שלום לכולם, אשמח באם תוכלו לעזור!
אינני בטוח אם זהו הינו הפורום המתאים בעבור נושא שכזה, לכן אבקש ממי שעינו רחבה יותר בהכוונת הפורום המתאים. נולדתי עם "מחלה" נדירה מאוד (ובהמשך אפרט למה המרכאות), שע"מ להסבירה אשתמש בתיאור פשטני ומובהק ככל שאוכל בכדי לסבר את האוזן... יש חלקים מסויימים במוח האנושי האחראים על פעילויות מסוימות, וביניהן פעולות רגשיות... קוראים לחלק הזה "המערכת הלימבית"... שמסתבר שאצלי רדומה ביותר מ-90%.. ודגש על המילה 'רדומה' להבדיל מאיננו קיים. בעקבות אותה מחלה נדירה אינני מסוגל להביע או לחוש רגשות. כל מה שהסבירו לי מאז שנולדתי ועד עצם היום הזה, שמושגים של פחד, דאגה, חרדה, עצבות, שמחה, אהבה וכו'... אין אני מסוגל לתפוס בהבנתי מהסיבה הפשוטה שמעולם לא חשתי אחד מהרגשות הנ"ל, וכל המידע שיש ברשותי אודות רגשות אילו הן מקריאה ושיחות מרובות עם אנשים בהיותי נכון להיות יותר בתהליך של סוציאליזציה ולהטמע בחברה אנושית, ע"מ שדלתות יוכלו להיות פתוחות בפני בעתיד, או זה מה שלפחות ממליצים מטפליי. המחלה מאובחנת כאחת ל-200 מיליון לידות ויש עליה מעט מאוד מידע בספרות הרפואית, ולכן רק בגיל מתקדם יחסית אובחנתי ב"מחלה" זאת, 'מחלה' במרכאות כיוון שמערכות גופי מתפקדות כסדרן ואין עימן שום בעיה כלל ועיקר, ולכן אני סבור שהכל בסדר עמי. שאלתי המתבקשת בעקבות המידע שפרטתי לעיל... מה היא דעת הפילוסופיה לגבי סוג החיים שעלי לנהל בתצורה שכזאת? אין כוונתי לתפקוד יומ-יומי, אלא לתפקוד סוציאלי... איך אני אמור לתפקד בחברת אנשים אם אינני מבין את שפתם הבסיסית? "אשמח" אם תוכלו לעזור!
אינני בטוח אם זהו הינו הפורום המתאים בעבור נושא שכזה, לכן אבקש ממי שעינו רחבה יותר בהכוונת הפורום המתאים. נולדתי עם "מחלה" נדירה מאוד (ובהמשך אפרט למה המרכאות), שע"מ להסבירה אשתמש בתיאור פשטני ומובהק ככל שאוכל בכדי לסבר את האוזן... יש חלקים מסויימים במוח האנושי האחראים על פעילויות מסוימות, וביניהן פעולות רגשיות... קוראים לחלק הזה "המערכת הלימבית"... שמסתבר שאצלי רדומה ביותר מ-90%.. ודגש על המילה 'רדומה' להבדיל מאיננו קיים. בעקבות אותה מחלה נדירה אינני מסוגל להביע או לחוש רגשות. כל מה שהסבירו לי מאז שנולדתי ועד עצם היום הזה, שמושגים של פחד, דאגה, חרדה, עצבות, שמחה, אהבה וכו'... אין אני מסוגל לתפוס בהבנתי מהסיבה הפשוטה שמעולם לא חשתי אחד מהרגשות הנ"ל, וכל המידע שיש ברשותי אודות רגשות אילו הן מקריאה ושיחות מרובות עם אנשים בהיותי נכון להיות יותר בתהליך של סוציאליזציה ולהטמע בחברה אנושית, ע"מ שדלתות יוכלו להיות פתוחות בפני בעתיד, או זה מה שלפחות ממליצים מטפליי. המחלה מאובחנת כאחת ל-200 מיליון לידות ויש עליה מעט מאוד מידע בספרות הרפואית, ולכן רק בגיל מתקדם יחסית אובחנתי ב"מחלה" זאת, 'מחלה' במרכאות כיוון שמערכות גופי מתפקדות כסדרן ואין עימן שום בעיה כלל ועיקר, ולכן אני סבור שהכל בסדר עמי. שאלתי המתבקשת בעקבות המידע שפרטתי לעיל... מה היא דעת הפילוסופיה לגבי סוג החיים שעלי לנהל בתצורה שכזאת? אין כוונתי לתפקוד יומ-יומי, אלא לתפקוד סוציאלי... איך אני אמור לתפקד בחברת אנשים אם אינני מבין את שפתם הבסיסית? "אשמח" אם תוכלו לעזור!
) .