעם משהו אחר. כואב לי לראות שהבן שלי ניב(3.5) שכל כך אהב אותו וחיבק אותו לא רוצה להתקרב אליו יותר. אני מודה לכם על התמיכה ואני מקווה לספר סיפורים יותר שמחים של אושר ותקווה. ואני מצרפת לכם תמונה של המתוקה שלי... דורין

 

[ליאורלילי]

נטע , דורין מתוקה מאד

נטע יקרה , הילדים שלך בטח נפלאים ומאד זקוקים לך. את זו שחייבת לקדם אותם וגם לדאוג לבריאות שלהם ואין לך ברירה. כשתוכלי , תסעי גם להורייך. גם אם נדמה לך שאבא לא מבין , הרי גם אמא שם וילדייך צריכים להיות איתם בקשר מתמיד וגם אבא אולי יבין לפעמים וזה יעשה לו טוב. אנו אף פעם לא יודעים כמה הם קולטים מה שקורה סביבם. מצבם של החולים אינו אחיד כל הזמן. יש ימים טובים יותר ופחות ולכן אסור להתייאש ולוותר. גם בן זוגי יום אחד היה במצב רוח שפוף ולא רצה לנסוע אתי לראות את הנכד, אך זה עבר לו ואחר כך התגעגע אליו.אני מתפללת עבור אבא שיהיה לו רק טוב ויזכה לטיפול הולם, לילה טוב וחיבוקים גם לקטנים , טובה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifהמימונים כל הכבוד לך

גם לי יש נכד עם פיגור הוא נולד כך והטיפול בו קשה צריך כל הזמן לרדוף אחריו שלא יזרוק משהוא על מישהוא כיום הוא בן 6 וחצי בגן של אילן כנראה של אקי'ם. מה שאת עוברת ומה שאת עושה אשרייך על החסד הגדול שזכית לו אומנם זה קשה קשה מאוד אך הסיפוק שאת נותנת מעצמך והמצוה שאת זכית לעשות ועושה אשרייך והמשיכי כך ה' אוהב אותך וכל הפורום , אל תקחי ללב מה שאומרים אחרים הבליגי, הם לא יודעים מה את עוברת וכמה קשה לך ,הזכות היא שלך ואת תקבלי את השכר הרוחני מהיושב במרומים ושוב אשרייך

 

[המימונים]

תודה על החיזוק

אני גם מאמינה שכל נשמה בוחרת את ההורים שלה לפני שהיא באה לעולם , אבל לפעמים אני חושבת מי יהיה איתם כשאני לא אהיה בסביבה אפילו שאני צעירה ולא אמורה לחשוב על זה. האנשים הראשונים שצריך לחשוב עליהם זה המשפחה שלך ואם היא לא מקבלת את הילדים או שום דבר חריג למי פונים ? זאת הדאגה שלי. בגלל זה חורה לי שהמשפחה מנדה את החריגים. אבא שלי היה הליצן של המשפחה תמיד מצחיק את כולם חשבתי שהם יהיו לידו בזמן שכזה אבל מסתבר שלא. נקווה שכמו שאת אומרת ימצא לעזר איזה מלאך משמים. אמן.

 

[ariela המקורי]

../images/Emo189.gifהמימונים

הזכות משמים ניתן לך לדאוג לאבא שלך , לא כל אחד זוכה והשכר גדול מאוד כמו שכתוכ כבד את אביך ואמך למען יאריכון ימיך. עשי את המצווה ותזכי לישועות. אשרייך

 

[zs1957]

