MAI האחת והיחידה
New member
שלום לכולם אשמח אם תיכנסו!
שוב שלום.. קודם כל, בני, הרשה לי לברך אותך על היוזמה בפתיחת פורום כזה... באמת חשוב, והמטרה מקודשת- לזכור ולא לשכוח. אמממ האמת, שכרגע אני צריכה את עזרתו של כל מי שיש לו טיפה ידע, או ניצול שואה, או מרגיש שיוכל לתרום. השנה, כמו בכל שנה, ממשיכים בבית ספרי מסורת ידועה שקשורה באותו משפט- לזכור ולא לשכוח. מרימים הצגה שלמה, מחזור שלם, שמועלית בטקס יום השואה הבית ספרי... כן, אני יודעת, שאומרים הצגה בית ספרית ישר עולה בראש שירים, הקראות וריקודים. אבל האמת שזה ממש לא ככה.. סיפורים מוכרים שהועלו כהצגות וזכו לתגובה ואהדה רבה: מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים, רוץ ילד רוץ, וכמובן הספר המפורסם מוכרי הסיגריות מרחוב מאפו. אני חושבת שאפשר להבין פחות או יותר את הכיוון. השנה, מורתי לדרמה, שהיא הבמאית והתסריטאית של כל הפרוייקט החליטה שהשנה נעבוד בצורה שונה לגמרי. עד היום רוב הסיפורים התרחשו בגרמניה, פולין, ורשה שהודגשה פעמים רבות.. והשנה, הסיפור עומד להתרחש בצרפת הכבושה על ידי הנאצים. אולי זה בושה, או זה יביך, אבל כשהמורה באה לספר שהשנה הסיפור עומד להתרחש שם, היו מעל 5 ילדים ששאלו "מה?! גם לצרפת הגיעו הנאצים?! גם שם הם כבשו!?". אני מודה, ש... אני ידעתי שבצרפת הקימו מחנות, ורצחו אלפים. אבל... הרבה פחות ידע ממה שאני יודעת על פולין, לדאבוני. אני מנחשת שבתור תהליך ללימוד והכנת ההצגה יספרו לנו מה התרחש שם בדיוק, ויבואו ניצולים שיספרו, אבל אני לא מוותרת על האפשרות, ומבקשת מכל מי שקורא עכשיו, שישרשר ויכתוב, ישים תמונות, יספר סיפור או ייתן קישורים על משו שקרה שם. אני מודה לכם מקרב לב! השואה זה דבר שמעניין אותי מגיל 5 (...), כן זה מוזר אני יודעת, ואני בהחלט מתכוונת להמשיך לעקוב בפורום, לא רק בשביל זה, אלא בשביל להוסיף עוד מידע למאגר שלי, ולמרות שאין לי קרובי משפחה שנרצחו, אני מרגישה מאוד מחוברת לנושא, ואני רוצה מקום לחלוק את הכאב העצום שלי והמחשבות שצצות לי בקשר לשואה. תודה למגיבים, ובני- בהצלחה! שוב תודה ענקית, מאי.
שוב שלום.. קודם כל, בני, הרשה לי לברך אותך על היוזמה בפתיחת פורום כזה... באמת חשוב, והמטרה מקודשת- לזכור ולא לשכוח. אמממ האמת, שכרגע אני צריכה את עזרתו של כל מי שיש לו טיפה ידע, או ניצול שואה, או מרגיש שיוכל לתרום. השנה, כמו בכל שנה, ממשיכים בבית ספרי מסורת ידועה שקשורה באותו משפט- לזכור ולא לשכוח. מרימים הצגה שלמה, מחזור שלם, שמועלית בטקס יום השואה הבית ספרי... כן, אני יודעת, שאומרים הצגה בית ספרית ישר עולה בראש שירים, הקראות וריקודים. אבל האמת שזה ממש לא ככה.. סיפורים מוכרים שהועלו כהצגות וזכו לתגובה ואהדה רבה: מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים, רוץ ילד רוץ, וכמובן הספר המפורסם מוכרי הסיגריות מרחוב מאפו. אני חושבת שאפשר להבין פחות או יותר את הכיוון. השנה, מורתי לדרמה, שהיא הבמאית והתסריטאית של כל הפרוייקט החליטה שהשנה נעבוד בצורה שונה לגמרי. עד היום רוב הסיפורים התרחשו בגרמניה, פולין, ורשה שהודגשה פעמים רבות.. והשנה, הסיפור עומד להתרחש בצרפת הכבושה על ידי הנאצים. אולי זה בושה, או זה יביך, אבל כשהמורה באה לספר שהשנה הסיפור עומד להתרחש שם, היו מעל 5 ילדים ששאלו "מה?! גם לצרפת הגיעו הנאצים?! גם שם הם כבשו!?". אני מודה, ש... אני ידעתי שבצרפת הקימו מחנות, ורצחו אלפים. אבל... הרבה פחות ידע ממה שאני יודעת על פולין, לדאבוני. אני מנחשת שבתור תהליך ללימוד והכנת ההצגה יספרו לנו מה התרחש שם בדיוק, ויבואו ניצולים שיספרו, אבל אני לא מוותרת על האפשרות, ומבקשת מכל מי שקורא עכשיו, שישרשר ויכתוב, ישים תמונות, יספר סיפור או ייתן קישורים על משו שקרה שם. אני מודה לכם מקרב לב! השואה זה דבר שמעניין אותי מגיל 5 (...), כן זה מוזר אני יודעת, ואני בהחלט מתכוונת להמשיך לעקוב בפורום, לא רק בשביל זה, אלא בשביל להוסיף עוד מידע למאגר שלי, ולמרות שאין לי קרובי משפחה שנרצחו, אני מרגישה מאוד מחוברת לנושא, ואני רוצה מקום לחלוק את הכאב העצום שלי והמחשבות שצצות לי בקשר לשואה. תודה למגיבים, ובני- בהצלחה! שוב תודה ענקית, מאי.
