שלום לכולם, חדשה פה

madow

New member
שלום לכולם, חדשה פה

קודם כל רציתי לומר שיש לכם פורום מופלא, ושאני באמת שמחה לגלות שקיים פורום כזה ברשת לתמיכה באנשים חולי סרטן. שנית, רציתי לדעת איך אפשר לעזור לחברה שחלתה בסרטן, חברה טובה שלי חלתה בסרטן ויש לה דווקא דיאגזנוזה טובה, הרופאים אמרו לה שאם היא תתמיד בטיפולים הכימותרפיים שלה יש לה סיכויים טובים להחלמה. הבעיה היא שלאחרונה היא נכנסה לדכאון חמור והיא מסרבת לקחת את התרופות שלה והחליטה להפסיק את הטיפול הכימו', היא אומרת שגם ככה היא הולכת למות אז עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר. אני ושאר החברים עומדים חסרי אונים מולה ומול הכאב הנוראי שלה, הסבל, ואף אחד מאיתנו אין לו את הכלים להתמודד עימה, כי היא נכנסת להתקפות של מצבי רוח היא מפחידה אותי, מאיימת בהתאבדות, ושאר מיני דברים מפחידים. אני מנסה לשכנע אותה ללכת לטיפול אולי נפשי שיעזור לה, אבל נתקלת מול חומת התנגדות, היא אומרת ואני מצטטת אני אולי חולת סרטן אבל לא פסיכית!! איך אני גורמת לה להבין שהיא גוזרת על עצמה גזר דין מוות בכך שהיא מפסיקה את הטיפול הרפואי שלה, ואיך אני משכנעת אותה אולי בכל זאת לשקול טיפול אחר כגון פסיכותרפי שיעזו לה להתמודד עם שאר הבעיות שצצו. השאלה הנוספת, האם קיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן? האם קיים טיפול נפשי מיוחד עבור האוכלוסיה הנ"ל? אני חייבת לומר שאין לה קשר עם המשפחה שלה, אף אחד לא באמת מודע למצב האמיתי שלה, ההורים שלה ניתקו עימה כל קשר ומגע לפני מס' שנים ושניסתי לומר לה שאולי תדבר איתם היא מסרבת לכך בכל תוקף. תעזרו לי כי אני ממש חסרת אונים ולא יודעת איך לעזור לה. תודה ויום טוב לכולם, עידית
 

madow

New member
מקפיצצצצהההההההההההההההה

מ ק פ י צ צ צ צ צ צ צ צ צ צ צ צ ה ה ה ה ה ה
 

adi744

New member
עדית בוקר טוב פשוש../images/Emo42.gif../images/Emo23.gif

וואלה, קשה אבל מאד קשה להתמודד עם אדם שלא רוצה לעזור לעצמו,אבל אל ייאוש. לכל אחד יש צורת התמודדות עם המחלה באופן שונה,אי אפשר להכריח אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה,אבל אפשר להראות לה דברים שבשבילם כן שווה לה לחיות. אני חושבת שלמרות שההורים שלה נתקו קשר עימה, אתם חייבים ליצור קשר איתם ולשתף אותם במצב של בתם, אולי חידוש הקשר איתם ישנה לה את קו המחשבה, אולי היא צריכה, ואני בטוחה את המשפחה שלה כי במצבים כאלו אין כמו המשפחה שתומכת ואוהבת. אני ממליצה לך להתקשר לטלתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן כי לדעתי חברתך לא תעשה זאת, זה שירות תמיכה נפשי ראשוני יש שם אנשים מקצועיים שיתנו לך כלים ראשוניים איך להתמודד עם המצב הנ"ל בטלפון 1800200444 אני כל כך גאה בך את חברה אמיתית, תודה תודה תודה תודה תודה שיש אנשים כמוך, את פשוט מקסימה וחברת אמת. חיבוק ענקי של דוב
אוהבת עדי גרינבאום
 
