שלום לכולם ,,המצב מתדרדר ואני זקוק לעצות

daniel4949

New member
שלום לכולם ,,המצב מתדרדר ואני זקוק לעצות

לאחר חודש עם מטפלת שלא הסתדרתי איתה היגיע אחרת צעירה שסיפרתי עליה שאיתה בבית יחסית נח ונעים , נתחיל בכך שהיא מישי בערך ב 4 אחהצ יוצאת עד ראשון בשמונה -תשע בבוקר ,,,היא לא לוקחת את השעתיים ביום ,,, המצב הזה מביא לגהינום ומתחים ובכי רב מצד אימי ומצידי ,כי שישי שבת אני כביכול נעול ,,, בלי קשר מצבה שונה ,היא עושה הרבה יותר בעיות באוכל ,אוכלת פחות ,צריכים לשכנע עוד ועוד ,בוכה כל הזמן שרוצה למות ,,,חלק דיי ניכר מהזמן אין קשר למציאות ,מדברת על כל מיני פנטזיות ואשליות ,,, כועסת ובוכה ,שרותים ואמבטיה צריכים להיות איתה ולכוון אותה ,,היא הולכת ומתנועעת יותר לאט ונראית יותר חלשה ,,,לפעמים המצב יוצא מגדר שליטה ,,זה קורע אותי ואני אישית אפילו העליתי בעוד חצי כדור ביום לפי רופאת המשפחה את כדור ההרגעה שהתחלתי לפני כשלושה -ארבעה חודשים ,,, התחלתי לחשוב ברצינות על מוסד ,בית אבות ,חייבים דרך קוד משרד הבריאות ,,או פתרונות אחרים אם יש ,,,, שוחחתי עם מישהו בשם איציק היימן שעוזר לאנשים ,כבר כמה פעמים ,,הוא היציע כבר מקום בבית רבקה פתח תקווה כבר היום ,מקום דתי עם שני אנשים בחדר ,,לא הבנתי למה למרות המצב הזריזות ללכת למקן זה ,לא הסכמתי ,ואני מחפש פיתרונות טובים מאוד עם קוד ממשרד בריאות ,אם כבר ,,,, סדר יום היום היה ,פעמיים לקום להחליף את הטיטול ,ולהיות לידה בשירותים שלא תכניס את האצבע לתחת ותתלכלך ולנגב אותה ,,ארוחת בוקר מאוחרת ,הייתה מלחמה עד שאכלה וגם לא סיימה הכל ואז אני פשוט התחלתי להשתגע וקרעתי את החולצה מעלי ורציתי לקחת כמה כדורים יחדיו ,לבסוף לקחתי לוריון אחד ובוןדורמיר אחד ,,לא הייתי רחוק מלקחת את כל הקופסא ,,,, לא יכולתי ללכת לחדר כושר להשתחרר ולהתאמן ,לא יכול לעשות תרגילי קול בשקט וברגוע ,תרגילים שהמורה שאני משלם לה הרבה ,נתנה לי ,וכבר שנה לא מצליח להבריא את קולי המיוחד ועוד הייתי אצל 4 מומחים חודש שעבר ,,,,לאחר נישכבתי בהשפעת הכדורים ורק עכשיו התעוררתי ומי יודע מה מחכה לי עוד ,,,,,,
 

daniel4949

New member
כמו שציינתי אימי וכה ורוצה למות לאחר שלקחתחי

את הכדורים היא באה נשכבה לצידי חיבקה אותי ונשקה את ידי ואמרה אם אני מכוסה טוב ואמרה שהיא אוהבת אותי מאוד ,,,אחותי בניגוד למרות חייה הקשים אבל נורמליים הייתה בטיול עם חברות יומיים במדבר יהודה ,,,בקיצור לא ממש ניתן להמשיך כך
 
דניאל, לצערי זה גורלם

של כל המטפלים בבית בחולים, כשיש לעובד/ת הזר/ה חופש בני המשפחה אמורים לטפל ולא לקטר, באם מקטרים אז צריך למצוא פתרון אחר, מטפל/ת מחליפה לימי שישי שבת, או להכניס למוסד. אלה 2 האפשרויות שעומדות בפני בני המשפחה, כמובן, אפשר להמשיך לטפל בבית וגם להמשיך לקטר, (כמוני) אבל זה מצריך כוחות נפש !!!! ההחלטה בידך בלבד. שיהייה לכם שבוע רגוע, ניצה.
 

