שלום לכולם, אני מקווה שזה הפורום הנכון

[איש במעיל שחור]

שלום לכולם, אני מקווה שזה הפורום הנכון

רציתי לשאול אתכם משהו כאדם שלצורך פנייה זו אליכם ידיעותיו בתורות הרוחניות השונות אינן רבות במיוחד:
שאלתי היא כזו:
האם לפי תורה רוחנית כלשהי המוכרת לכם, יכול להיות מצב שבו מתגלה לאדם שבעצם קיומו בהווה הוא סוג של עונש שעליו לשאת בו, ושבעצם ה"מה שהוא אמור לעשות בעולם" הוא לא יותר מלסבול ולראות כיצד כל מה שהיה רוצה לעשות נמנע ממנו מסיבות כאלה ואחרות, וכל זה כי "מלמעלה" כך הוחלט ואותו אדם בעצם משלה את עצמו לחשוב שיוכל למצוא לעצמו מקום בעולם, בעוד ששאיפה זו היא בעצם "היתוש" שמשגע אותו כחלק מהעינוי שעליו לעבור?
האם לדעתכם קיים דבר כזה, מין יעוד שבו ההשלמה עם זה שטוב הוא משהו שקורה לאחרים הוא המקסימום שאפשר להגיע אליו?

אני שואל כי זה פחות או יותר מה שמתקבל כשאני מחבר את חיי האישיים עם מושגים שונים מהמטפיסיקה ההודית ששמעתי עד היום.
דעתכם?

 

[מגדלאור1]

תסלח לי, אבל דעתי היא: "אוי ואבוי!!!" אוי ואבוי למי שחושב כך

 

[איש במעיל שחור]

מדוע? עד כמה שאני מבין

זה כל עניין הקארמה. מה שקורה לי כיום הוא חיר שאני משלם על מה שהייתי בעבר.
כלומר: אם אני חווה סבל אז זה סוג של "אוברדראפט" מהעבר.
אספר לכם מקרה שהיה: יש לי קרוב משפחה בח"ול שמשוכנע שכהגדרתו "הקארמה שלי דפוקה" ולכן מה שקורה לי בחיים האלה שמוגדר באופן קונבנציונלי כקשיים או סבל "מגיע לי". את זה הוא אמר כשנודע ו שעבדתי אצל מישהו שעיכב את התשלום ונאלצתי להאבק עם אותו אדם על כך.
דעתכם?

 

[מגדלאור1]

'קארמה' זה לא עונש'', המילה 'קארמה' פירושה 'פעולה'.

קארמה זה חוק הפעולה והתגובה.
הקארמה היא הקשר שבין הזרעים שאנו זורעים,
לבין הפירות שאנו קוטפים(או לא) בחיינו.
הקארמה היא לא גזירת גורל -
היא משתנה בהתאמה לשינוי של הדרך שאתה עושה בחייך.
האמונות, המחשבות, הרגשות, הכוונות, המילים והמעשים שלך,
לא מתנדפים באוויר כלא היו, יש להם השפעה על מציאות חייך
וזוהי הקארמה!

 

[איש במעיל שחור]

אז במה מדובר בעצם?

במה שקורהאן ועכשיו בהווה, כלומר קיום הזה, או במשהושקים ונשאר גם ממה שהייתי לפני הקיום הזה?
ההבדל משמעותי.

 

[מגדלאור1]

גם וגם

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

לא

אם אדם בגלגול שעבר נפטר בגיל 80 והוא היה גאון בחשבון
בגלגול הנוכחי הוא יהיה גרוע מאוד
כי את השיעור שלו הוא כבר עבר.

אם אותו אדם היה גאון בחשבון ונפטר בגיל צעיר בגלגול הבא הוא ימשיך
להיות גאון בחשבון כדי להשלים את השיעור.

תבין אנחנו חיים בעולם הלא אמיתי --העולם האמיתי נמצא "בעולם הבא"
מה שהכי חשוב ללמוד את השיעור של הגלגול הנוכחי

 

[בן טל-שחר]

ורק מוסיף לדבריה המאירים של מגדלאור:

ה"קארמה" הינה, במהותה, "חדשות טובות", למי שמגלה אותה.

היא חלק מהאפשרות שלנו להיות היוצרים.