הגעת לפורום שהוא משפחה אוהבת

בוקר טוב נטע, אני כל כך מבינה את סיפורך. מזדעזעת מהסיפור שספרת. אבל כמו שאמרה טובה זה קורה בהרבה משפחות. אמי חולה במחלה כבר 18 שנים. בהתחלה 2 אחיה עם נשותיהם היו מבקרים מדי פעם. היום לא מתקשרים ולא מבקרים. אנשים הזדקנו וכל אחד טרוד בעניניו הוא. אין לי כל טענה אליהם ואנני כועסת עליהם. הם את שלהם עעשו לעתים רחוקות כרגע הם זקנים ואין להם א הכוח הנפשי לראות את אמי במצב הקשה שלה. אני גם לא רוצה שיבואו ראות אותה. למדתי שיש להסתדר בעמנו ולא לבקש עזרה מאף אחד. אנשים זרים יעזרו לך יותר מבני המשפחה. שולחת לך חיבוק גדול, זהה שחם

 

[zs1957]

ללכת לקבוצת תמיכה באשקלון

בוקר טוב, לא קל לאמך לטפל באביך. אני לא מאמינה שהיא לא רצתה להחליף לו את מכנסיו הרטובים משתן. יתכן שהוא לא נתן לה ואין לה את הכוח הפיזי והנפשי להלחם אתו. לכן חושב שיכנס מהר מאד עובד זר הביתה כדי להקל על אמא בטיפול באביך. אני מבינה שמצבו די מתקדם . האם הוא לוקח תרופות? חשוב מאד שאת ואמא תלכו לקבוצות תמיכה של עמותת אלצהיימר. תבדקי באתר שלהם היכן ובאיזה יום מתקיים מפגש של קבוצת תמיכה. זה מאד יסייע לך ולאמא בטיפול באבא. בנוסף ניתן לקבל סיוע ע"י שירות הרווחה של העיריה. יש במחלקה עובדות סוציאליות שמטפלות בחולים ובבני המשפחה. אל תשפטי את אמך כי גם לה קשה מאד לטפל בחולה דמנטי ויתכן שאין לה את היכולת והסבלנות להתמודד עם המחלה. לכן חשוב להיות בקשר עם הרווחה ולהכניס מיד מטפלת הביתה שתסייע לאמך בטיפול באביך. אשמח לסייע בכל עת. זהבה שחם

 

[אפס שתיים]

אני מתרוצצת בביטוח הלאומי שנים

כדי לסדר לעצמי קיצבת נכות. אני חייבת לציין שיצאתי מהם יותר חולה, אבל קצבת נכות לא ממש יצא לי. הם מעדיפים למשוך את החולה שנים עד לפנסיה, עם כל מיני קצבאות אחרות, העיקר לא לשלם לו את הכמה שקלים שהם אמורים לשלם כשמישהו מוכרז כנכה. חולירות.

 

[zs1957]

ברוכה הבאה לפורום המימונים

שלום רב, אני מבינה שאביך בשלב ההתחלתי של המחלה. אני לא הייתי מכניסה מטפלת אלא, שולחת אותו למרכז יום יש לו שם סדר יום קבוע , פעילות , אינטראקציה עם אנשים. הבעיה עם מרכז היום שהוא מרכז יום לקשיש הם יקבלו אותו למרות גילו הצעיר אבל הוא לא ירצה ללכת.שם יש צוות מצוין, מנוסה בטיפול בחולי אלצהיימר.יש לו מסגרת של חצי יום מ- 8-14 העלות נקבעת בהתאם להכנסה של המשפחה. בדקי את מרכז היום באשקלון ותראי אם המסגרת מתאימה לאביך. שום מטפלת לא תתן לו את מה שיקבל במרכז יום. אז נכון שבהתחלה יהיו קשיים והוא לא ירצה ללכת אחר כך הוא יתרגל ולא ירצה לעזוב.מומלץ מאד לשהות עמו בימים הראשונים שלא ירגיש נטוש. לצערי הרב, לא תוכלו לקבל עזרה כי אביך חולה צעיר וטרם הגיע לחוק סיעוד שזה מגיל 65 . את יכולה לקבל נכות מהביטוח הלאומי. קראי את מה שכתבה לך ליאורלילי (טובה) היא מנוסה בנושא. האם אביך חי לבד? מטפלת ישראלית זה עסק יקר ולהעסיק עובד זר בלתי חוקי זה מסוכן מחשש שיטפס ע"י משטרת ההגירה וגם יוטל עלייך קנס של 10,000 ש"ח בגין העסקת עובד בלתי חוקי. את יכולה ללכת לחברת כ"א ולבקש מטפלת ישראלית אבל תצטרכי לשלם תשלום נכבד לחברת כ"א.המטפלות הישראליות בחברות כ"א עברו הכשרה של החברה לטפל בחולים דמנטים וסיעודיים. בנוסף יש עליהם פיקוח של החברה. בהצלחה במשימה זהבה שחם