raanansh

New member
אין פתרונות קסם

לאור ההיכרות שלי איתך ותיאוריך בית אבות עבר אמך עלול להיות טראומתי ויגרום נזק בלתי הפיך לך ולה, רצוי לראות זאת כפתרון רק כשלא תהיה ברירה אחרת. יחד עם זאת, אציין שלדעתי בצורה מטאפורית הכנסת העו"ז היתה אכן רק אקמול למי שצריך ניתוח לב פתוח.
 

daniel4949

New member
אני כרגע לקחתי על דעת עצמי

לוריול אחד ושני כדורי בוןנדורמיר ,ובמידה וימשיך הלגן אולי אקח עוד כמה ,לא מסוגל יותר ,,,הייתי צריך היום ללכת לחדר כושר לנקות את הבית לתרגל תרגילי קול ונשימה לשים מכונת כביסה וכל הזמן המלחמה עם האמא והבכי והמתחים ,זה כמו גיהנום ,,,וכשהיא רואה שאני לוקח עוד כדור היא באה מחבקת אותי ובוכה ואומרת שהיא לא יכולה בלעדי ,,,,בקיצור אני לא חיי ,,,צריך פתרון דחוף לשישי שבת כרגע ולראות לגבי ההמשך ובהקדם אופציות מתאימות וברמה טובה לאימי המדהימה ,,,במצב הנוכחי אנינ ימשיך אולי לקחת כדורים עד שאני יגיע לבית חולים
 

raanansh

New member
דני , שלחתי לך מסר.

אל תעשה שטויות. אתה אדם בוגר ושקול כדי להבין שזה לא הפתרון.
 

yekantalisa

New member
רענן, למה בעצם בית אבות הוא המוצא האחרון?

היום טיפלתי באמי (וגם אתמול, אחותי הייתה שם כמעט כל השבוע שעבר). קשה מאוד. בין היתר, קשה לצפות בה לא עושה כלום. הטלוויזיה לא מעניינת, לא מתחשק לה לשחק בכדור וכיו"ב. כרגע, כידוע לך, אנחנו בין מטפלות. האם בית אבות ראוי הוא לא תחליף הולם למועדון יום? משהו כמו 'מועדון יום מתמשך' ורב פעילויות??? נראה לי שנבדוק השבוע כמה מקומות. השלב הזה הולך ומתקרב. כלומר, מבחינתי הידרדרות נוספת, שמן הסתם תתרחש בעוד כמה חודשים, נורות נוספות שיכבו ואולי גם אי-הליכה, כרגע היא במצב פיזי טוב - יקלו על המעבר הלא פשוט הזה. כאמור, אני מתחבטת. בעיקר מכיוון שהגעתי למסקנה שכל עוד אפקיד אותה בידי מטפלת עלומה, רמת החרדה שלי תהיה גבוהה מאוד.
 

raanansh

New member
זה ממש לא בר השוואה למרכז יום לדעתי.

איך היא במרכז יום ? האם היא פעילה בו ? כדאי לשקול מימון ימים נוספים באופן פרטי במידה וההשפעה שלו היא חיובית. לא צריך להסתכל על הצד של ההדרדרות בתפקוד, אלא מה נותן לאדם את האיכות חיים והתועלת הרבה יותר. אל תשכחי שבבית אבות אין יחס של מטפל אחד למטופל ולצערי אני נתקל שגם המשפחה נוטה יותר להתרחק מהמעורבות בטיפול. זה משהו שמאוד בא לידי ביטוי ומשפיע על הטיפול ומצבו של הקשיש.
 

daniel4949

New member
היו פה מהמשטרה בעקרבות הודעה של מישהו מפה

רצו לראות שאני בסדר ושהאמא בסדר ,,, בכל מיקרה המצב לא יכול להמשך כך ,יום שישי שבת כזה עוד לא היה ,זה פשוט גהינום ,זה משפיע עליי קשה מאוד והיא כמעט בכלל כבר לא ממש רוצה לאכול ,,,בקיצור זה לא יכול להמשך גם בשביל השפיות שלי ולעזאל החיים שלי ניגמרים ולא מסוגל להתעסק עם כל הדברים החשובים לי באמת ...זה פשוט חלום רע
 

yekantalisa

New member
היא נהנית במרכז. לגבי פעילות- אחותי

לוקחת אותה לשם, אני עובדת בשעות הבוקר. מסתבר שהיא לא מדברת כמעט עם האחרים. למזלה, אחת המפעילות נדלקה עליה ומצרפת אותה בעיקר לשיעורי תנועה ומוזיקה. מאז ומתמיד היה לה חוש קצב ואהבת תנועה. צודק לגבי היחס בין מטפל/מטופל. אם מוסד- חייבים לבקר בתכיפות. כך או כך, המצב לא פשוט. תודה.
 

