שלום לכולם, אני חדשה....

sugar girl1

New member
שלום לכולם, אני חדשה....

דפדפתי בהודעות והבנתי שזהו הפורום לו אני באמת זקוקה... עברתי התעללות מינית ע"י סבי, והאמת הוקל לדבר על כך אחרי טיפול עם עובדת סוציאלית ופסיכיאטרית אחרי שלוש שנים של הדחקה והמון ניסיונות לשכוח את כל זה, את כל הסבל של 4 שנים נוראות, הנסיון לברוח מהחיים.. כפי שגם ראיתי זהו פורום מאוד תומך ונהדר אז רציתי להגיד: עם כל הכאב הדרך להמשיך הלאה להתמודד...
 

moonlight

New member
ברוכה הבאה, שוגר גירל ../images/Emo39.gif

נראה שאת מוצאת את הדרך שלך בהתמודדות. את מוזמנת, כמו כן, לפורום נפגעי גילוי עריות בוואלה... ברוכה הבאה. אור.
 
שלום לך וברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

נכון אמרת, הדרך היא להמשיך הלאה, אבל לא רק, אלא גם להתמודד. אין לאן לברוח, זה הולך איתך לכל מקום. אני מניחה שאחרי הדרך הארוכה שעשית בטיפול, דברים יותר ברורים לך ומחודדים, ואם את רוצה לקרוא עוד ולהבין - הנה קישור לנושא של גילוי עריות באתר מקום.
 

jeto

New member
אין לי נושא.. ^^´

מוזר שלי זה לא כ"כ מפריע אני זוכר מה שהוא עשה לי אבל זה לא כ"כ משפיע לי על החיים אולי בזכות שהייתי קטן ואולי בגלל שרק התחלתי לחשוב על זה.. נראה.. בשבילי זה בעיקר רק עוד זיכרון ילדות וזה אחד מהדברים שהכי מטרידים אותי בכל העניין.. הדבר השני זה שקשה לדבר על זה.. אבל בשביל זה יש את הפסיכולוגית שלי.. מוזר שדווקא אנשים שאמורים לסמוך עליהם יכולים לעשות הכי הרבה נזק.. ואולי זה בגלל שכ"כ הרבה אמורים לסמוך עליהם..
 
רגשות

לפעמים לוקח זמן עד שהזכרונות מתחברים גם לרגשות ולפעמים בכלל, קשה לגייס את הרגשות כמו כעס, אבל על אובדן הסבא בעצם, כי מרגע מסוים אתה כבר לא יכול לראות בו אותו סבא שהיה, בלבול לגבי הזהות המינית וההעדפה המינית שיש לחלק מהאנשים אחרי שהותקפו מינית ועוד. בינתיים, אתה חי את מה שאתה חי וזה בסדר. כל אחד עובר את זה קצת אחרת ועם זאת יש הרבה צדדים דומים.
 
למעלה