א י י ק י ד ו ק א
New member
שלום לכולם וחג שמח
אני נמצא כרגע בסוג של פרשת דרכים בחיי והייתי רוצה לשתף אותכם ואולי להתייעץ. ברמת העקרון אני לא נגד אכילת בשר, להפך אני חושב שהאדם צריך לאכול בשר ועד לא מזמן אפילו נהנתי מאיכלת בשר. אולם לפני מספר חודשים עבר בי סוג של שינוי. אני חייל, כרגע חודשיים לפני שיחרור. ממש לא הייתי מרוצה מאופן הכנת הבשר בבסיס שלי, ובארוחות הצוהוריים הפסקתי לאכול בשר ובמקום ביקשתי מנה של צימחונים. שניצל תירס, או חביתה, או פשטידה או כל דבר אחר שהיה זמין במטבח. ההחלטה הזאת התקבלה רק בגלל איכות הבשר, אופן הכנתו וההגיינה במטבח. בערבים הייתי חוזר הבייתה ולא הייתה לי שום בעיה לאכול איזה חתיכת פסטרמה או בימים שהייתי בבית, לאכול בצוהוריים מנה בשרית שאמא שלי הכינה. בסופו של דבר הפסקתי לאכול בכלל בבסיס ואני מביא ארוחות צוהוריים מהבית. במקביל להפסקת צריכת הבשר בבסיס, ראיתי תוכנית בערוץ 8. למי שמכיר מביניכם "למה? מה? מתי?", הפרק הספציפי הזה שראיתי, דיבר על הפגיעה האקולוגית של תעשיית הבשר. בין אם זה החור באוזון, ניצול של קרקעות לרפתות, ניצול קרקעות לגידול מזון לבקר, ניצול מים מתוקים, הפצת מחלות, שימוש בהורמונים ואניביוטיקה וכו. התוכנית מאוד השפיעה עלי וכבר כמה חודשים לא יוצאת לי מהראש. משתמע שמה שמפריע לי בצריכת הבשר זה לא ההרג של החייה אלא הצורה התעשייתית שזה מתבצע בה כיום והפגיעה האקולוגית הנלווית לתעשיה הזאת. נהייתי הרבה יותר מודע לבשר שאני צורך, חשבתי פעמיים לפני כל ביס שלקחתי. לא מזמן קראתי שפורסם מחקר שהראה שהנבדקים במחקר שנערך במשך 20 שנה, שחיו על תזונה צמחנית סבלו הרבה פחות ממקרי סרטן לעומת הנבדקים שאכלו בשר. תמיד פורסמו מחקרים כאלה ואחרים, ותמיד הם היו בסביבתי, אבל בזמן האחרון נהייתי הרבה יותר רגיש אליהם ומודע אליהם. לפני 3 חודשים בערך, עברתי משבר נפשי קטן. משהו פנימי שהצריך התבוננות מחדש על עולם הערכים שלי וצורת המחשבה שלי על החיים. והחלטתי להפסיק לעשן. אחרי 4 שנים של קופסה ביום, הפסקתי בבת אחת לעשן. בלי ששמתי לב ולא במודע, עם הפסקת העישון גם הפסקתי לצרוך קפה, אלכוהול ו...בשר. לפני כמה ימים נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי שצריך להחליט מרגע זה והלאה, פני מועדות לאן?! גורם נוסף שעזר לי להחליט הוא שוב, תוכנית טלויזיה שראיתי בערוץ 8 על בחור, ברוס, שנודד בעולם ומעביר מספר ימים\שבועות עם שבטים שונים בעולם כדי ללמוד על התרבות שלהם. באותו פרק ספציפי הוא הצטרף לשבט אפריקאי כלשהו. כחלק מאיזשהו טקס הוא היה צריך להרוג פרה. מה שהוא עשה זה דקר את הפרה בצד הגוף בעזרת חנית, הפרה החלה לדמם מהפצע ומהפה, וקרסה על הקרקע בצורה מאוד לא נעימה לעין שכללה תיאורים גרפים לא נעימים. לא חשבתי שמה שהוא עושה זה פסול, פשוט אני יודע שאני לא הייתי מסוגל להרוג את הפרה. ונניח שהיינו חיים כמה אלפי שנים אחורה ולא הייתה לי האפשרות לקנות סטייק בסופר, כנראה הייתי נשאר רעב או עובר לתזונה צמחונית. אז במה עכשיו אני שונה? אני מרגיש כמו סוג של רמאי. אם אני לא מסוגל להרוג את הפרה, לא מגיע לי גם לאכול אותה. *גילוי נאות - אין לי בעיה עם אכילת דגים. אני חובב מושבע של דגים ופירות ים. מה גם שיצא לי לדוג ולנקות את הדגים בעצמי ככה שדגים הייתי ממשיך לאכול אם הייתי חי לפני אלפי שנים
