שלום לכולם ,חזרתי לשבוע.......
שלום לכולם ,חזרתי משבוע באירלנד ,כאשר היתה לי הזכות ללוות את חמי כמדריך ,למדתי רבות על העולם בו הוא חי ,על הגורם להתרגשות אצל חולה האלצהיימר ועל הסיבות המלחיצים של החולה ,על רגעי האושר והבלבול וכן גם על הצחוק. כ outsider אשר רק מלווה אותו לקבוצת התמיכה וכאחד שגם משתתף בקבוצת התמיכה בראשון (יותר מעניין מאשר לחכות שעה וחצי בחוץ) היתה לי הפעם הראשונה להיות לצידו ולבחון מקרוב את אשר עובר עליו והאמינו לי ידידיי כאן ,זה היה שדעור מעלף ומאלף מהבחינה החיובית שבדבר. בסה"כ הטיול עבר מעל המצופה ולמרות החששות ,מסתבר שאלה שעדייין נמצאים בשלבי תובנה מסוגלים לצאת לטייל מחוץ לבית וכמו חמי שחיכה בקוצר רוח לטיול בוודאי שיש עוד רבים כמוהו החולים במחלת האלצהיימר, לפעמים אנו שופטים את דרכם עפ"י רצוננו למרות שאנו רוצים רק בטובתם ובאיזו שהיא דרך אנו נוטלים מהם לפעמים את הנאות החיים אשר עדיין הם מסוגלים לספוג (נקודה למחשבה.....) מאידך היה קשה לנהל את הטיול כאשר המשתתפים האחרים בקבוצה ראשם בנעשה בארץ ובמיוחד אלו שגרים בצפון. ובשעה זו כאשר אני כותב שורות אלו אני חושב על כלל האוכלוסיה בצפון ועל חולי האלצהיימר ועל הלחצים אשר אותם הם עוברים בשעה זו וכל שנותר לי הוא לחזק את כל תושבי הצפון כולל החולים בעמידתם האיתנה מול ההתקפות האכזריות של החיזבאללה ומתפלל שאפיזודה זו תחלוף ותיגמר בקרוב ושנשוב לחיי הנורמליות במהרה. אני כאן עד יום שני בלילה ,שכן ביום שלישי שוב אני יוצא לטיול והפעם לאיטליה לשבוע ימים. מצרף לכם כאן תמונה מאירלנד הקסומה...אחחחח.....איזו שלווה היתה שם ,קשה להאמין שכאן מתנהלת לה מלחמה. גרשון
שלום לכולם ,חזרתי משבוע באירלנד ,כאשר היתה לי הזכות ללוות את חמי כמדריך ,למדתי רבות על העולם בו הוא חי ,על הגורם להתרגשות אצל חולה האלצהיימר ועל הסיבות המלחיצים של החולה ,על רגעי האושר והבלבול וכן גם על הצחוק. כ outsider אשר רק מלווה אותו לקבוצת התמיכה וכאחד שגם משתתף בקבוצת התמיכה בראשון (יותר מעניין מאשר לחכות שעה וחצי בחוץ) היתה לי הפעם הראשונה להיות לצידו ולבחון מקרוב את אשר עובר עליו והאמינו לי ידידיי כאן ,זה היה שדעור מעלף ומאלף מהבחינה החיובית שבדבר. בסה"כ הטיול עבר מעל המצופה ולמרות החששות ,מסתבר שאלה שעדייין נמצאים בשלבי תובנה מסוגלים לצאת לטייל מחוץ לבית וכמו חמי שחיכה בקוצר רוח לטיול בוודאי שיש עוד רבים כמוהו החולים במחלת האלצהיימר, לפעמים אנו שופטים את דרכם עפ"י רצוננו למרות שאנו רוצים רק בטובתם ובאיזו שהיא דרך אנו נוטלים מהם לפעמים את הנאות החיים אשר עדיין הם מסוגלים לספוג (נקודה למחשבה.....) מאידך היה קשה לנהל את הטיול כאשר המשתתפים האחרים בקבוצה ראשם בנעשה בארץ ובמיוחד אלו שגרים בצפון. ובשעה זו כאשר אני כותב שורות אלו אני חושב על כלל האוכלוסיה בצפון ועל חולי האלצהיימר ועל הלחצים אשר אותם הם עוברים בשעה זו וכל שנותר לי הוא לחזק את כל תושבי הצפון כולל החולים בעמידתם האיתנה מול ההתקפות האכזריות של החיזבאללה ומתפלל שאפיזודה זו תחלוף ותיגמר בקרוב ושנשוב לחיי הנורמליות במהרה. אני כאן עד יום שני בלילה ,שכן ביום שלישי שוב אני יוצא לטיול והפעם לאיטליה לשבוע ימים. מצרף לכם כאן תמונה מאירלנד הקסומה...אחחחח.....איזו שלווה היתה שם ,קשה להאמין שכאן מתנהלת לה מלחמה. גרשון