שלום לכולם..אני מהצד השני של המתרס

[אופק136]

שלום לכולם..אני מהצד השני של המתרס

אני בת 24,יש לי חברה כבר שלוש וחצי שנים..ואני חייה חיים כפולים וכואבים. מצד אחד אני מאוד רוצה שהורי יכירו את אהבת חיי.. מצד שני אני עדיין לא סגורה על נטייתי. אני נמשכת גם לגברים ורוב הרקורד שלי הוא עם גברים. אני מאוד רוצה לנהל חיים "נורמלים" אבל לא מפחדת שמניסיון זה אפסיד את האהבה שלי. אני מאוד אוהבת את בת זוגתי אבל אני לא שלמה איתה. בגלל שאני יודעת שאני יכולה לבחור אחרת. בבקשה...כהורים -תעזרו לי. אופק.

 

[ערכת קלפי בבואה]

בחירה

הי אופק כשכתבת "אני מהצד השני של המתרס" למה התכוונת? בכל בחירה יש גם ויתור על מה שלא בחרנו... את חווה היום קשר של אהבה "אהבת חיי". האם גם ברקורד שלך עם גברים היה האחד שחשבת שהוא אהבת חייך? מה החזון האמיתי שלך לגבי זוגיות ואהבה? ממני יעל הרפז

 

[אופק136]

ליעל...

חוויתי בעבר אהבה גדולה עם גבר...לא כמו זאת שיש לי עכשיו. פשוט עם גברים אני מאבדת עניין מהר מאוד. אני דיי בטוחה שאוכל לקיים מערכת יחסים בריאה עם גבר, אבל איפשהו הנטייה לבנות מיני תמיד תהיה שם. התכוונתי הצד השני ..כי זה פורום להורים ואני בת להורים שבחיים לא יהיו חלק מהפורום הזה. הם דיי מקובעים במחשבתם וחושבים שזוהי בעיה פסיכולוגית שניתן "לרפא".

 

[אופק136]

עוד משהו קטן...

לגבי שאלתך על החזון שלי לאהבה.. היום אחרי מעט ניסיון רגשי אני מאמינה שהעיקר באהבה היא להיות שלמים בתוכה. מה שאין לי עם בת זוגי. אם היא הייתה גבר -היא ללא ספק הייתה האחת של חיי ו"בעלי".

 

[luli83]

אופק היקרה

גם אני נמצאת עם זוגתי כבר כמה שנים טובות ואני מאוד מזדהה עם התחושה שלך כיון שבעבר גם אני הרגשתי את חוסר השלמות עליו את מדברת. היום - אחרי תהליך ארוך שלי - אני יודעת שכשהרגשתי כמוך, זה רק כי לא נתתי לעצמי להיות שלמה, אצלי היה חסר משהו שניסיתי למצוא אצלה או אצלנו...לא הצלחתי להוציא את עצמי מהצורך כן לנסות ולהיות במערכת יחסים עם גבר (כמוך, חשבתי שיש לי יכולת בחירה), לבדוק האם באמת אין לי ברירה (היום אני מגדירה את הברירה הזו אם להיות מאושרת או לא להיות מאושרת, זו הברירה שלי). ככל שהזמן עבר הרגשתי שאם אני לא שלמה עם מה שיש, אני צריכה לעזוב ומוטב מהר, כי אני פוגעת בזוגתי ומקשה על עצמי, אבל לא יכולתי, בכל פעם שזה עלה על הפרק ידעתי שבלעדיה אני לא אהיה מאושרת ואני לא אסלח לעצמי על הכאב שאני גורמת לי ולה... בסופו של דבר, הבנתי שאם טוב לי, וזו מערכת היחסים שאני רוצה, אז אין שום סיבה לחפש משהו אחר כדי להתאים לנורמה. היכולת שלי להימשך לגברים (אמנם לא היו לי מערכות יחסים של ממש) לא אמורה להיות בתחרות מול העובדה שאני רוצה וטוב לי במערכת יחסים עם אשה (ואני אפילו נמצאת בתוך מערכת יחסים כזו ומאושרת). אני מאמינה שיש אופציה אחת (נשים או גברים) שתעשה אותך יותר מאושרת, שבעולם אופטימלי שבו היכולת לבחור היתה שווה, היית יודעת טוב יותר מה את רוצה. תנסי לעשות את הבחירה שלך ככה. קשה לי להאמין שאם מערכת יחסים אחרת היתה מספקת אותך היית נשארת כ"כ הרבה זמן. בקשר לתגובה של ההורים, כבר שמעתי חברים סטרייטים שאומרים שבמקומי לא היו מעזים לעשות את זה להורים שלהם. אני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שעם כל הכאב והאכזבה, ההורים לומדים לחיות עם זה, גם אם לוקח זמן (ותאמיני לי שאני חווה את זה והוריי ממש לא חיבקו אותי כשבישרתי להם). את צריכה לבחור עם לקום בבוקר, בין אם עכשיו ובין אם לשארית חייך. את יכולה לכתוב לי גם במסר אם את רוצה. אני מאחלת לך רק אושר