ואני מניח שבדרך כלל גם טוב לתפוש את זה באופן פשוט ומציאותי, מבלי להפוך את זה לעניין "מיסטי".

אפשר לראות, לדוגמה, שכאשר דוחפים קיר, נדחפים בעצמנו בכיוון המנוגד; ושכאשר משקים עציץ, הוא צומח...

 

[דשא42]

היי, איש,

אתה נשמע לי פשוט עצוב.
אני לא מבינה בקרמה, ולא יודעת אם זה באמת המעיל השחור, אבל, היי -
הלא מובן לא ישנה אותך. לפעמים מילים פשוטות לעצמך, כמו ״אני אוהב אותי״ ו״אני מחליט לראות את הטוב שבדברים״,
נותנים לנו עוד רגע או שניים של אושר בחיים...
לך תקנה לעצמך משהו, וגם למישהו קרוב. סתם ככה, מאהבה.

 

[איש במעיל שחור]

לא היתי כאן זמן מסוים מסיבות אישיות שלי

קראתי את הפרשנות שלכם לסיטואציה שתארתי, ואני חושבשהיא בפני עצמה מעלה שאלות חשובות:
1: אתם מדברים איתי, ובצדק, על חשיבותן של מילים. מדוע אם כן, מתואר המצב התודעתי שאני מתאר לכם כאן כ"פטפוט?" האם לדעתכם אני או מישהו אחר שמתאר מצב מסוים, עושה זאת מתוך גיבוב מילים ללא משמעות? יש דברים אחרים שהייתי מעדיף לעשות...
2: כמה מכם טוענים שהניק שלי "הפריע" להם ואף הגדילו לעשות ולהזכיר את החרדים. נשאלת השאלה מדוע ניק שאינו מכיל מילים גסות או פוגעות במובנן המקובל, זוכה לפרשנות כזו. אגלה את אזנכם, והניק מקורו בסדרת ספרי מתח מהמאה ה19 בשם "המעילים השחורים" מאת סופר צרפתי בשם פול פבאל. מומלץ ביותר. יחד עם זאת, אני איתן בדעתי שכל עוד הניק אינו פוגעני לאחרים, כדאי לראות מעבר לו.
3: לא אתיימר לטעון" זה השיעור שבאתי ללמד אתכם" אבל אני מציע, שאם אכן מיסטיקה ורוחניות קיימים כדי ללכד אותנו סביב הוויה אנושית שמבוססת על הכלה ותמיכה הדדית לא נצא מנקודת הנחה שיש "מוארים וחשוכים" גם אם אנחנו חיים בארץ שבה כל שביב של ראייה מעבר למירוץ הקיום נתפס כמתת-שמיים ליחידי סגולה.
4: דשא כתבה לי "לך תקנה לך משהו או לאחרים מאהבה". לאחרים מן הסתם אקנה, אבל לעצמי כבר אין לי מה לקנות. מדוע? מכיוון שני מעוניין ליצור משהו. לקחת את הידע שלי בתחומים שלמדתי (ולמדתי לא מעט|) ולבנות ממנו משהו. הבעיה היא שאני מרגיש שהכל כבר נעשה ע"י אחרים שאיכשהו הגורל נתן להם הזדמנות להגשים את עצמם. באתי ממשפחה של אנשים בעלי מנטליות סאדו-מזוכיסטית וחומריים עד אימה. הם העבירו מדור לדור את תחושת ההלקאה העצמית שהגיעה גם אלי. אינני אדם בריא פיזית. אני חווה את חברתן של נשים בעיקר כמשהו שתלטני, משפיל ומסרס. אם יש לי איזשהם השגים מקצועיים ואקדמיים התחושה היא שהם ההפך מהנורמה המקובלת מבחינת מה שהגורל זימן לי. כך שבסופו של דבר נשאת השאלה האם זה מה שהיקום רוצה ממני.
כנראה הייתי ג'ק המרטש בגלגול קודם...

