שלום לכולם המון זמן לא הייתי פה

[מאדאם באטרפליי]

שלום לכולם המון זמן לא הייתי פה

אני במצב מאד לא טוב מבחינת המשקל
לפני שנה וחצי ירדתי לתשעים ושישה קילו
שזה אומר חמישים קילו פחות מאז הניתוח
בשנה וחצי האחרונה עליתי 12 קילו
ואני מנהלת מלחמות עולם נגד השומן
וכל פעם מפסידה מחדש
חזרתי עכשיו משבוע בברלין שבו עליתי עוד שני קילו
אבל תוך יומיים וחצי בבית הצלחתי להוריד אותם
אני מקווה שזה סימן לתנופה חדשה במלחמה בשומן

כבר כמה חודשים אני מטופלת במרפאה להפרעות אכילה בצפת
מטפלת בי עובדת סוציאלית ודיאטנית קלינית
חשבתי שהמסגרת הזאת תעזור לי לשמור על הירידה במשקל
אבל בינתיים לא היו תוצאות ומאז שהתחלתי שם רק העליתי

 

[קוביd1]

שלום נאדם באטרפליי

מצער לשמוע שעלית 12 ק"ג ,המלחמה נגדה העלייה במשקל היא תמידית וצריך לעצור את היהדרדרות בעלייה במשקל ,שלא נאבד את השליטה לגמרי
את בטיפול דיאטנית קלינית וזה טוב שאת לא מזניחה את הנושא,


בהצלחה אשמח לשמוע מה קורה.



קובי

 

[מאדאם באטרפליי]

תודה קובי ההתדרדרות לא היתה פתאומית

זה קרה בהתחלה לאט לאט הייתי יורדת קילו ועולה קילו
וכן הלאה
ולקראת הסוף פתאום תוך חודש עליתי כמה קילוגרמים
בנוסף להעזרות בטיפול בהפרעת האכילה הקשה כל כך שלי
אני כבר כמה שנים ממשיכה עם חוברת הנקודות של
שומרי משקל
רושמת כל דבר שאני מכניסה לפה ומחשבת את הקלוריות
בצורת נקודות
אני מרגישה שזה נותן לי בכל זאת איזה שליטה כלשהיא
ואיזה שפיות מסוימת
כי אחרת המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע
בכל מקרה אני שוקלת היום מאה ושבע קילו
ויש לי המון המון לרדת עד משקל היעד שלי
שהוא בערך שישים וחמישה קילו
והמטרה נראית לי רחוקה כמו שנות אור

עברתי סבל נפשי קשה מאד ממש יסורים בשנה וחצי הזו
הייתי בחרדות איומות מהמשקל
ולא עזרו הכדורים הפסיכיאטרים לחרדות הספציפיות האלה
עברתי טראומות וסיוטים
נושא המשקל מלווה אותי מהבוקר עד הערב
ורק לפעמים כשאני בתעסוקות מסוימות כמו עבודה
או חוג קרמיקה או חזרות המקהלה
אני מצליחה קצת לשכוח
אבל בסך הכל זה רודף אותי כל היום
והאכזבה והתסכולים מהעצמי על הכשלונות הם אדירים

אני מתמידה ללכת לחדר כושר שלוש פעמים בשבוע
בעזרת מישהי שמלווה אותי לשם
אבל כמובן שזה לא במקום לסתום את הפה מתי שצריך

היויו הזה של עליה ירידה עליה ירידה עליה ובסוף עליה
מטריף את דעתי

 

[חמ סה]

היי לך

באמת נעלמת להמון זמן.
מצטערת לשמוע על מה שעברת בתקופה הזו.