hi madow

היי קודם כל אני מצטרפת לעדי ומחזקת את דבריה את באמת חברה אמיתית ואיכפתית וכל הכבוד לך על כך. אי אפשר לתאר עד כמה שחברות חשובות בתקופה כזו . אני יכולה להמליץ לך משהו שלפי דעתי מאוד יעזור לחברה שלך . תראי חולה מעצם המצב מסתכל על מה שאנשים בריאים אומרים לא מבחוץ כמעל חכמים בלילה . הרי הם לא נמצאים במצב ולכן קל להם להגיד שיהיה בסדר הם הרי לא עוברים את זה הם לא יודעים מה זה באמת קל להם להגיד אבל אם הם היו במקומי הם לא היו מדברים ככה . לכן הדבר היחידי שלפי דעתי יעזור לבנאדם שנמצא במצב שלה נפשית זה להביא לה מישהי רצוי בגילה אבל זה לא ממש הכרחי שחולה או חלה והבריא שידבר איתה או חולה שאופטימי או מישהו שהבריא שירגיע אותה . כי הוא היחיד שיכול להגיד לה בפנים אני יודע מה את עוברת. את יכולה להעזר בבית החולים שבו היא מטופלת ולשאול את הרופאה שלה לגבי מישהי מהמטופלות שהבריאה שיכולה לפי דעתה להסכים לדבר בדרך כלל אין בעיה עם זה כי יש הרבה חולים שהבראיו ומקדישים את עצמם לחיזוק חולים ומשפחתם כמו עדי המקסימה מהפורום שלנו למשל... ובקשר למשפחה שלה אני חושבת שהם צריכים להיות מעורבים כי לא משנה מה סיבת הנתק בינהם הם אותו דם ובזמנים כאלה שוכחים הכל ולעיתים דברים כאלה קוריםן במטרה לעשות תיקון כלשהו ולקרב . אז תחשבו על דרך שבה בעדינות תערבו את המשפחה אולי בתור תחילה רק מישהו מסוים במשפחה שאיתו הנתק פחות טעון. מקווה שעזרתי קצת תמשיכי לתמוך בה ולנסות לעזור עד כמה שאפשר בהצלחה
 

rona39

New member
פורום תמיכה

היי אולי תתני לה להציץ בפורום הזה ולקרוא את ההודעות או בפורומים אחרים? אולי היא תרצה לשוחח כאן עם אנשים? אולי תבדקי מתי יש קבוצת תמיכה בשבילה האגודה ותנסי לקחת אותה? מקוה שימצא פתרון כי חבל להפסיק את הכימו המון בריאות רונית
 
שלום לך

ראשית, אני חייבת לציין שלחברה שלך יש מזל גדול שיש לה חברה שכל כך דואגת אכפתית ורוצה לעזור לה. שנית- יש עמותה ששמה ח.ס.ן. זו עמותה ששמה לעצמה מטרה לשמור על רווחתם הרגשית של החולים בסרטן. לעמותה הזו מספר שרותים שיכולים לעזור לחברתך ואף לך, בתור תומכת. יש להם קו תמיכה פעיל כמעט בכל שעות היממה שם ניתן לקבל תמיכה (גם את יכולה לפנות אליו למשל) מספרו 1-700-506600. יש להם קבוצות תמיכה הפזורות בכל רחבי הארץ, בהן מתקבצים חולים פעילים וחולים לשעבר ומעבדים את המצבים הרגשיים הכל כך ספציפיים למחלה הזו. יש להם שרות זיווגים שמזווג אנשים עם מחלות דומות (בחלקים השונים של הגוף) שיכולים לעזור ולתרום זה לזה מהידע ומהנסיון שלהם. לח.ס.ן. יש גם אתר, אם כי אני חייבת לציין שהוא ממש לא משהו לדעתי, החלק היחיד שאני מוצאת כשימושי לי באינטרנט הוא הפורום שלהם לרפואה משלימה, שם יש אנשים אכפתיים שמצליחים להזיז הרים (כך נראה לי לפחות). באופן אישי אני יכולה רק לשבח להלל ולפאר את תרומת העמותה הזו לי! בקיצור, עידית יקרה, אני ממליצה לך לפנות לקו התמיכה בכדי לנסות לעזור לחברתך ולהגיע אליה, גם אם היא נעלה עצמה מאחורי סוגר ובריח ברמה הרגשית, הרי שזה מתוך חוסר אונים אל מול מצבה, והרי זה ברור. כמו כן, יש בכל מחלקה אונקולוגית עובדי סוציאליים ולעיתים אף פסיכואונקולוג שמתמחה בתמיכה הרגשית לחולי סרטן. אם תהיי זקוקה לכל עזרה שהיא, שלדעתך אוכל להגיש לך, את מוזמנת לשמור עימי על קשר דרך מערכת המסרים או בפורום עצמו. אור ואהבה, אילת.
 
