תודה על קבלת הפנים החמה
איזה כיף
קצת על עצמי, לבקשת הקהל: גרה בתל אביב, נשואה , בת 31, בעלי בן 39. אני איתו מגיל 21 והוא כל הזמן מקווה שאני אתבגר מה "שגעון" הזה (לא לרצות ילדים) אבל זה לא קורה לי... ואני לא רוצה להשמע דרמטית, אבל גם לא עושה סימנים ש"זה" עומד לעבור לי. אני פשוט מרוצה ממה שיש לי(אהבה+חתול) ולא מרגישה צורך להוסיף עוד משתנים למשוואה + פשוט לא מתעניינת בילדים. ההורים שלי ושלו חושבים שאני מופרעת, השכנות לא מפסיקות לתת לי שמות של מומחים לפוריות (כנראה משהו לא בסדר אצלי אם אני נשואה כ"כ הרבה זמן ועוד אין לי ילדים) וכולם יכולים לקפוץ לי, חוץ מאהובי. שזו מתחילה להיות בעיה. מקווה שלא שפכתי יותר מדי בבת אחת... כולן נשמעות לי פה ממש מקסימות ובאמת, אתן לא מבינות מה זה בשבילי לדעת שיש עוד "כאלה".