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

ראשית

וזאת דעתי בלבד
לכל אדם נקבע הגורל מראש מבלי יכולת לשנות אותו
יש צמתים בחיים שאפשר לשנות על ידי בחירה של אותה נשמה

ולמה אנחנו חייבים "לסבול" או להנות"?
אין כזה דבר -יש ענין של למידה כדי שהנפש תתעלה על עצמה
וברגע שנגיע להעולם האמיתי נוכל להמשיך הלאה אך אם הנשמה חייבת
ללמוד עוד..היא שוב תחזור בגלגול נשמות כדי לתקן את עצמה

השיעור לחיים הוא הדבר הכי חשוב לנשמת האדם
לכן דתיים מקבלים את הטוב ואת הרע כאחד .

 

[הקוסמת הורודה2]

אפשר לשנות הרבה אבל בסופו של דבר

עושים מאמצים משתדלים אבל הקב"ה פוסק

 

[הקוסמת הורודה2]

כן. עם זאת מאמינה שאפשר לשפר דברים

גם אם מישהו נידון לסבול הוא יכול להפסיק את הסבל.
אני חושבת ככה כי יש אנשים שאמרו שזו הסיבה שבאו לעולם כדי לסבול
ולתקן דברים.
אחת המפורסמת בהם היא למשל גליה האוטיסטית שבאה להחזיר את אימה
שלה בתשובה וגם לתקן משהו והיא אמרה את זה בעצמה שזו הסיבה שבאה
עם גוף חלוש לעולם ועם אי יכולת לדבר

 

[מגדלאור1]

לא מגיעים כדי לסבול, הסבל הוא לא המטרה!

הוא יכול להיות אמצעי - הדרך, אבל לא היעד!

 

[הקוסמת הורודה2]

כנראה שיש יוצאים מהכלל אם אפשר לצאת

מהסבל אני בעד

 

[פרי מגדים]

נכון במאה !!!

לא לסבל
לא לתבוסה
נולדנו
כי
לטוב
ולהיטיב

 

[הקוסמת הורודה2]

והנה עוד דוגמא למישהו שאומר שנגזר עליו לא לדבר

כי דיבר לשון הרע וזה התיקון שלו:
http://www.sodot.tv/site/ProDetile.asp?id=1821&CategoryID=1&SubID=4&PageView=1#player
הוא אמר את זה למשפחתו ולא למד על לשון הרע מעולם

 

[איש במעיל שחור]

עולם שבו צריך לעבור שיעור

מן הסתם הוא עולם אמיתי כי השיעור הוא אמיתי , בפרט שיש עוד עולמות אחריו לפחות לפי דבריכם

אבלזה קצת פחות חשוב כרגע
מהשאני לא מבין הוא מה יכול להיות השיעור ו הטוב בחווית עולם שמבוססת על חוסר יכולת למצוא את מקומך בו כאדם פעיל ויצירתי. או ליות אדם שלמישהו אחר יש איזשהי לגיטימציה לפוע באחרים. האם השיעור של הפוגע הוא להצליח בלפגוע או להצלי בלהמנע מרוע לאחרים? אני חייב לומר שכשמזכירים בהקשר כזה אנשים עם נכויות , הסיפא של הדברים כאילו נכותם היא משהו שנבחר עבורם או שבחרו בו, בפועל משמש כאמתלה בחברה המנוכרת שלנו לפגיעה בהם, לפחות כפי שאני רואה את זה, כי הנורמה החברתית היום היא לא לתמוך ולחזק אל לאוורר תסכולים על החלש.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

השיעור אמיתי העולם לא!

חשוב מאוד לעבור את השיעור בעולם הזה
העולם הזה ממש לא אמיתי!!

העולם הזה הוא מעבר לעולם האמיתי והנשמות המתחזקות יכולים להמשיך
הלאה מבלי להתגלגל שוב לעולם הזה.

איך לא סובלים?
קשה לומר...כי דרך הסבל הנשמה לומדת והיא חייבת להבין את המשמעות ואת השיעור לחיים

דתיים למשל מאמינים באמונה שלמה באלוקים והסבל קצת קטן..
זה כמו שתשים משפחה אחת שסובלת כל הזמן והם אומרים אחד לשני
העיקר שאנחנו ביחד הסבל קטן יותר.

 

[איש במעיל שחור]

תודה נראה לי שכעת

כדי שאבין מה אתם אומרים, ואני מודה שלא הכל הבנתי:
כיצד אתם מנתחים מנקודת המבט שלכם את התחושות הספציפיות שתארתי והמקרה עם אותו קרובב משפחה?