ח.ס.ן

למשתתפות בפורום שלום רציתי להביא לידיעתכן שלח.ס.ן יש קבוצות תמיכה בכל הארץ. עמותת ח.ס.ן (חולי סרטן נלחמים) היא עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה ע"י החולים ובני משפחותיהם לתמיכה בחולי סרטן ושמה לה מטרה להביא למודעות כל הגורמים את הצרכים הנפשיים של החולים. הקבוצות פתוחות לכל חולי הסרטן ומומלצות מאד גם לבני הזוג המהווה תומך ראשוני במעלה. הקבוצות נפגשות אחת לשבוע לשעתיים שלוש ופועלות לפי עקרון הרצף, לדוגמא בחיפה ובתל אביב פועלות הקבוצות כבר שש שנים. כל חולה יכול להשתתף לפי ראות עיניו במספר פגישות הרצויה לו, הוא יכול לפרוש ושוב להצטרף מאוחר יותר. הקבוצה מהווה את ה"יחד" המאפשר לשמוע ולהשמיע, להקשיב ולהזדהות, לספר על הכאב והפחד והגיע לאיזון רגשי. בקבוצות עוסקים בהרפיה והדמיה, תנועה ונשימה. מוסיקה וציור, האזנה וביטוי רגשי העוזרים לחולה במאבקו. יש לנו קבוצות ב: קירית שמונה, כרמיאל, עפולה, טבריה, קריות, יגור, חיפה, טבעון (בהקמה), זכרון יעקב (בהקמה) הרצליה,כפר סבא, תל אביב (רמת אביב) תל אביב (מרכז) ראשון לציון, רחובות, אשדוד, אשקלון, קרית גת (בהקמה) ההשתתפות כרוכה בתשלום דמי חבר 100 ש"ח לשנה וארבעים שח כל פגישה שמשתתפים בה בפועל. ניתן לפנות דרך קו התמיכה של ח.ס.ן 00-66-50-700-1 בשאלות ניתן לפנות גם אלי: ספוזניק יוסי [email protected] רכזת דרום של ח.ס.ן היא הר שמש הדס [email protected] הרבה בריאות ספוזניק יוסי ח.ס.ן
 
