שלום לכולם, אחרי כמעט חודש שלא הייתי פה..

[MayTheBee]

שלום לכולם, אחרי כמעט חודש שלא הייתי פה..

היום לפנות בוקר חזרתי מביקור של שלושה שבועות בארה"ב. אני אחסוך מכם את כל החוויות (והיו הרבה!) ורק אספר את מה שבאמת מעניין מבחינת ספורט. הייתי במשך כל התקופה בקשר עם דונה ג'ונס, שהגיעה מארה"ב השנה לשפוט במכביה. היא נורא נחמדה ופניתי אליה לגבי אפשרויות ביקור במרכזי התעמלות בארה"ב. לצערי זה לא יצא לפועל מאחר ובתאריך שיכולתי ללכת, אותו מרכז שהייתי איתו בקשר יצא לתחרות מחוץ לקליפורניה. גם לבקר ב-UCLA, האוניברסיטה המוכרת ביותר בלוס אנג'לס, שיש לה קבוצת התעמלות מצליחה, לא יצא לי - שוב בגלל תאריכים לא טובים. נסעתי עם חברה מהתחום שהיא מאמנת אקרובטיקה וזה עניין את שתינו, אבל יצטרך לחכות לפעם הבאה בנוסף, ביקרתי באוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס אצל מכרה שלי שמרצה שם. היא סיפרה לי דבר מאוד מפתיע שאני בטוחה שלא כולם כאן ידעו עליו. מסתבר שמצב החינוך הגופני בארצות הברית גרוע בהרבה מהמצב בארץ. אם חשבתם שכאן אין מספיק שעות - שם, שיעור חנ"ג אורך 30 דקות ומתקיים במקרה הטוב פעמיים בשבוע. כשהתלמידים מגיעים לחט"ב ולתיכון, המקצוע נעשה "בחירה" בשלב מסויים... כך שאתם יכולים לתאר לעצמכם כמה מהם בוחרים את זה... הייתי מאוד מופתעת, במיוחד בגלל שבארה"ב בשנים האחרונות מנסים להכניס בצורה מעמיקה מאוד את המודעות לספורט ולתזונה נכונה עקב המצב הקשה של ההשמנה שם.היה לי מוזר לשמוע שדווקא בתחום הזה, בכיתות הנמוכות בביה"ס, שם הכי חשוב להכניס את המשמעת לספורט ולאורח חיים נכון, אין שינוי משמעותי והחנ"ג אינו אחד המקצועות העיקריים. זהו, אלה "חדשות הספורט" שלי אני קוראת לאט לאט את הפורום ומתעדכנת (בעיקר לגבי גביע העולם ואליפות הטרמפולינה). את ג'ימאניה אחזור לעדכן בקרוב מאוד, כפי שאפשר לראות, לא עודכנו בו כתבות כבר כמעט חודש בגלל הנסיעה שלי. סופ"ש טוב לכולם! מאיה.

 

[Tammie]

ברוכה השבה!

 

[אמא לה3]

הי מאיה, התגעגעתי!!! (חפירה)

עקבתי בפייסבוק אחרי הנסיעה שלכן, נהנתי מהתמונות ואני שמחה שנהנית גם... לצערי לא יכולתי לעדכן את האתר (מסיבות אישיות), אבל אני שמחה שאת והאתר המדהים שלך חוזרים... בכל מקרה, זה באמת עצוב כל הנושא של החינוך הגופני בבתי הספר בארה"ב וגם כאן. גם ילדי אשר בבית ספר יסודי "זוכים" לשני שיעורי חנ"ג 45 דק' בשבוע ולרוב זה לא יותר ממשחקי כדור מה שכן, אני עובדת בתיכון דתי לבנות בכיתת "מטיבתא" שזוהי כיתה תורנית. לכיתה זו יש אפשרות לבחור פעם בשבוע חוג העשרה (גיטרה/דרמה/תכשיטנות, התעמלות קרקע), ואני שמחה מאוד שרב הבנות בחרו בחוג שלי אשר מתקיים בשעה השביעית באותו היום (יש להן כמובן את האפשרות ללכת הביתה), מיותר לציין שרבות מהן הצטרפו בעקבות החוג הזה גם לחוגים אחה"צ. ככה שכן יש מודעות ורצון לעסוק בספורט (מבחירה) אפילו בקרב בנות דתיות מאוד. מה שכן, בשנה שעברה נתקלתי בנערה מקסימה עם יכולות אתלטיות גבוהות ביותר (ראיתי אותה בקפיצה לגובה ובריצה קצרה וארוכה) לצערי, אין שום מסגרת תחרותית לבנות דתיות באתלטיקה קלה בדיוק כמו שאין לבנות דתיות בהתעמלות מכשירים וכבר נתקלתי במאמנות תחרותיות שאמרו לי בנחישות שאין להן שום רצון לעבוד עם הסקטור הזה. חבל.