תראי, לא יודעת מה סיפרו לך לפני הניתוח, אבל - כולם, בכל הניתוחים, עוברים תקופה של ירידה מזהרת (שנת האופוריה הראשונה), התייצבות, שמירה על ההישג, עליה במשקל, ואז...וכאן מתפצלים למספר נתיבים :
1. עליה נוספת (לפעמים בלתי נשלטת)
2. "חזרה למוטב" עם יותר התכווננות לשמירה על ההישג.
3. שמירה על הקיים עם מודעות 24/7

בהמשך לדברייך, צר לי לקרוא שאת במעגל אינסופי של "מלחמות עולם נגד השומן".
את בעצם בעיצומה של "מלחמת התשה" נפשית עצמית.

ראיתי שכתבת למעלה שאם היית יכולה היית מתעקפת כעת.
זה גם לא הפתרון. כידוע - בכל ניתוח אפשר לעלות, ואת כל הניתוחים אפשר "לעקוף" (ואני לא מדברת כרגע על הקצוות : טבעת ומעקף תריסריון).

זה שאת מטופלת ומלווה ע"י אנשי מקצוע זה מצוין, באמת - כל הכבוד לך על ההתמודדות עם הבעיה.

כמה שאלות...(בינך לבינך, את לא חייבת לענות כאן) :
- קרה משהו דרמטי / אישי / שונה / לא שגרתי בשנה וחצי האחרונות (עבודה, בית, משפחה) שאת יכולה לחשוב עליו ככזה שהוביל לעליה במשקל ?
- האם המטרה - 65 ק"ג (?) היא כזו שהוגדרה מראש ע"י המנתח כ-רף ציפיות ריאלי או "החלום" שלך (לרזות 80 ק"ג סה"כ) ?
כי אם זה שלך, יכול להיות שזו נקודת ההתחלה לפתרון שיוביל אותך ליציאה מהקיבעון המחשבתי ש"ננעל" על מטרה בלתי מושגת, או כזו שיכולה להיות מושגת רק "בשם המטרה" אבל בלי טיפול בהפרעת האכילה (ואז כשהיא מושגת ו"היעד נכבש" העליה היא מהירה מאוד).

אם הייתי במקומך כרגע הייתי מתמקדת בהצבת "מדרגות ירידה" ריאליות.
קודם כל נתחיל ב 12 ק"ג.

תנסי,אולי, לדבר עם הדיאטנית ולערוך יחד יומן מעקב אכילה, לזהות את עקב האכילס שלך (השעות הקשות ביותר להתמודדות בהן את "נופלת למזון האסור"), לראות מה אפשר לשנות כדי להקל עלייך ולהגדיר זמן (הגיוני) לירידה הדרגתית במשקל. נגיד שכל מדרגה = 3 ק"ג. כך שכרגע מדובר ב-4 מדרגות (אני הייתי לוקחת בחשבון 6-8 חודשים).

חוצמזה, את צריכה לעבוד עם פסיכותרפיסט על ה"הלקאה העצמית" המעגלית שנקלעת אליה.
גם היא יכולה להתיש את הנפש ולא לתת מנוח, וכך - לפגוע בניסיון שלך לתדלק מחדש את התהליך שאת מייחלת לו.

ולהוסיף פעילות גופנית, פעמיים בשבוע לפחות.
ושתיית מים. לפחות ליטר וחצי ביום (בלי קשר לקפה/תה וכו').

שיהיה לך בהצלחה רבה.
זה לא קל, אבל אפשרי
ונקרא שאת מאוד רוצה ומכוונת מטרה, רק צריך לעשות את זה נכון.

אשמח להתעדכן בהמשך, ולשמוע מה דעתך על הצעתי...

 

[מאדאם באטרפליי]

