שלום לכולם, חזרתי היום מפולין...
היה... אני לא יודעת איך לתאר. יצאתי מטעם ביצפר דתי ככה ששמו דגש בכלל לא קטן גם על החסידות ועל הקהילה היהודית שהייתה של לפני השואה. האמת היא שאני חושבת ששמו יותר דגש על החסידות מאשר על השואה ולכן טיפה התבאסתי. ובכל זאת- הלכתי, בכיתי, ראיתי, התרגשתי וכן, גם צחקתי והייתי גאה. כשהיינו בתאי הגזים במיידאנק איש העדות המקסים שלנו [יצחק טאוב, מתאומי מנגלה] ביקש שנחזור אחריו כשקרא כמה פסוקי תהילים ואז קרא בקול "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" ואנחנו קראנו אחריו.. אני פשוט הצתמררתי. כמו כן- אני הייתי מופקדת על ההסרטה של המסע, טוב, בחלקו, וכשהרגשתי שאני רואה יותר מידי הכל דרך העדשה ולא בלעדיה- העברתי את המצלמה למישהי אחרת. נחמד לחזור לארץ, במיוחד אחרי שזו טיסה ראשונה שלי לחו"ל.
היה... אני לא יודעת איך לתאר. יצאתי מטעם ביצפר דתי ככה ששמו דגש בכלל לא קטן גם על החסידות ועל הקהילה היהודית שהייתה של לפני השואה. האמת היא שאני חושבת ששמו יותר דגש על החסידות מאשר על השואה ולכן טיפה התבאסתי. ובכל זאת- הלכתי, בכיתי, ראיתי, התרגשתי וכן, גם צחקתי והייתי גאה. כשהיינו בתאי הגזים במיידאנק איש העדות המקסים שלנו [יצחק טאוב, מתאומי מנגלה] ביקש שנחזור אחריו כשקרא כמה פסוקי תהילים ואז קרא בקול "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" ואנחנו קראנו אחריו.. אני פשוט הצתמררתי. כמו כן- אני הייתי מופקדת על ההסרטה של המסע, טוב, בחלקו, וכשהרגשתי שאני רואה יותר מידי הכל דרך העדשה ולא בלעדיה- העברתי את המצלמה למישהי אחרת. נחמד לחזור לארץ, במיוחד אחרי שזו טיסה ראשונה שלי לחו"ל.