היי עידית

אני מאד שמחה שמצאת אותנו. ובאמת חברה שלך ברת מזל שיש לה חברות כמוך. אני מאד מקווה שהפורום יוכל לתת לך איזשהו רעיון או מושג איך לגרום לחברה שלך להקשיב לך ולרצות להמשיך בטיפולים ולהבריא. הסיפור של החברה שלך החזיר אותי לתקופה בה הייתי בטיפולים. ידעתי שאני עוברת את הטיפולים וידעתי שאני מבריאה. וחלק נכבד מהכוח שהיה לי, היה מהסביבה שמאד תמכה בי. באיזשהו מקום, בתקופה הזו, הרגשתי שאני לא מסוגלת ולא רוצה יותר. ידעתי שאם אני מפסיקה טיפולים אני חד משמעית גוזרת על עצמי מוות, ומצד שני פשוט נמאס לי להרגיש רע כל הזמן. המלחמה הזו, בתוך עצמי, בין ההגיון שיודע שזה עוד קצת ונגמר, לבין התחושה שפשוט אין לי כוח או חשק יותר, הייתה ממש מלחמת התשה. לפעמים אפילו עם כל התמיכה האפשרית, באיזשהו מקום התמיכה מסתיימת, ואותו אדם שחולה נשאר עם עצמו. עם התחושות והמחשבות והרגשות שלו. ואם יש דבר שיש עליו הסכמה זה שמי שלא עבר למשל, בחילה של כימו, לא מסוגל להבין מה זה (ואני לא מאחלת את זה לאף אחד). אבל מעבר לכל השינוי הדרסטי הזה בחיים, מאדם בריא לאדם חולה, שצריך לראות בית חולים בתדירות גבוהה מדי, ולהדקר, ולהרגיש לא טוב, גם יש את ההשפעה של התרופות על הגוף. וידוע שלחלק מהתרופות יש השפעה על מצב הרוח. אני לא יודעת איך החברה שלך מתנהגת בדרך כלל אבל אולי גם לתרופות שהיא מקבלת יש חלק במצבי הרוח שלה ובחוסר הרצון שלה לחיות. ובעצם זה לא היא, אלא איזה מצב כימי שהוא זמני ובסיום הטיפולים יעבור.(אני גם יודעת שאם חולה מגיב ככה לתרופות רצוי מאד ליידע את הצוות המטפל כי לפעמים יש אפשרות לשנות את תוכנית הטיפולים). אני בהחלט חושבת שפסיכולוג יכול לעזור לה כאן, אבל רצוי מאד שהוא יהיה מתחום הפסיכואונקולוגיה. אם החברה שלך לא מוכנה לפנות לאדם כזה, אז את יכולה לפנות במחלקה היכן שהיא מטופלת ולספר מה קורה לה ולדאוג שאיש מקצוע יפנה אליה. מנסיון אני יודעת שבבית החולים הם מאד דואגים אם חולים פתאום נעלמים להם באמצע טיפול. אני מאד מקווה שחברתך תשנה את דעתה ותמצא בתוכה את הכוחות לסיים את הטיפולים.
גלי
 

madow

New member
היי בוקר טוב לכולם

ותודה לכם על התגובות שלכם, את האמת אני דיי מיואשת ממנה ומהמצב שהיא הכניסה את עצמה אליו, ביקשתי ממנה להסתכל בפורום הנ"ל והיא אח"כ במבט אדיש כזה שאלה אותי מה אני רוצה מהחיים שלה??? רק לעזור לך, אמרתי לה, לגרום לך לצאת מהמצב הזה! היא בחורה מקסימה ומאוד צעירה, בת 27, שחולה בסרטן דיי אלים אבל מצד שני הרופאים באמת טוענים שהיא יכולה להבריא רק אם היא תתמיד בטיפול ולא תחפף כמו שהיא עושה עד עכשיו. אתמול בלית ברירה, התקשרתי לרופא שלה, היא מטופלת במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם ודיברתי איתו כמעט שעה בטלפון, הוא נתן לי מס' שמות של מטפלים שאולי יוכולו לעזור לה, הבעיה היא שהיא פשוט לא מוכנה לשמוע את המילה טיפול נפשי! היא פשוט יושבת בבית ולא עושה כלום, פשוט כלום ואני אומרת את כמעט מתוך זעזוע וממה שהיא בעצמה אונרת היא מכינה את עצמה למוות שלה, היא אפילו אמרה לי אתמול ספק צחוק ספק רצינות איך היא רוצה שהלוויה שלה תהייה!! אני פשוט עומדת חסרת אונים מולה, אני בוכה שהיא אומרת משפטים כאלו ואילו היא צוחקת לי בפנים ואומרת לי לא להתאבל על אדם שכבר מת!!! אני פשוט לא מבינה אותה, למה היא לא רוצה להילחם על חייה??? יש לה כ"כ הרבה סיבות, היא בחורה מדהימה יש לה המון חברים וחברות תומכים בה ומנסים לעזור לה עד כמה שניתן, היא פשוט לא מוכנה לעזור לעצמה. וכמו שחכמים וטובים אומרים אם היא לא מוכנה לעזור לעצמה אף אחד לא יצליח לעזור לה!! וזה מתסכל אין יותר מתסכל מלראות אותה פשוט יושבת בבית וגוועת!!! כאשר מדובר פה בסכנת חיים!!! אתמול בלילה הבהלתי אותה לביה"ח עם חום גבוה ופירכוסים, מסתבר שהיה לה זיהום כלשהו בדם והרופאים אמרו לי שאם לא הייתי מביאה אותה יכול להיות שהיא הייתה מתה, נשארתי איתה כל הלילה בביה"ח ובבוקר כאשר היא התעוררה שאלה אותי מה אני עושה במקום הארור הזה? אמרתי לה שהבאתי אותה אתמול בלילה היא התעצבנה עלי ואמרה לי שעדיף היה שהייתי משאירה אותה בבית למות!!!!!!! אני משתגעת פה, רוצה לעזור לה אבל מצד שני היכולת שלי מוגבלת ואני לא יכולה להיות איתה 24 שעות ביממה ולשמור עליה, ואני אשאל פה שאלה קשה...האם ישנו מצב כלשהו שאפשר להכריח אותה לקבל טיפול? או לאשפז אותה כי לפי דעתי היא מסכנת את עצמה, הבעיה היא שהיא בוגרת ולא קטינה. מבחינה משפטית מה אפשר לעשות בנידון בכדי שתקבל את הטיפול הכי טוב שיש? תודה ומצטערת שיצא כזה ארוך. ממני עידית
 