תודה חמסה

כאמור סיפרתי שאני בטיפול אצל עובדת סוציאלית שמתמחה בהפרעות אכילה
ואצל דיאטנית קלינית
מהדיאטנית קיבלתי תפריט אבל לא הצלחתי לדבוק בו
כל שבוע אנחנו עוברות על רשימת האוכל והיא מציינת מה עשיתי לא טוב
ומה אני צריכה לשפר
למשל היא ביקשה ממני לשתות שלוש כוסות תה ביום כי קפה לא נחשב בגלל
שהוא משתן
מים בחורף אני לא מסוגלת לשתות
עם העוסית אני עובדת על שינוי התנהגות ושם באמת ביררנו מה השעות
הקשות שלי שבהן אני אוכלת באופן כפייתי
למשל השעות שאני בבית ובעיקר כשאני מול הטלויזיה
אני גם נשקלת כל יום באופן כפייתי בגלל החרדות מהמשקל
והיא בקשה ממני להפסיק להישקל ולהישקל רק פעם בשבוע כשאני באה
לטיפול בצפת להישקל שם
ועוד דברים מהסוג הזה
אגב ירידה של חמישים קילו זה גם לא מספיק גם אחרי שאגיע לתשעים ושש
יש לי עוד המון המון לרדת
תודה לך על העצות אחשוב על זה

 

[מאדאם באטרפליי]

ולשאלתך אם קרה משהו דרמטי שהוביא לעליה

אני עונה לך שאני לא חושבת שקרה משהו
אבל קודם כל הקיבה שלי בטוח התרחבה קצת כי אני מסוגלת
לאכול יותר מאשר אחרי הניתוח
וחוצ מזה העליה שלי היא בגלל שאני חולה במחלה קשה שנקראת
אכילת יתר כפייתית
פשוט חוסר שליטה כמעט מוחלט בנוגע לאכילה
עכשיו בחורף כשכל הזמן יש רצון עז למאכלים חמים
המשימה לרזות אפילו עוד יותר קשה מאשר בקיץ

 

[חמ סה]

שמחה לשמוע שלא קרה משהו דרמטי

לגבי ה"מחלה", תשמעי יקירה, כולנו שם.

אני התחלתי עם BMI נושק ל-57 !, את חושבת שקל לי לשמור ? התשובה היא לא.
אבל - בזכרוני צרובים היטב התנהלותי במשקל שיא, ותאמיני לי שאני לא רוצה לחזור לשם. לעולם.

אז - גם אני מתמודדת. לא פשוט, אבל *אפשרי*.

נכון, בחורף קשה יותר.
מצד שני - אם תאכלי מרק / נזיד / תבשיל מלא ירקות, בשר, חלבון - תאמיני לי שתשבעי יותר מאשר ג'אנק וכל המזונות המהירים שאמנם עוברים בקלות , אך לא משביעים ולא עוזרים מבחינת ההרזיה.

 

[חמ סה]

את חייבת להפנים שזה לא "זבנג וגמרנו"

הירידה במשקל המהירה שהייתה בשנה הראשונה אחרי הניתוח לא תקרה שוב.

זה גם לא בדיוק שאת חוזרת לימי הדיאטות כמו פעם.

קיבלת כלי עזר לירידה במשקל.
בינינו, הרי היית יכולה לעלות כפול מהתריסר שכבר העלית ללא הניתוח, נכון ?
אבל הנה - יש פה "מחסום" כלשהו, אותו מייצג השרוול.

נסי קודם כל לצאת מה"קיבעון" ש- או 65 ק"ג או כלום.
תתחילי בתהליך כשאת מציבה לעצמך מדרגות (אמרתי לך - 3 ק"ג בחודש, נגיד) וקודם כל המטרה היא התריסר שעלו.
אח"כ, אם באמת תיכנסי לקצב - תאמיני לי שזה יהיה קל יותר לשתף פעולה עם התהליך ולרזות עוד.

עכשיו, לגבי היעד שהצבת לעצמך (לא ענית לי על זה אז מחדדת) - זה 100% ירידה מהעודף שהיה לך (המשקל ההתחלתי), אני מניחה.
אז, את כבר יודעת שבשרוול ניתן להשיג 60-70% ירידה מהעודף. אף אחד לא מדבר על 100% (גם אלו שמשיגים - או שהתחילו ממשקל מאוד מאוד גבוה, או שעובדים מאוד מאוד קשה כדי לשמור על זה - כולל שתיית *מים* ופעילות גופנית מסודרת וקבועה).