 

[המימונים]

בוקר טוב זהבה ../images/Emo20.gif

בהתחלה אבא שלי היה באשפוז יום בברזילי במחלקה הפסיכיאטרית והיה לו נורא כיף שם, זה לא שהוא עשה משהו אבל היו דיבורים והוא השתתף ונתנו לו לבטא את עצמו אבל באיזשהו שלב הם אמרו שהוא כבר לא יכול להגיע לשם ונתנו לנו מקום אחר. הלכנו לבדוק את המקום והבאנו אותו לשם כמה פעמים הוא צעק וצרח שהוא לא רוצה והוא רוצה את הבית שלו שעד היום הוא מחפש את הבית שלו (למרות שהוא נמצא בו כבר). זה היה בלתי אפשרי לדברי אמא שלי להביא אותו לשם . מצאנו מטפלת אתמול שתהיה חצי יום או עד הערב עם אבא שלי בינתיים, אני מקווה שהוא לא יתנגד לה למרות שהתרופה שהוא לוקח מדכאת את ההתנגדות שלו קצת. אני מקווה שזה ילך טוב לפחות אני שקטה שיש לו מישהי איתו עכשיו. אתם צריכים לראות את אוסף חתולי הרחוב שיש בבית (שלא נדע) אם החתולים לא היו העיסוק היחידי שלו הייתי קוראת כבר מזמן לעירייה לקחת אותם או לצער בעלי חיים. יש שם לפחות 35 חתולים (בחוץ) (הוא גר בבית קרקע) שהשכנים כבר מיואשים לגמרי מהם ואם תשמעו אותם צורחים ביחד ב 6 בבוקר כדי לקבל אוכל תקראו גם אתם לעירייה.

 

[ליאורלילי]

נטע , יופי שמצאתם מטפלת

נטע יקרה , אני מקווה שהמטפלת תהיה טובה עבורו ושניהם יסתדרו טוב ואז כולכם תוכלו להיות רגועים. היא תטפל בו מבחינה היגיינית וגם תטייל איתו בחוץ וכמובן תדבר איתו ויהיו לו גרויים סביבתיים. לגבי החתולים , כל זמן שזה נותן לו סיפוק והעירייה לא מגיעה , שרק יהנה מכך. אני מקווה שהשכנים ימשיכו להיות סבלניים בנושא זה. כל טוב לך ובריאות טובה והתפתחות תקינה לילדים החמודים , חיבוק ממני , טובה

 

[zs1957]

תרפיה עם חתולים

שלום רב הממונים, מזל שלאבא שלך יש 35 חתולי רחוב והוא מאכיל אותם הוא נהנה מזה וזו התרפיה שלו. גם במרכזי יום בהם מבקרים חולי אלצהיימר מביאים בעלי חיים לליטוף המטופלים מאד נהנים מבעלי החיים. מה זה חשוב מה אומרים השכנים ,העיקר ,שהוא נהנה וזה מרגיע אותו הטיפול בהם. ממה עוד הוא יכול להינות ? אני מקווה שהמטפלת החדשה תהיה טובה והוא יתרגל אליה מהר. זה גם יקל על אמא שלך מאד וגם עליך. במקביל יש להתחיל בהשגת רשיון לעובד זר. זהבה שחם