ענתי44

New member
בית אבות פתרון ראוי

דרורה, אחת מיקירות הפורום, נהגה לומר שאין פתרון טוב יש את הפתרון הפחות גרוע. המחלה הארורה הזו עושה שמות ביקירנו ובנו, הנקרעים מלראות את היקר להם הולך ודועך, הולך ונעלם לתוך עצמו. אצל כל חולה הפתרון אחר ולפעמים לנוכח מצבו המשתנה גם הפתרון צריך להיות שונה. ואין להתעלם מבני המשפחה המטפלים. לא כולם יכולים, אם בשל משפחה שהקימו, קריירה או אפילו קושי בלהתמודד עם הבעל, ההורה או האח החולה. אז לכל פתרון יש את היתרונות וחסרונות שלו . רענן, כשאמא שלי היתה חודשיים בבית אבות, במחלקה סיעודית קשה במיוחד, ראיתי לא מעט משפחות נפלאות, שכמוני, הגיעו מידי יום, האכילו, ליטפו, והרעיפו הרבה חום על החולה, וגם ראיתי חולים שהמשפחה מעולם לא ביקרה. בקשר לדניאל, גם אני הייתי ממליצה לשלב מרכז יום בחופשת המטפלת אבל מאחר ואם הבנתי נכון היא יוצאת לחופשת סוף שבוע אז הפתרון, בנוסף למעבר בית אבות, הוא מציאת עובדת נוספת לסוף השבוע. או גיוס בני משפחה חברים ושכנים, אם בהתנדבות אם בכסף לעזור לך בסופי שבוע.
 

yekantalisa

New member
פתרונות ואולי מפגש פורום?

זה קורע, הטיפול השוטף באדם יקר שהולך וכבה. כנראה שנבדוק את כל האפשרויות ואז נחליט. לצערי לא יכולתי להגיע למפגש הקודם. מה דעתכם לקיים מפגש נוסף בקרוב, בעזריאלי, למשל, אזור נגיש גם לדרומיים שבחבורה?
 
ענתי יקרה, אל ייאוש

אני פשוט הייתי מאד עסוקה אבל עכשו אפשר להתחיל להזיז דברים וליצור קשר עם הגורמים המתאימים ולעשות מפגש משותף עם עמדא ועם הרווחה באשדוד. כך לפחות ניתן שרות ותמיכה למשפחות החולים באשדוד שאין להם עדיין קבוצת תמיכה בעיר. מה שלומך ומה שלום אמא? נשיקות ושיהיה לכן ערב שקט ורגוע אוהבת, טובה
 

ענתי44

New member
אמא ואני בריאליטי הישרדות הגרסה האלצהיימרית

יש לה ימים טובים יותר וטובים פחות. הייתי במרוץ אחר כרית נקשרת לכסא הגלגלים היות והיא נופלת מהכסא. והיום הזמנתי סוף סוף. ואני במרתון בדיקות ומצבי לא משהו. אבל יהיה בסדר ואני אתאושש ואחזור לכוחי. אני חושבת שיכול להיות מפגש מענין ויש חדשים בפורום שזה יתן להם כלים להתמודד במצב. למרות שיש רכזת עמדא מדהימה ומקסימה באשדוד ראש העיר שלנו לא ממש משתף פעולה. גם ביקור של ג'רי לא הועיל. לו היו בי הכוחות של זהבה בטח היה עוזר. רק אישה כמו זהבה שלנו היתה מצליחה לשנות את המצב באשדוד.
 
