שלום לכולם חייבת עצה

שלום לכולם חייבת עצה

אני בת 20 ובן הזוג שלי בן 28,אנחנו יוצאים כבר שנה. לא מזמן הוא דיבר על ילדים בעתיד..וצוחקים ונהנים והכל טוב ויפה עד שבאמת בא ילד. אני בהריון חודש וחצי וסיפרתי לו על זה ברגע שגיליתי.. בהתחלה הוא שמח והיה מאושר וכל מי שהוא סיפר לו גם מאושר..ופתאום אתמול בבוקר הוא מתקשר אליי..אני לא רוצה את הילד הזה בשום פנים ואופן ואני אמרר לך את החיים אם תביאי אותו לבד..ואני לא רוצה להתחתן איתך בלי שתיכננו את זה ואני לא רוצה ילד מחוץ לנישואים ובטח שלא גוי [אני לא יהודיה לכן החלטנו שאני אתגייר ונתחתן].. מה עושים? נשארתי לבד..אתם בתור גברים מה עשיתם בסיטואציה כזאת אם הייתם בה? האם לדעתכם יש סיכוי לשכנע אותו אחרת או שזה פשוט הפחד הראשוני שלו? אני מיואשת!
 

schlomitsmile

Member
מנהל
../images/Emo201.gif טוב שגילה את פרצופו לפני החתונה... מה אגיד לך? אני מקוה שמשפחתך תומכת בך, שאת לא באמת לבד. פחד ראשוני אינו תרוץ לבריחה מאחריות ובטח לא לאיומים. לא נראה לי שכדאי לך אפילו לנסות לשכנע אותו, אם יבין בעצמו עד כמה נמוך הוא ירד, ויתחנן שתסלחי לו, אולי שוה לשקול לתת לו הזדמנות שניה.
 

AlonPe

New member
סיפור לא פשוט ../images/Emo24.gif

מסכים עם כל מילה של שלומית. כמו שזה נראה, על פי מה שסיפרת כאן, ובמקומות אחרים, הכי טוב להעיף את הבחור הזה לכל הרוחות! ואז להחליט בעצמך, עם עצמך ועם אנשים שקרובים לך ואוהבים אותך, מה לעשות עם ההריון הזה. ועוד הערה קטנה, וסליחה מראש שאני נתפס לעניינים קטנוניים: את התגובה הזו, אני כותב בתור "בנאדם", לא בתור "גבר". אני מניח שהדברים נכתבו מתוך... סערת רגשות, או מתוך מצוקה, אחרת הניסוח הזה: "בתור גבר" היה ממש מקומם אותי!. אני לא חושב ש-"בתור גבר" נקודת ההשקפה שלי על סיפור שכזה היא שונה. מתוך מה שסיפרת, עושה רושם שהבנאדם הזה הוא פשוט מנוול. אני לא יכול להגיד מה הייתי עושה לו הייתי בסיטואציה כזו - לא רק כי לא הייתי, אלא כי לא הייתי יכול להיות! בסיטואציה שבה חברה שלי נכנסת להריון לא מתוכנן? בסיטואציה שבה אני הופך להיות מניאק ומתנער מההריון הזה? או בסיטואציה שבה החברה משאירה בפתח ביתי את התינוק הלא מתוכנן, ומתנערת מאחריות? מאחל לך, שתצליחי להגיע להחלטה שהכי מתאימה לך, ואיזו החלטה שזו תהיה - שתיהיה שלמה איתה! בהצלחה!
 
למעלה