 

[אופק136]

luli83

קודם כל אני ממש מודה לך על המילים-הן חיזקו אותי מעוד, מעבר לזה הזדהתי עם כל מילה שכתבת. כאילו את מספרת את חיי שלי. הדילמה הזאת , שאלוהים יודע כמה היא קשה, כנראה תכה בי לנצח. מצד אחד אני נמשכת לגברים,מצד שני אני לא יכולה לסבול אותם יותר מדי. אולי עדיין לא פגשתי את הגבר המתאים. אולי אין גבר כזה בעולם. אני חושבת שחלק ממה שהופך את המערכת יחסים שלנו לכ"כ טובה היא עצם היותה של זוגתי -אישה. אני כל הזמן אומרת לעצמי שלו היא הייתה גבר-הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם. אבל אולי אני אוהבת אותה כ"כ כי היא אישה?? אני פשוט מרגישה שהעולם הזה גדול עליי בכמה מידות, אם אין ביכולתי להיות שלמה עם הבן אדם שאני אוהבת ,הרי אין ביכולתי לחוות את החיים עצמם. מייאש,כואב וכל מה שאפשר לומר על מצבי. נמאס לי להסתיר אותה מהעולם. נמאס לי להסתיר אותה ממני.

 

[ערכת קלפי בבואה]

הי אופק

תארתי לעצמי שזו הכוונה 'במתרס' אבל הביטוי יכול להיות מעבר... עד כמה המחשבה של ההורים שזו 'בעיה פסיכולוגית שניתן לרפא' ... או 'בעיה פסיכולוגית שניתן' - 'לבחור' משפיעה עליך? מה גורם לך לאבד עניין מהר מאד בקשרים עם גברים ? מה לא מאפשר שם המשכיות? אופק כמו שאת מבינה רק הבנה מעמיקה יותר של הזהות והצרכים האמיתיים שלך יכוונו אותך לתשובה. ממני יעל הרפז

 

[אופק136]

היי

הורי חשובים לי יותר מכל בחיי, אין שום דבר בעולם שיקר לי מהם. לכן, המחשבה המעוותת שלהם לגבי נטייה מינית משפיעה עליי המון, שלא ישתמע אחרת,אני כואבת לכתוב את דעתם..ואני בזה לכל מי שמוציא מילים כאלה מהפה. בסה"כ זה מבורות-ולכן אני מצליחה להתאפק מולם. לשאלתך זה משפיע עליי מאוד,אני לא מוכנה לאכזב אותם ברמה כזו שהם ירגישו שהם "נכשלו" איתי. לכן,איפשהו אני בוחרת לוותר על חיי שלי מול החיים שהם רוצים שאני אחייה. לגבי הגברים,אני לא יכולה להצביע מה גורם לי "לברוח" מהם. משהו שם לא מסתדר ליותר מחודש. הבעיה שבעצם לא בעיה היא שיש לי בת זוג מדהימה שאני אוהבת מאוד, ובמקביל אני לא יכולה להסגר על נטייתי,כי אני בתוך זה. תודה על המילים

!

 

[ערכת קלפי בבואה]

אופק יקרה

אופק אני לא בטוחה שאת מפרשת נכון אהבת בת להוריה... את מדברת על הקרבה של החיים שלך כדי לא לאכזב אותם. בעיני המשמעות של החיים זה לחיות אותם בדרך שמתאימה לך , איך שאת בוחרת לחיות את חייך . אל תוותרי על חייך שלך ... חשבת על המשמעות הנפלאה של שמך ? כמה אפשרות סיכוי תקווה יש בו... תני לשם לכוון אותך ליעוד שלך. בתור אם לבן הומו אני מאושרת לדעת שהוא בחר באמת שלו, שהוא חי את החיים בצורה אותנטית מבלי לרצות לרצות אותי. נכון בהתחלה יש קושי להבין שהילד שלך אחר אבל בשום אופן לא הרגשתי שנכשלתי איתו, להפך הייתי גאה על כך שגידלתי ילד שיכול להתמודד עם הזהות שלו , שהנורמות החברתיות לא ינהלו את חייו אלא הוא המסטר האמיתי של דרכו. מאחלת לך להכיר את מי שאת באמת ולתת לעצמך מבפנים את כל האישורים בעולם להיות את. ממני יעל הרפז

 

[אופק136]

יעל

קראתי את מילותייך מספר פעמיים,אין ספק שנגעת בליבי. הלוואי וניתן היה לעשות את הדברים אחרת.

