שלום לכולם, אני גננת ומעונינת בעצה,

[טלגל]

שלום לכולם, אני גננת ומעונינת בעצה,

יש לי תאומים בגן- בן ובת, הבת מאד מפותחת מכל הבחינות ומוכנה לגן חובה או לחטיבה צעירה, הבן לעומת זאת כבר שנה שניה בריפוי בעיסוק, ילד שזקוק לחיזוקים בהרבה תחומים. האם נכון יהיה כבר להתחיל לרמוז להורים שיהיה נכון להשאיר אותו לעוד שנה בגן? אין לי ספק שהוא לא יהיה מוכן לכיתה א´ ביחד עם אחותו. האם נכון יהיה מבחינה רגשית לאפשר לה להתקדם ולו להשאר לשנה נוספת?

 

[א תי]

אני לא יודעת עם תשובתי מקצועית

זו בעיקר תחושת בטן. אני חושבת שלמרות שהם תאומים, צריך לחשוב על כל אחד בנפרד. זה לא יהיה פייר לא לו ולא לה, להשאיר אותם ביחד רק כדי לא להפריד בינהם. אני חושבת שלמרות שהם תאומים חשוב לחשוב על טובתם כל אחד בנפרד, וזאת לטובת שניהם גם לימודית וגם רגשית. אבל שוב, זאת רק תחושת בטן, ולא דעה מקצועית

 

[חני ב]

היתה לי בכתה לפני כ- 5 שנים

ילדה, ילדה מבריקה ומוכשרת. התאומה שלה היא לקויית למידה. גילו את זה גם בגיל קטן, ובגללה, שתיהן נשארו עוד שנה נוספת בגן חובה. ההורים לא רצו לעשות הפרדה ביניהן לאור ההבדלים הגדולים. גם ככה התאומה עם הלקות הרגישה ומרגישה שונה.

 

[עליגל]

שלום טלגל העולם קטן ושוב נפגשים../images/Emo65.gif

אני חושבת שהדבר הנבון ביותר לעשות הוא לדבר עם ההורים,,, להעמיד לפניהם את העובדות. ולהציע ייעוץ מקצועי. מי שמומחה בתחומים אלה הם פסיכולוג התפתחותי שעוסק בתחומי חינוך, יש בדרך כלל בשרות הפסיכולוגי בעיריות או מועצות אזוריות, ויש אפשרות להפנות ילד להתפתחות הילד בקופות החולים או בבתי חולים שם עובר הילד מבדק של מספר אנשי מקצוע שיעזרו להורים להחליט. אני בהחלט מסכימה שיש לחשוב על כל תאום בנפרד.

 

[טלגל]

היי עליגל, רק אל תנטשי אותנו....

 

[דורי 7]

אני מכירה 2 מקרים של תאומים

בשני המקרים החליטו ההורים להשאיר תאום אחד בגן לשנה נוספת והיום בדיעבד הם מרוצים מהחלטתם. לפי דעתי , אבל גם אצלי מתחושת בטן ןלא ידע מקצועי צריך להתייחס לכל אחד מהם בנפרד וכך גם לעשות את ההחלטות.

דורי

 

[גרא.]

מנסיוני עם תאומים במצב דומה,תמיד

המלצתי להורים להשאיר את הילד/ה המוכשר יותר לשנה נוספת בגן החובה,יחד עם אחיו הפחות מוכשר,זה שזקוק עדיין לשנה נוספת בגן חובה לחזוק חסרים בתחום הקוגנטיבי,ולעיתים גם עקב חוסר מוכנות רגשית.העיקרון שהינחה אותי הוא ההתחשבות דווקא בתאום המתקשה הזקוק להשארות..מאחר ואני סבור שיצירת פער של שנת לימודים,בין בני אותו הגיל,לטווח קרוב,וודאי הרחוק,יפגע בתאום החלש יותר,ינציח את ההבדלים,ויהווה מוקד לקנאה,והתפתחות רגשות שליליים מגוונים.מצד שני,לתאום הבוגר/המוכשר יותר,לא יגרם שום נזק נפשי או אחר מחזרה על גן החובה..גם אם הוא מאד מאד רוצה כבר לעלות לכתה א´,הוא יקבל את האפשרות להשאר לעוד שנה,ברצון רב (אני מתייחס לשני המינים בלשון זכר). יחד עם זה,כאשר השניים יגיעו יחדיו לכתה א´,אם קיימות שתי כתות א´ מקבילות,כדאי לשקול את ההפרדה ביניהם,כל אחד לכתתו הוא..ההפרדה,תאפשר לכל אחד להתפתח בקצב שלו,ללא תחרות,ובדרך כלל גם ללא קנאה רבה מדי. גרא.מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי.

 

[Diana M]

השארות משותפת לשנה נוספת בגן

החובה. אני תמוכת לחלוטין בהמלצתו של גרא ובנימוקים שהביא. גם אני חושבת כי במצב בו קיים צורך להשאיר תאום אחד שנה נוספת בגן (כמובן לאחר היוועצות ושיקול דעת של הצוות הבין מקצועי בגן) חובה. רצוי להשאיר גם את התאום השני . לא אחזור על הנימוקים שפורטו ברובם על ידי גרא, רק אוסיף כי אל לנו לשכוח שמסגרת חינוכית היא רק מימד אחד בחייו של הילד ומשפחתו, אמנם מימד חשוב ומשמעותי מאוד אך לא הבלעדי. קיימים מימדים נוספים חשובים לא פחות שיש לקחת אותם בחשבון. כמו קהילה, חברה, משפחה ועוד. כאשר כל אחד משפיע ומושפע מהאחרים. מנסיוני במצבים דומים, התאום החזק יותר אכן אינו ניזוק אלא נהנה משנה נוספת בגן ואילו התאום החלש יותר מקבל את השנה הנוספת לה הוא זקוק, וכל זאת תוך שמירת האיזון בדינמיקה המשפחתית והאישית ביניהם. בהצלחה, ושתפי אותנו מה החלטתם לעשות . דיאנה

 

[Diana M]

טלגל ברוכה הבאה אלינו../images/Emo24.gif

שמחה על הגעתך לפורום. דיאנה

 

[טלגל]

תודה על כל התשובות המחכימות,

ובאמת אספר מה קורה עם תאומיי.