ב3 חודשים האחרונים בהם לא צרכתי בשר זה לא ממש היה חסר לי. מספר פעמים אמא שלי הכינה עוף וקציצות, נשקתי לה קלות על הלחי, ואמרתי תודה רבה אבל אני אוותר על התענוג. פעם אחת יצא לי לאכול עוף (שבוע שעבר זה היה), והרגשתי ממש לא בסדר עם עצמי אחר כך. גם פיזית הייתה לי הרגשת מועקה כאילו האוכל נתקע לי בדרך למטה ומסרב לרדת, תחושת אי נעימות כזאת כשאתה אוכל משהו מוזר. וגם מחשבות אינסוף הטרידו אותי על האם באמת הייתי צריך את הבשר הזה או יכולתי להסתדר בלעדיו. אני לא ממש יודע מה לחשוב ולעשות. הכל חדש ומוזר לי. בשר תמיד היה חלק עיקרי בתזונה שלי (גם חינוך מהבית וגם מעיסוק אינטנסיבי בספורט). ההורים שלי לא מקבלים את הרעיון בעין יפה ולא מוכנים לדבר על זה בכלל ואמא שלי כבר הצהירה שבבית היא תמשיך להכין בשר כרגיל בלי להתחשב בי בארוחות שאני נמצא. החברים מזלזלים ולועגים, לא מבינים מאיפה נפלתי. אני בעצמי לא מבין מאיפה נפלתי נראה לי. אז מה כן לאכול במקום בשר? על מה חשוב להקפיד? מה עושים ברגעים הקשים שכן מתחשק איזה ביס מהקציצות שאמא מכינה? שיהיה לכולכם חג שמח ותזכרו שהכל לטובה
ג'וני
אני נמצא כרגע בסוג של פרשת דרכים בחיי והייתי רוצה לשתף אותכם ואולי להתייעץ. ברמת העקרון אני לא נגד אכילת בשר, להפך אני חושב שהאדם צריך לאכול בשר ועד לא מזמן אפילו נהנתי מאיכלת בשר. אולם לפני מספר חודשים עבר בי סוג של שינוי. אני חייל, כרגע חודשיים לפני שיחרור. ממש לא הייתי מרוצה מאופן הכנת הבשר בבסיס שלי, ובארוחות הצוהוריים הפסקתי לאכול בשר ובמקום ביקשתי מנה של צימחונים. שניצל תירס, או חביתה, או פשטידה או כל דבר אחר שהיה זמין במטבח. ההחלטה הזאת התקבלה רק בגלל איכות הבשר, אופן הכנתו וההגיינה במטבח. בערבים הייתי חוזר הבייתה ולא הייתה לי שום בעיה לאכול איזה חתיכת פסטרמה או בימים שהייתי בבית, לאכול בצוהוריים מנה בשרית שאמא שלי הכינה. בסופו של דבר הפסקתי לאכול בכלל בבסיס ואני מביא ארוחות צוהוריים מהבית. במקביל להפסקת צריכת הבשר בבסיס, ראיתי תוכנית בערוץ 8. למי שמכיר מביניכם "למה? מה? מתי?", הפרק הספציפי הזה שראיתי, דיבר על הפגיעה האקולוגית של תעשיית הבשר. בין אם זה החור באוזון, ניצול של קרקעות לרפתות, ניצול קרקעות לגידול מזון לבקר, ניצול מים מתוקים, הפצת מחלות, שימוש בהורמונים ואניביוטיקה וכו. התוכנית מאוד השפיעה עלי וכבר כמה חודשים לא יוצאת לי מהראש. משתמע שמה שמפריע לי בצריכת הבשר זה לא ההרג של החייה אלא הצורה התעשייתית שזה מתבצע בה כיום והפגיעה האקולוגית הנלווית לתעשיה הזאת. נהייתי הרבה יותר מודע לבשר שאני צורך, חשבתי פעמיים לפני כל ביס שלקחתי. לא מזמן קראתי שפורסם מחקר שהראה שהנבדקים במחקר שנערך במשך 20 שנה, שחיו על תזונה צמחנית סבלו הרבה פחות ממקרי סרטן לעומת הנבדקים שאכלו בשר. תמיד פורסמו מחקרים כאלה ואחרים, ותמיד הם היו בסביבתי, אבל בזמן האחרון נהייתי הרבה יותר רגיש אליהם ומודע אליהם. לפני 3 חודשים בערך, עברתי משבר נפשי קטן. משהו פנימי שהצריך התבוננות מחדש על עולם הערכים שלי וצורת המחשבה שלי על החיים. והחלטתי להפסיק לעשן. אחרי 4 שנים של קופסה ביום, הפסקתי בבת אחת לעשן. בלי ששמתי לב ולא במודע, עם הפסקת העישון גם הפסקתי לצרוך קפה, אלכוהול ו...בשר. לפני כמה ימים נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי שצריך להחליט מרגע זה והלאה, פני מועדות לאן?! גורם נוסף שעזר לי להחליט הוא שוב, תוכנית טלויזיה שראיתי בערוץ 8 על בחור, ברוס, שנודד בעולם ומעביר מספר ימים\שבועות עם שבטים שונים בעולם כדי ללמוד על התרבות שלהם. באותו פרק ספציפי הוא הצטרף לשבט אפריקאי כלשהו. כחלק מאיזשהו טקס הוא היה צריך להרוג פרה. מה שהוא עשה זה דקר את הפרה בצד הגוף בעזרת חנית, הפרה החלה לדמם מהפצע ומהפה, וקרסה על הקרקע בצורה מאוד לא נעימה לעין שכללה תיאורים גרפים לא נעימים. לא חשבתי שמה שהוא עושה זה פסול, פשוט אני יודע שאני לא הייתי מסוגל להרוג את הפרה. ונניח שהיינו חיים כמה אלפי שנים אחורה ולא הייתה לי האפשרות לקנות סטייק בסופר, כנראה הייתי נשאר רעב או עובר לתזונה צמחונית. אז במה עכשיו אני שונה? אני מרגיש כמו סוג של רמאי. אם אני לא מסוגל להרוג את הפרה, לא מגיע לי גם לאכול אותה. *גילוי נאות - אין לי בעיה עם אכילת דגים. אני חובב מושבע של דגים ופירות ים. מה גם שיצא לי לדוג ולנקות את הדגים בעצמי ככה שדגים הייתי ממשיך לאכול אם הייתי חי לפני אלפי שנים
. זה אתר מאוד מעניין ומומלץ.