 

[אביבה קניזי]

../images/Emo24.gif

אל תוותרי על חייך לעולם, אל תוותרי על אושרך. אם רק תאמיני, זה אפשרי. יכול להיות שהם יפתיעו אותך לטובה?

 

[אופק136]

הורי...לא יוכלו להפתיע אותי לטובה בנושא זה..

אם היית מדברת איתם דקה-היית אומרת לי לוותר. הדעה שלהם ברורה ולא משאירה מקום לשיחה. לצערי.

 

[אביבה קניזי]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

את מתארת את חייך ככואבים ואני חושבת שרב הכאב בא מעצם הבלבול, מכך שאת "עדיין לא סגורה על נטייתך" כפי שאת מגדירה זאת. תני לעצמך זמן, יכול להיות שאת אוהבת גברים\נשים ושאת בעצם ביסקסואלית. תהני עם מי שטוב לך, תחווי חוויות, תצברי נסיון ואז כשתרגישי מוכנה שתפי את ההורים. ישנו פורום בתפוז בו תוכלי להפנות שאלות מסוג זה, ישמחו לעזור לך

 

[Master Stav]

אופק יקרה....

אין פה מתרסים .... יש פה אנשים וברגע שהורדנו אתץ הגבולות והמתרסים כבר יותר קל הלא כן ? קראתי את שכתבת והשבת לאנשים ... את אוהבת אישה אבל מחפשת יותר ...השאלה מה יותר מה יש בגסר שאין באותה אישה איתה את נמצאת במערכת יחסים זו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך ...כי נורמאלי, נורמטיבי וכדומה ...זה לא זה .... כל שכן מוסרי או כולן שם תואר שידביקו לעניין .... מבחינתי אין כזה דבר חד מיני , הומו לסבי סטריט ....כולנו יצורים מיניים חלקנו נוטים יותר לכיוון אחד ואלו אחרים לכיוון אחר האם יש גם אנשים שיכולים להינות מכל העולמות ? סביר להניח שכן ואין בזה כל רע השאלה מה את מחפשת מעבר ....כאמור ברגע שתדעי זאת ...יהה לך הרבה יורת קל ....

 

[אופק136]

סתיו

לשאלתך מה יש בגבר שאין באישה.. הרצון לחבק מישהו או לנשק מישהו בפרהסייה.. ה"נורמליות" שאתה לא מאמין בה,וכל דבר שנראה הכי לגיטמי וטרוויאלי לזוגות סטרייטים.. אני לא יכולה ללכת יד ביד עם חברה שלי..גם אם אצא מהארון זה עדיין מוזר..אנשים לוטשים עיניים-יש כאלה שמעירים גם.. זה מתסכל. בגדול לשאלתך-הרצון להיות "נורמלית" -הוא הרצון החזק ביותר.

 

[Master Stav]

פה כנראה הבעיה ...

כל עוד את לא רואה את עצמך כנורמאלית מדוע שמשיהוא חר יעשה כן ? אנשים יסתכלו עליך אם תהיי עם שיער אדום , עגיל שחור,בגד לבן,שמנה,רזה,גבוהה,נמוכה,חזה גדול ,שטוחה,עם סנדלים בחורף עם נעלי עקב באמצע היום ....למי אכפת ....ברגע שתתחילי לאהוב את עצמך תביני שכול אלו ....שטויות ...

 

[אופק136]

זה ברור לי..

שהבעיה היא ההשקפה שלי על הנושא הזה. זה העניין שאני לא מצליחה להשתחרר מזה.. זה לא שאני לא רואה את עצמי כ"נורמלית"..בעולם שלי לאהוב מישהו ולחיות איתו נראה נורמלי אם הוא זכר ואם נקבה. יש לי בעיה עם החשיפה אל העולם.. ואנשים לוטשים עיניים.. וזה גורם להרגשה לא נוחה ולהרגשה "א-נורמלית". הלוואי והייתי יכולה להגיד כוס עמק העולם ...אבל אני לא.

 

[Master Stav]

נטיה מינית לא משנים ...

מי שניסה סיים בתיסכול ובשיברון לב.... אני הולך להיות מעט בוטה ולא מתוך מחשבה רעה ... תתבגרי ...זו את ...לימדי לאהוב את עצמך !!!

 

[אופק136]

להתבגר..כבר קרה

לגבי לאהוב את עצמך..זה קצת יותר קשה.. מקווה שזה משהו שיקרה בסופו של דבר. אני יודעת שהנטייה תמיד תהיה שם.. זה לא משהו שעובר.. לא מעצמו ולא בעזרת טיפול.. פשוט השקר -הורג אותי. נמאס לי לשקר לאנשים שהכי יקרים לי בעולם.

 

[Master Stav]

אז תפסיקי ....

חלק מההתבגרות היא ההכרה במי שאתה והלמידה לקבל ולאהוב את זה לגבי לשקר ....לא בריא בשום מצב האמת תמיד אבל תמיד טובה יותר