שלום לכולם/ן
אני בן 33 שאינו רוצה להביא ילדים לעולם. היו תקופות קצרות בחיי שחשבתי שאני רוצה, אבל בסה"כ, מאז שאני זוכר את עצמי, ידעתי שזה לא מתאים לי ולא בשבילי. כיום אני יכול להגיד בבטחון מוחלט שההחלטה הזאת היא סופית מבחינתי. אני מניח שבמהלך השהות שלי בפורום אכתוב על הסיבות שלי להחלטה הזאת, על הלבטים ברגעים מסוימים, ועל ההתמודדות עם ההחלטה מול הסביבה ובעיקר מול המשפחה. אבל להודעה ראשונה שלי בפורום זה, הייתי רוצה להעלות סוגיה אחרת. יופי, קיבלנו את ההחלטה הזאת, ועתה אנו הולכים לחפש את בן/בת הזוג המתאימים. כידוע, עלינו להתמודד עם היצע שהצטמצם באופן משמעותי בעקבות ההחלטה שלנו. אבל נניח ומצאנו את השידוך שנראה כמתאים. השאלה שלי איך מתמודדים עם החשש, שקיים אצלי לפחות, שתבוא יום אחד בת הזוג ותגיד לי: "חמוד, אני אוהבת אותך מאד, אבל שיניתי את דעתי בסוגית הבאת הילדים לעולם, ואני מאד רוצה להביא ילד (או עשרה, תלוי כמה אספיק)". וזה לא משהו דימיוני. אנשים משנים את דעתם במהלך חייהם. רק שההשפעה של החלטה כזאת תהיה הרסנית. לא יודע, החשש הזה מקונן בי, ולא ממש יודע איך מתמודדים איתו. לא מפסיק לחשוב על זה, והדבר גורם לי בעיקר להיות חשדן כלפי בת הזוג. יש עצות? ולמען הסר ספק, ברור לי שהחשש הזה קיים גם מהצד השני, באותה מידה לפחות אם לא יותר.
אני בן 33 שאינו רוצה להביא ילדים לעולם. היו תקופות קצרות בחיי שחשבתי שאני רוצה, אבל בסה"כ, מאז שאני זוכר את עצמי, ידעתי שזה לא מתאים לי ולא בשבילי. כיום אני יכול להגיד בבטחון מוחלט שההחלטה הזאת היא סופית מבחינתי. אני מניח שבמהלך השהות שלי בפורום אכתוב על הסיבות שלי להחלטה הזאת, על הלבטים ברגעים מסוימים, ועל ההתמודדות עם ההחלטה מול הסביבה ובעיקר מול המשפחה. אבל להודעה ראשונה שלי בפורום זה, הייתי רוצה להעלות סוגיה אחרת. יופי, קיבלנו את ההחלטה הזאת, ועתה אנו הולכים לחפש את בן/בת הזוג המתאימים. כידוע, עלינו להתמודד עם היצע שהצטמצם באופן משמעותי בעקבות ההחלטה שלנו. אבל נניח ומצאנו את השידוך שנראה כמתאים. השאלה שלי איך מתמודדים עם החשש, שקיים אצלי לפחות, שתבוא יום אחד בת הזוג ותגיד לי: "חמוד, אני אוהבת אותך מאד, אבל שיניתי את דעתי בסוגית הבאת הילדים לעולם, ואני מאד רוצה להביא ילד (או עשרה, תלוי כמה אספיק)". וזה לא משהו דימיוני. אנשים משנים את דעתם במהלך חייהם. רק שההשפעה של החלטה כזאת תהיה הרסנית. לא יודע, החשש הזה מקונן בי, ולא ממש יודע איך מתמודדים איתו. לא מפסיק לחשוב על זה, והדבר גורם לי בעיקר להיות חשדן כלפי בת הזוג. יש עצות? ולמען הסר ספק, ברור לי שהחשש הזה קיים גם מהצד השני, באותה מידה לפחות אם לא יותר.