דניאל יקר, אין בררה עליך לחשוב גם על עצמך

אני עוקבת כבר כמה זמן אחרי הודעותיך וקשה לי מאד לקרוא כל מה שעובר עליך. אני בטוחה שאמא שלך אוהבת אותך כל כך שלא היתה רוצה שאתה תעצור את חייך והתפתחותך האישית והמקצועית כדי לטפל בה. אחרי כל סיפורי המטפלות שכתבת לנו כאן, לי ברור שאף מטפלת לא תצליח לעמוד בדרישות שלך כי אתה כל כך אוהב את אמא שלך. לא בגלל שהמטפלות לא טובות כי אתה יותר מדי מגונן ויותר מדי דואג. כדי שאתה לא תתמוטט, תדאג למצוא מוסד מתאים לאמא שלך. אל תרגיש רע בכך, גם אני הגעתי למצב הזה עם בעלי ובלי להגיע למצבים שאתה מתאר. הילדים שלי תמכו בי ועודדו כי ראו עד כמה כבר אין משמעות לשהייה בבית. אני ראיתי במוסד בו היה בעלי שנשים וגברים קיבלו טיפול מעולה ואפילו השתפר תפקודם. יש השגחה רפואית, צוות שיודע איך להתמודד עם הבעיות שאתה מתאר, האכלה, רחצה, יציאות ועוד. תתייעץ עם אחותך ותגיעו להחלטה הנכונה שלפי דעתי תהיה גם טובה לאמא שלך שבוע טוב, ושמור על עצמך טובה
 

ענתי44

New member
אשדוד

בדיוק אני באה להגיב לך דניאל. ואני אומרת לך את זה מכל הלב כמי שכמוך אוהבת מאוד את אמא שלי. ומבינה לליבך. אמא שלך זקוקה לך וזקוקה לך בריא וחזק. והטיפול בה, גם בסוף שבוע, ממוטט אותך בצורה מסוכנת. ויתכן ואכן בית אבות הוא הפתרון היעיל ביותר עבורכם. לפני שנתיים עברתי ניתוח מסובך בבטן להוצאת גידול. והיה ברור לי שבמקרה הטוב אני לא אוכל לטפל באמא כחודשיים. ושאני עלולה גם לא לקום מהניתוח או להזדקק לטיפולים קשים אחרי. ואחרי התלבטות החלטתי שצריך להעביר את אמא שלי לאותה תקופה לבית אבות. לא יכולתי להמר ברולטה עובדת זרה, כלומר לשכור עובדת ואם לא ילך אז מה? אני אוכל אם היא תעזוב לטפל באמא שלי? אז העברתי אותה לבית אבות שם נמצא המרכז יום שלה, והצוות במרכז יום הבטיח לי שיורידו אותה בבקרים מהמחלקה למרכז היום. אחרי שבועיים השתחררתי מבית חולים. כמובן כל יום הגעתי לאמא ושהיתי לצידה עד שהלכה לישון. וראיתי, למרות המחלקה הקשה של סיעודיים במצבים קשים, העובדים שם מסורים ומטפלים בחמלה ואהבה. תאר לעצמך שהיתה שם אחות שבאה ביום חופשי כדי לטייל בחצר עם חולה שהמשפחה שלה לא מגיעה לבקר והיא לבד. אמא שלי טופלה ברוב הזמן באהבה וכל מחסורה טופל. כולל נוכחות צמודה של רופא ואחות שטיפלו במצבים רפואיים במהירות. היא אכלה והיה לה פעילות של המחלקה, למשל פעם בשבוע הגיעה מתנדבת מקסימה עם חיות לליטוף, דבר ששימח את הנוכחים והרגיע אותם. ( גם אותי זה שימח עד שהוצא הנחש כמובן ) אני הייתי באה עם משהו טעים ועם משחקים כמו טרוויה לילדים או קלפים ומשחקת איתה. אנשים היו מתקרבים לראות איך אמא שלי מגיבה לי. טוב לא תמיד. תלוי במצבה. וכשהיו לוקחים אותם לחדרים לשינה הייתי נשארת אחרונה עם אמא ושרה לה שירי ערש, ביחד איתה. אומנם אמא חזרה הביתה אבל אני שמחה שבחרתי בבית אבות ולנוכח מצב בריאותי אז אם יהיה צריך אני לא יהסס לא להביא עובדת זרה ( היות ולא מדובר על ניתוח חירום ) וגם לא בית אבות. אני מאמינה מאוד בהשארת יקירנו בבית אבל לא בכל מחיר. אמא שלך אוהבת אותך ולא היתה רוצה שתהיה במצב כזה. תבדוק את האופציות שלך ותשמור על עצמך.
 
למעלה