שלום לכולם, ובוקר טוב

[פרחיה2]

שלום לכולם, ובוקר טוב

אני חדשה פה ומחפשת תשובות כמה שאלות. לגבי אסטרגית למידה. 1. מה מומלץ למי שהזיכרון שלו לקוי ,בכל התחומים אבל בעיקר הזיכרון החזותי. האם יש ספר שמסביר אסטרטגיות למידה ? 2. שאלה ששאלתי בפורום הורים לADHD :, זמן, איך והאם יש אפשרות לחבר נער או ילד למימד הזמן ממנו הוא מנותק. האם יש דרך טיפולית לכך? הנער המדובר כבר בן 14, אבל יש לי עוד בן בן 5 שנראה שהולך בעקבות אחיו וגם לו לא ברור מה זה קודם ומה אחר כך , מה מחר ואתמול ובעוד "הרבה זמן" . ובוודאי שאין שום סימן ללמידת השעון בקרוב, ובעיקר השימוש בו. אשמח לעזרתכם!

 

[א רויטל]

הפני את השאלה גם לפורום טיפול קוגני

 

[א רויטל]

הכותרת לא שלמה

יכולים לעזור לך גם בפורום "טיפול קוגניטיבי דינמי" כאן בתפוז

 

[פרחיה2]

לא מצאתי את הפורום,באיזו קטגוריה?

 

[עדו בן צבי1]

לי יש חוש זמן גרוע כסימפטום של לקות

למידה וריכוז אם כי פחות גרוע מזה שאת מתארת. חוש הזמן שלי השתפא עם הטיפול התרופתי היקר שאני מקבל מזה זמן אבל יש לו עוד הרבה מקום לשיפור. האם הבן הגדול לפחות קורא שעון? אם כן, חשוב לצייד אותו בשעון עם תאריך ויום בשבוע ואפשר לשקול אם לצייד אותו במחשבון כף יד שבו יש יומן אלקטרוני וכתוב בו כל סדר היום שלו. חשוב לשבת איתו כל בוקר וערב על סדר היום שלו, ולעדכן את היומן (שוב, עדיף יומן אלקטרוני נוח שימוש). אפשר לשקול גם קווצ'ינג - עזרת מומחה לסידור סדר יום וברור העדיפויות של האדם בעל הADD בתיכנון תוכניותיו האישיות. אני משתמש בכל מה שהזכרתי.

 

[פרחיה2]

תודה עידו!

לגדול יש שעון והוא קורא את השעה הדיגיטלית,{גם שעון רגיל הוא יודע לקרא, אבל לא באופן אוטומטי} הבעיה שהוא לא משתמש בשעון, מצפה שיגידו לו מהו סדר היום, לא מתענין או לא שם לב למה שקורה עד שמאוחר מדי. לא מבין את הצורך לתכנן את היום השבוע והחודש. הסברנו לו את זה לא אחת והוא פשוט לא מצליח להבין את הצורך הזה. גם דברים שהוא רוצה לעשות כמו ללכת לבריכה, לנסוע לטיול או לצאת עם המשפחה לא זוכים לתשומת לב מצידו וצריך להזכיר לו כל הזמן להתכונן, שלא לדבר על זה שאם צריך להגיע לרופא בשעה מסוימת, אז הוא מתיחס לשעה הזו כאל השעה שבה הוא צריך להתחיל להתכונן ליציאה. למרות שאני מסבירה בכל פעם מהי שעת היציאה על מנת להגיע למקום בזמן ובאיזו שעה צריך להתחיל להתכונן. עד עכשיו הסתדרתי בתור קווצ', אבל, הבן יקיר הולך בעוד שבועיים לפנימיה. במקום שהוא הולך אליו יש הבנה לקשיו ואין בעיה לבקש שימשיכו לדרבן אותו ולהזכיר לו, הקושי מתואר גם באבחון שלו. אבל אני מתלבטת אם לא כדאי להוריד ממנו קצת את המנוע החיצוני, ולהתחיל לתת לו להתמודד לבד עם אחריות לחיו. בסך הכל הוא כבר בן 14, וצריך מתי שהוא להתחיל?! מצד שני אני לא רוצה שכל הזמן יענש על איחורים כי אז יהיה לו מאוד רע. עכשיו כשאני חושבת על זה,תוך כדי כתיבה אולי אני צריכה לפנות עם ההתלבטות שלי אל יועץ בית הספר ולהגיע איתו ועם שאר הצוות לתוכנית מתאימה שבה יתחשבו בליקוי הבסיסי שלו ולא יחמירו איתו במידה שתגרום לו דיכאון ומאידך, ידרשו ממנו יותר ויותר לאט לאט ,משהו כמו תוכנית אישית. טוב, תודה בכל אופן. ואם ליסה גרוסמן גולשת פה לפעמים אשמח לשמוע גם את דעתה. ולעידו, אני חוששת לקנות לו יומן אלקטרוני שמא יאבד... נראה לך שמערכת שעות מפורטת על הארון בחדר בפנימיה, תחשב בעיני החבר'ה כ"חנוּנית"?

 

[א רויטל]

זה נמצא תחת חינוך ברשימת הפורומים

 

[א רויטל]

תחת לימודים ומדע, תת נושא חינוך

 

[עדו בן צבי]

ליסה גרוסמן לא גולשת פה לצערי.

היא הקווצ'ית שלי והיא קווצ'ית מאוד מוצלחת שמחנכת את לקוחותיה לעצמאות. אם איני טועה היא בחופשה בחו''ל כרגע. מערכת שעות כמו שאת מתארת לא הייתה עורת לי כי איני יכול להסתובב כל היום עם הארון. אולי מערכת שעות בארנק תעזור יותר. לגבי יומן אלקטרוני שהולך לאיבוד, הוא ממש לא יכול להואיל כשהוא אובד. אני מקווה שיום אחד יוציאו לשוק יומן אלקטרוני בגודל שעון יד. או, אולי שעון יד אלקטרוני שעל הצג שלו כתובה השעה, התאריך, היום בשבוע, סדר היום ולוח הפגישות. בכל מקרה, טרם הכרתי מכשיר כזה. האוניברסיטאות מצמידות חונך-קווץ' לסטודנטים עם ADD במסגרת פר''ח. האם אפשר לדבר עם מישהו כדי שהוא יקבל חונך כזה בפנימיה. לא נראה לי שעם כל הרצון הטוב מישהו מצוות הפנימיה הקיים יכול לשבת איתו לעיתים דחופות וממושכות ולדון בסדר היום ובדחיפות מטרות.