שלום לכולם אני החדשה נעים מאוד
אך אפשר לדעת שאני הכן שייכת לפורום זה?
האם אני באמת בודדה יש שאלון שצריך למלא
או מינימום מקסימום חברים?
האמת לפעמים אני מרגישה לבד יש הבדל בין להרגיש לבד לבודדה ?
אין לי הרבה חברים ואני רווקה בת 39 ,לפעמים הלבד פוער בי בתוכי, חלל שנשאר רייק למספר שעות ,רגעים ,עד שהוא חולף ,לפעמים הוא פשוט לא מתמלא רק נשאר רייק וכואב וצורב .ואז אני קוראת לו התקף חרדה ,אני מכורה לחום לאהבה ,לתשומת לב ודווקא אני בודדה ודווקא אני לא מוצאת את האחד למה דווקא אני ?
ואם מצאתי אותו הוא לא מאלה שיודעים לאהוב ואחרי שבוע בורח לעולמו בלעדי ,חווה זאת שוב ושוב .והיום החלטתי לחפש חברים חדשים .ולא את הסמים שאני רגילה אליהם כדי לברוח מהמציאות מהכאב ,(סמים=גברים),אל אותם גברים שרוצים אותי לשבוע ליומיים,ולא לתמיד לנצח .ואם יש חברים אני מרגישה שהייתי רוצה חברים אחרים ,שאני לא מסופקת מהחברות שלי איתם,או שפשוט משעממים אותי ,אבל האמת רוב הזמן אני לבד בין 4 קירות בחדרי ,ואולי באיזה שהו מקום אני מכורה גם ללבד שלי לבדידות שלי ,לפעמים שבאים מכרים או שאני נוסעת אני מיד רוצה לחזור ולהיכנס לחדר המיוחד שלי שבו אני מרגישה הכי טוב והכי רע בעולם .
הכי טוב כי הוא מיוחד וילדותי והכי רע שהלבד מופיע כענן שחור וענקי על פני כל התיקרה ורוצה לעטוף אותי ולהזכיר לי את הלבד את זה שאני בלי חבר, ושזה לא עומד להשתנות מעין מפלצת קטנה גדולה לפני השינה .והכי הכי רע זה להתמודד עם האובססיה שלי לאהבה לתשומת לב,לאותו גבר שלא רוצה יש לי אובססיה נוראית שמביאה אותי להשפיל את עצמי ולרדוף אחריו עד שהוא נעלם ולא רוצה איתי קשר, וברגעים של כאב אני מתקשרת אליו ומשפילה את עצמי ,ועד שזה נפסק ואני מרגישה את הדחייה בכל גופי ותתארו לכם שנפגשתי עם הבחור 2 פגישות וזה הפך לאובססיה ,אל תעזוב אותי אני לא יודעת להתקיים בלי גברים ,ומה שהכי דפוק בכל הסיפור שתמיד הייתי לבד גם במערכות יחסים של שבוע עדיין הייתי לבד כי הם לא רצו אותי באמת ,אולי בהתחלה עד שבינו שאני בעייתית שצורכת המון ועודף תשומת לב ,אף פעם לא היה לי חבר רציני ,אז אני בסתירה עם עצמי,לא יודעת לחוש את הכאב את הדחייה להבין שהוא לא רוצה אותי אך הוא לא רוצה אותי?אני מיוחדת אני יפה זה לא ייתכן,לא יודעת להיות בכאב הזה ,אבל היום החלטתי להיות והפסקתי להתקשר לשלוח הודעות ולחזק את ערכי ואני העצמי שלי
תודה על ההקשבה התקבלתי?
אך אפשר לדעת שאני הכן שייכת לפורום זה?
האם אני באמת בודדה יש שאלון שצריך למלא
או מינימום מקסימום חברים?
האמת לפעמים אני מרגישה לבד יש הבדל בין להרגיש לבד לבודדה ?
אין לי הרבה חברים ואני רווקה בת 39 ,לפעמים הלבד פוער בי בתוכי, חלל שנשאר רייק למספר שעות ,רגעים ,עד שהוא חולף ,לפעמים הוא פשוט לא מתמלא רק נשאר רייק וכואב וצורב .ואז אני קוראת לו התקף חרדה ,אני מכורה לחום לאהבה ,לתשומת לב ודווקא אני בודדה ודווקא אני לא מוצאת את האחד למה דווקא אני ?
ואם מצאתי אותו הוא לא מאלה שיודעים לאהוב ואחרי שבוע בורח לעולמו בלעדי ,חווה זאת שוב ושוב .והיום החלטתי לחפש חברים חדשים .ולא את הסמים שאני רגילה אליהם כדי לברוח מהמציאות מהכאב ,(סמים=גברים),אל אותם גברים שרוצים אותי לשבוע ליומיים,ולא לתמיד לנצח .ואם יש חברים אני מרגישה שהייתי רוצה חברים אחרים ,שאני לא מסופקת מהחברות שלי איתם,או שפשוט משעממים אותי ,אבל האמת רוב הזמן אני לבד בין 4 קירות בחדרי ,ואולי באיזה שהו מקום אני מכורה גם ללבד שלי לבדידות שלי ,לפעמים שבאים מכרים או שאני נוסעת אני מיד רוצה לחזור ולהיכנס לחדר המיוחד שלי שבו אני מרגישה הכי טוב והכי רע בעולם .
הכי טוב כי הוא מיוחד וילדותי והכי רע שהלבד מופיע כענן שחור וענקי על פני כל התיקרה ורוצה לעטוף אותי ולהזכיר לי את הלבד את זה שאני בלי חבר, ושזה לא עומד להשתנות מעין מפלצת קטנה גדולה לפני השינה .והכי הכי רע זה להתמודד עם האובססיה שלי לאהבה לתשומת לב,לאותו גבר שלא רוצה יש לי אובססיה נוראית שמביאה אותי להשפיל את עצמי ולרדוף אחריו עד שהוא נעלם ולא רוצה איתי קשר, וברגעים של כאב אני מתקשרת אליו ומשפילה את עצמי ,ועד שזה נפסק ואני מרגישה את הדחייה בכל גופי ותתארו לכם שנפגשתי עם הבחור 2 פגישות וזה הפך לאובססיה ,אל תעזוב אותי אני לא יודעת להתקיים בלי גברים ,ומה שהכי דפוק בכל הסיפור שתמיד הייתי לבד גם במערכות יחסים של שבוע עדיין הייתי לבד כי הם לא רצו אותי באמת ,אולי בהתחלה עד שבינו שאני בעייתית שצורכת המון ועודף תשומת לב ,אף פעם לא היה לי חבר רציני ,אז אני בסתירה עם עצמי,לא יודעת לחוש את הכאב את הדחייה להבין שהוא לא רוצה אותי אך הוא לא רוצה אותי?אני מיוחדת אני יפה זה לא ייתכן,לא יודעת להיות בכאב הזה ,אבל היום החלטתי להיות והפסקתי להתקשר לשלוח הודעות ולחזק את ערכי ואני העצמי שלי
תודה על ההקשבה התקבלתי?