 

[zmirit]

אני בעד הפרדת תאומים כבר בגן

לצערי המצב "אילץ אותי" להפריד בין התאומים שלי כבר בגיל 3 בגן עירייה. במבט לאחור זה עשה לשניהם רק טוב. מבחינת התקדמות קוגניטבית רגשית (בטחון עצמי) וכו´. למרות שהם תאומים לכל אחד יש את הקצב שלו וחייבים להתחשב בזה לאורך כל הדרך ולהסתכל על כל אחז מהם בנפרד - מה טוב לו. בהצלחה

 

[ריקי א]

חבל לעכב את התאומה

היתה לנו בחטיבה צעירה תאומה שהשארנו בגלל אחיה וזה היה עוול מבחינתה

 

[גרא.]

מעניין,אנא פרטי מהו העוול שנגרם לה?

 

[ריקי א]

העוול

מצטערת שלקח זמן. לא היו לה קשיים בהתנהגות ובגלל שנשארה עוד שנה בגן החלה להתנהג אחרת היא כל הזמן רצתה ללכת לכתה א´ והגן היה קטן עליה.

 

[חני ב]

ריקי תודה

ותהני במסיבה היום

 

[חני ב]

ריקי, את גם מכירה את התאומות

שאני כתבתי עליהן. ומה דעתך לגביהן עכשיו שהן בכתה ה´? היה נכון להשאיר עוד שנה בגן את "המוצלחת" כדי שתהיה עם אחותה לקויית הלמידה?

 

[ריקי א]

לא היה מוצדק נגרמו לה קשיים ריגשיים

 

[SIKU]

מהנסיוני בתור אימא

צריך לאסוף את כל הנתונים ובסוף לתת להורים להחליט. עם התאומים הגדולים שלנו היה ברור שהילד "הרגיל" יעבור עם בני גילו. זה לא נכון שבכל מקרה הוא לא ינזק. כשבבית באופן טבעי רוב תשומת הלב ניתנת ליד היותר "בעיתי" אז השני ניזוק. אין סיבה שהוא ימשיך לשלם מחירים גם מחוץ לבית. בסופו של דבר העלינו את שניהם ביחד כהבעיות של הבן השני היו יותר ריגשיות ומבנה הגן באותה שנה לא נתן תשובה לבעיות האלה. בנוסף השיקול של הדימוי העצמי ניכנס פה. למרות שעד היום והוא עולה לכיתה ה´ הוא ממשיך לסחוב את הבעיות הריגשיות אני לא מצטערת לרגע שלא השארתי אותו בגן. השניים הקטנים. הבן סובל מCP שמתבטא בהגבלה בתנועות של יד שמאל. וחולשה כללית בצד שמאל. היה לי חשוב להפריד בינהם כהבת לקחה עליו יותר מידי אחריות אז לטובתה העלתי אותה לגן למרות שהוא נשאר בגנון. (הוא משולב בעזרת חונכת). די ברור לי שכשנגיע לכיתה א´ נשקול את המצב של כל אחד מהם בנפרד. אם יהיה צורך להשאיר אותו, לא נשאיר אותה. זה היה קצת ארוך אבל אין חכם כבעל ניסיון

 

[Diana M]

SIKU נסיונך כאם חשוב מאוד

וטוב שאת משתפת אותנו. אני בהחלט מכסכימה כי תפקידם של אנשי מקצוע לאסוף נתונים לגבש המלצה ולתת להורים להחליט. במרבית המקרים בהם אני פגשתי, היה נכון להשאיר את שני התאומים בגן או להעלותם יחד לכתה א´. לא באותו גן ולא באותה כתה. אך לשמור על כך ששניהם יהיו באותה מסגרת. אך חשוב לי לציין כי המדובר במקרים בהם הפערים היו על רקע של עכוב התפתחותי וחוסר מוכנות של אחד מהם ולא במקרים בהם אחד התאומים היה בעל צורך מיוחד שמראש ברור כי יש להתייחס אליו אחרת על מנת לתת מענה לצרכים שלו. (נכות, מוגבלות שכלית וכד´). אני מבינה כי לך יש שני זוגות תאומים? ואחד מהם עם C.P. אל תתנצלי אל אורך ההודעה, דבריך חשובים ולבטח יתרמו להורים אחרים. ברוכה הבאה לפורום

 

[גרא.]

יש משקל רב להמלצות אנשי המקצוע,

שתמיד הן תוצאה של דיון והחלטה בצוות בינמקצועי,אם בגן,אזי זו הגננת, הגננת הטיפולית (שי"ח) והפסיכולוג,אם בבית הספר כשהצוות הוא יותר מורחב. אבל תמיד,תמיד, המשקל הרב ביותר בהחלטה הוא רצון ההורים.בסופו של דבר, הם המכירים הכי טוב את ילדם..אנחנו כמומחים,יכולים להציג להורים את הנתונים,ואת כיוון המחשבה שלנו..אבל להם תמיד,תמיד זכות המילה האחרונה. גרא.מנהל פורום "ייעוץ חינוכי".