כמו שזה נשמע

אני יכולה להסתכל על זה בשתי דרכים (למרות שאני בטוחה שיש יותר). או שהיא באמת איבדה את הרצון לחיות, או שהיא מאד צריכה את תשומת הלב ואת השכנוע של הסביבה, כי היא מאד רוצה לחיות אבל קשה לה למצוא בתוך עצמה במצב כמו שהוא כרגע את הסיבות להמשיך לקום בבוקר. אני חושבת שאם תצליחי למצוא אפילו דבר אחד שאת יודעת שיקר לליבה, משהו שהיא לא מוכנה להפרד ממנו או מישהו שהיא מאד לא רוצה לפגוע בו, אולי זו הדרך להגיע אליה ולגרום לה להרגיש כמה אכפת ממנה וכמה את רוצה שהיא תמשיך בטיפול. אולי.. אולי תנסי להפוך את המשוואה בה היא זו שדואגים לה ומדברים איתה ומנסים לעזור לה. להעביר אותה מתפקיד של מטופלת ונדאגת, לדואגת ומטפלת. להגיד לה כמה את צריכה אותה בחיים שלך וכמה את לא רוצה שהיא תפסיק טיפולים כי מאד תתגעגעי אליה וכמה את זקוקה לה בתור חברה ואיך לא אכפת לה ככה לעזוב אותך לבד ועוד כל מה שנראה לך מתאים להגיד. כרגע את זו שמתעקשת להשאיר אותה בחיים, והיא לא צריכה להתאמץ לגבי זה, אבל אולי אם היית נותנת לה סיבה לא ללכת, כי את כאן תשארי בלעדיה. אולי זה יגרום לה לחשוב שוב אם היא כבר מוכנה ללכת כשמישהו כל כך זקוק לה כאן.
גלי
 
תשובה

שלום לך, ראשית צר לי לשמוע זאת על חברתך ואני רוצה להצטרף לאיחולי ההחלמה המהירה. אם את חברה ממש טובה שלך ורוצה כמו כולנו שכל הסיפור יהיה מאחוריה עלייך לנסות ולעזור לה ככל האפשר. שבי עימה, תזכירי לה שהדיאגנוזה טובה, שחבל לא להתחיל זאת עכשיו כי עכשיו זה עדיין לא מאוחר מדי, תני לה דוגמאות לכאלה שיצאו מזה, צרי קשר עם עמותות לאוזן קשבת וסרטן ובקשי מהם שהתקשרו אליה וידברו אל ליבה ותעשי ככל יכולתך על מנת שהיא תתחבר אל האנשים הנכונים אפילו בלי ידיעה שאת עשית את המפגש הזה. בהצלחה :)
 
למעלה