את צריכה להבין שמבחינתך, כל ק"ג ירידה כרגע הוא בריאות.
גם אם תגיעי "רק" ל 80 ק"ג זה ניצחון אדיר, תזכרי מאיפה התחלת.

אז, חבל (לי שאת מענישה את עצמך) על "מלחמת ההתשה" הזו והרדיפה סביב המשקל (תפסיקי להישקל כל יום, כל היום. אפשר גם פעמיים בשבוע, אם זה ממש MUST), תרפי קצת מהביקורתיות שלך את עצמך , תמקדי מטרה מחודשת ועכשיו, בפתחה של שנה אזרחית חדשה - קבלי החלטה שתוביל אותך לשיפור איכות החיים שלך.

שיהיה בהצלחה רבה

תזכרי, המרת ניתוח זו אופציה שאולי תעניק לך ירידה נוספת, ראשונית (אם כי איטית יותר מהניתוח הראשון), אבל בהמשך - יש את ה"היתקעות" המפורסמת בדיוק כמו בכל הניתוחים, והעבודה שוב חוזרת אלייך. זה לא פיקניק.

 

[מאדאם באטרפליי]

לפני הניתוח הייתי מאה ארבעים ושישה קילו

אני אסתפק גם בלהגיע לשבעים קילו
יותר מזה זה לא משקל נורמלי
הגובה שלי הוא מטר שישים ושלוש
אז גם במשקל שבעים זה לא לגמרי משקל רגיל
אני שואפת לעשות פעילות גופנית על בסיס יומיומי
אבל עוד לא הצלחתי להגיע לזה
אני מאד משתדלת לא להישקל כל יום אבל לא תמיד מצליחה
יש לי משקל בעבודה והפיתוי הוא חזק מאד
ושוב חמסה את מקסימה תודה רבה על התמיכה והרצון לעזור
אני אאעדכן לגבי ההתקדמות שלי
מקווה שהפעם זו באמת תהיה התקדמות ולא נסיגה

 

[שמחה37]

שלום גם לך

אחרי כל מה ששירלי כתבה וכל אנשי המקצוע שאת מלווה בהם

העיצה היחידה שלי היא שצריך לעבוד איתך על לשחרר את המשקל

את הנקודות את הקלוריות את המעבר הזה על יומן האכילה

ביננו מה לאכול את יודעת, את צריכה יותר לעבוד על החסמים שמביאים אותך לאכילה הזו

זה לא משהו שלדעתי אפשר לנהל מעל גבי הפורום.

אבל לי מרגיש שההתעסקות האובססיבית הזו היא המקור לאכילה הכפייתית.

לגבי ה12 ק"ג שעלית זה לא מוזר יש עליה אחרי הירידה הגדולה של 10 אחוז ויותר ממה שירד.

הגוף שלך מתנהל כמו שצריך מה שדורש טיפול זה הרגש.

שמחה

 

[אילמזמר]

שלום =]

אין ספק שירידה במשקל רק מעלה יותר את המודעות שלנו לגבי המשקל, ככל שיורדים רואים כי טוב הוא ורוצים יותר.
אבל זה לא יכול להיות משהו שמעסיק אותך 24/7, את מלחיצה את עצמך לשווא וזה לא בריא.
אין דבר כזה לעלות 2 קילו בשבוע ואז לרדת אותם ביומיים וחצי, הגוף שלנו פשוט לא עובד ככה, עליה ב-2 קילו או ירידה שלהם בזמן כל כך קצר פשוט אומר שאת נקשלת לא נכון.
אם את נשקל אחרי ששתית או אחרי שהתפנת לבית שימוש ברור שהמשקל יהיה שונה, כדי ששקילה תיהיה רלוונטית כמדד את צריכה להשקל באותם תנאים, משמע זמן קבוע לכל השקילות שלך.
בנוסף, להשקל יום אחרי יום זה באמת עוול לעצמך, שחררי את מהכבלים האלה, תוצאי את המשקל מהבית ותשימי אותו במקום שגם ככה את מגיע אליו רק פעם בשבוע, זה יוריד את הפיתוי.