 

[נועה חורש]

שמחה לשמוע על המסגרת במטיבתא

לגבי שיעורי החנ"ג, אין לזלזל במשחקי הכדור, הם חשובים באותה מידה כמו התעמלות מכשירים, בריאים, מפתחים ונהדרים לגילאים הצעירים. כמובן שיש בעיה אם יש אך ורק משחקי כדור ולא שום דבר מעבר. כיף לשמוע על החוגי העשרה בתיכון הדתי, כן ירבו. אני חושבת שזאת פעילות חשובה ויש להקצות אותה לא רק לאותה כיתה תורנית, אלא גם לשאר תלמידי/תלמידות בית-הספר. התעמלות זה לא פרס, זה דבר חיוני. לגבי התלמידה האתלטית המחוננת, כל הכבוד לך על תשומת הלב ועל הבעת הצער וה"חבל", אך אף אחד לא מונע מהציבור הדתי לארגן לעצמם תחרויות אתלטיקה או לקחת חלק בתחרויות הבית ספריות שנערכות באמצע השבוע. הבעיה היא שזה לא ממש אכפת להם, כי אם זה היה באמת אכפת לך (או לא ספציפית לך) היית יכולה לארגן תחרות במקום לחכות להזמנה, אבל אל דאגה, עוד מעט יבוא המשיח, צריך רק לחכות, הוא פשוט מתעכב בישורת האחרונה.

 

[נועה חורש]

ברוכה השבה, מאיה

האם נפגשת עם דונה? מה שלומה? אני גם כן בקשר איתה, אבל בזמן האחרון לא יצא לנו לדבר כ"כ. על שיעורי החנ"ג הלא מפותחים בארה"ב ידעתי, על נושא הבחירה בתיכון, אך לא ידעתי ששיעור שם הוא רק 30 דק'. גם תכנית הלימודים שם שונה, לומדים במשך חצי שנה ענף ספורט מסויים, וחצי שנה ענף ספורט אחר. אבל שם יש נבחרות ספורט בית ספריות מאוד מפותחות ומגוונות, כך שאפשרויות לתלמידים הספורטאים ולחובבי הספורט הן גדולות מאוד, ול"קאוץ' פוטייטוס" נשקפת ממש סכנה. בכלל גם אצלם יש בעיה חמורה מאוד של השמנה, שהוגדרה כבר כמגיפה ושם זה משמעותי עשרות מונים מאשר אצלנו. תהני לך בהתעדכנות ובעדכון הבלוג, מצפים בכיליון עיניים. נועה

 

[Tammie]

חנ"ג בקנדה

לפני חצי שנה ביקרתי את בני דודים שלי בקנדה ושם (אני לא יודעת להעיד לגבי כל מערכת החינוך הקנדית, רק איפה שבני דודים שלי גרים) זה היה מאוד שונה- מי שמעביר את שיעורי חנ"ג (כמו את כל השיעורים בכל המקצועות) זו המחנכת. פעם בכמה זמן מגיעה מורה לחנ"ג שמעבירה להם נושא מסויים (היה שבוע בנושא התעמלות, שבוע בנושא פוטבול וכו'). לפי בת דודה שלי (אמו של הילד) זה דווקא מאוד נחמד, המורה מעבירה להם כל מני פעילויות ועושה איתם הכל, אבל אני לא יודעת איזה הכשרה עוברת המחנכת, והאם התכנית השתנית נבנתה ע"י מישהו שמבין בחנ"ג ויודע לבנות תכנית כמו שצריך.

 

[נועה חורש]

על איזה כיתות את מדברת?

אם זה בגילאים הצעירים, אז זה לא מאוד שונה ממה שקורה אצלנו בגני ילדים- הגננת מחוייבת להעביר לילדים פעילות גופנית כל יום במשך חצי שעה לפחות. ואין לה כל כך הכשרה לזה. בנוסף אליה, פעם-פעמיים בשבוע מגיע מורה לחנ"ג שעבר הכשרה שנותן שיעור חנ"ג של 30 דקות לילדי הגן. אם זה ככה גם בקנדה, עד כיתות א-ב למשל, אז אני לא רואה בעייה. ולגבי קנדה האמת אני פחות מודאגת- הם ממש טובים בספורט, הספורט שם מפותח ומושקע, הלוואי עלינו ספורט כמו בקנדה.

 

[Tammie]

האמת שאת צודקת בקשר לספורט בקנדה...

הילדים שם עושים כל כך הרבה ספורט שזה מטורף.... הגילאים שאני ראיתי היו כיתות ב-ג אני חושבת שזה בכל גילאי היסודי ככה.... אבל זה נכון שבשעות הפנאי הם עוסקים בהרבה סוגי ספורט שונים- האימונים שם הולכים לפי עונה, כאשר כל עונה היא כמה חודשים. כל השנה הוא משחק כדורגל, בחורף הוא עושה סקי, הרבה מהשנה הוא שוחה ולפעמים גם משחק טניס ועושה התעמלות (איך לא- בן דוד שלי...). והם לא משפחה מיוחדת שם, רוב המשפחות ככה.

 

[אמא לה3]

יקירתי

בתור אחת שכבר 10 שנים מעורבת במערכת החינוך של גני הילדים- אין להם כל יום פעילות גופנית בגן. פעם בשבוע מגיעה מדריכה- תותחית במקרה שלנו, ןמעבירה פעילות גופנית לילדים- וזהו... עצוב, אבל זה המצב.