1דוד היחיד
New member
שלום לכולם פה..
קודם כל נעים מאוד, דוד זה שמי האמיתי, אבל מי באמת קורא ככה היום למישהו... פתחתי לי כרטיס חדש מתוך מטרה ברורה להצטרף איתו לפורום המקסים שלכם. אתמול ראיתי אותו לראשונה וחשבתי לעצמי מה לעסזאזל הפורום הזה, אחרי שקראתי חלק מההודעות החלטתי לשפוך מה שיש לי. גם אם זה לא המקום הנכון, אני חייב לעשות את זה לפני שאתפוצץ.. לכאורה, מי שמכיר אותי, ויש המון כאלה, חושב שיש לי את החיים המושלמם ממש, אני גר עם ההורים וחוסך המון כסף ככה, יש לי עבודה נחשבת, ויש לי המון חברים, הבריאות שלי תקינה, בקיצור כמעט כל מה שבאמת חשוב, אבל ... יש לי בעיה אחת, אני ממש לא מאושר, אני אסביר... אז ככה מזה כ-4 חודשים הייתי על תקן מוסטל, כאילו לא ממש מובטל , זה מסובך, הכרתי בחור שהציע לי עבודה, מאוד האמנתי בו ואני עדיין מאמין, אבל.. זה דרש ציפיה של 4 חודשים כמעט גלי משכורת, מה שגרר מלחמה עיקשת עם ידידה שלי שאני עכשיו חיב לה 4500 אלף ש"ח. אני לא רוצה ללכת להורים שלי ולבקש מהם, ואני ממש בבעיה, לכאורה נראה כאילו זה בעי של כסף, אבל זה כסף, וחברות שחשובה לא פחות, הבעיה היא שאני מגיע למצב בו אני אדיש לחלוטין כשהכל מסביבי מסתבך לי. אני כבר לא יודע מה לעשות, אני לא יודע למי לפנות, אני ממש בצרה בקטע הזה, והאמת שזה רק קצה הקרחון, החברויות שלי עם חברים טובים שלי נקטעו תמיד בגלל ענינים כספיים, כמובן שברקע תמיד היו דברים אחרים, אבל זה בהחלט היה חחלק מזה. הבוקר אני מתחיל את העבוד עם הבחור שהזכרתי קודם, ואני בכלל לא בטוח שזה בכלל מהש אני רוצה לעשות, ואם זה באמת מה שטוב לי לחיים, אני בכלל, בן 25 ועדיין מרגיש כמו ילד קטן, אחד כזה שממש אבל משמ לא יודע מה הוארוצה מעצמו ומהסביבה שלו, עוד לא למדתי, עוד לא גיבשתי מה אני בכלל רוצה לעשות. כולם מסביבי חושבים שאני מן חכם גדול עם תעודת בגרות מבריקה, בולשיט אפילו את זה לא עשיתי, מה אני יכול ללמוד בכלל, אני כל כך לא חכם, אני פשוט מפגין המון ביטחון ומוצג בצורה שונה ממה שאני שאני שכל מי שרואה אותי משוכנע שמדובר בחכם הדור, והאמת שנמאס לי מזה! אני מת לספר את האמת, אני מת להגיד לכולם שממש לא אכפת לי משום דבר וזה אני עם החבילה של, אבל זה לעולם לא יקרה, למה? כי אני חסר עמוד שדרה, כי אני מש לא יודע להתמודד עם אמת, אני מעדיף תמיד להדחיק אותה, להתעלם ממנה לחלוטין כאילו היא מעולם לא הייתה קיימת... עוד בעיה זה הקשרים שלי, אני גיי מוצהר, כולם מסביבי יודעים על זה, אבל אני כל הזמן נכנס למערכות חסים שרק עושות לי רע ונגמרות במפח נפש לי, אני עוד דלוק על בחור שיצאץי איתו שבועיים לפני שנה וחצי, השבוע קראתי באיזה פורום על כזה שהוא הודיע לאימו, זה כל כך אב לי, וזה לא שלא המשכתי הלאה, בטחח שכן, אבל הפצע לא מגליד. אני ממש עם דמעות בעיניים, בעיקר כי אני יודע שלעולם לא הייתי מעלה את הדברים בפני אנשים שאני מכיר, אין לי את האומץ לזה. עם כל המשקעים, ועם כל הדברים אני ניצב מולכם היום, שיהיה לכולם חיים טובים!
קודם כל נעים מאוד, דוד זה שמי האמיתי, אבל מי באמת קורא ככה היום למישהו... פתחתי לי כרטיס חדש מתוך מטרה ברורה להצטרף איתו לפורום המקסים שלכם. אתמול ראיתי אותו לראשונה וחשבתי לעצמי מה לעסזאזל הפורום הזה, אחרי שקראתי חלק מההודעות החלטתי לשפוך מה שיש לי. גם אם זה לא המקום הנכון, אני חייב לעשות את זה לפני שאתפוצץ.. לכאורה, מי שמכיר אותי, ויש המון כאלה, חושב שיש לי את החיים המושלמם ממש, אני גר עם ההורים וחוסך המון כסף ככה, יש לי עבודה נחשבת, ויש לי המון חברים, הבריאות שלי תקינה, בקיצור כמעט כל מה שבאמת חשוב, אבל ... יש לי בעיה אחת, אני ממש לא מאושר, אני אסביר... אז ככה מזה כ-4 חודשים הייתי על תקן מוסטל, כאילו לא ממש מובטל , זה מסובך, הכרתי בחור שהציע לי עבודה, מאוד האמנתי בו ואני עדיין מאמין, אבל.. זה דרש ציפיה של 4 חודשים כמעט גלי משכורת, מה שגרר מלחמה עיקשת עם ידידה שלי שאני עכשיו חיב לה 4500 אלף ש"ח. אני לא רוצה ללכת להורים שלי ולבקש מהם, ואני ממש בבעיה, לכאורה נראה כאילו זה בעי של כסף, אבל זה כסף, וחברות שחשובה לא פחות, הבעיה היא שאני מגיע למצב בו אני אדיש לחלוטין כשהכל מסביבי מסתבך לי. אני כבר לא יודע מה לעשות, אני לא יודע למי לפנות, אני ממש בצרה בקטע הזה, והאמת שזה רק קצה הקרחון, החברויות שלי עם חברים טובים שלי נקטעו תמיד בגלל ענינים כספיים, כמובן שברקע תמיד היו דברים אחרים, אבל זה בהחלט היה חחלק מזה. הבוקר אני מתחיל את העבוד עם הבחור שהזכרתי קודם, ואני בכלל לא בטוח שזה בכלל מהש אני רוצה לעשות, ואם זה באמת מה שטוב לי לחיים, אני בכלל, בן 25 ועדיין מרגיש כמו ילד קטן, אחד כזה שממש אבל משמ לא יודע מה הוארוצה מעצמו ומהסביבה שלו, עוד לא למדתי, עוד לא גיבשתי מה אני בכלל רוצה לעשות. כולם מסביבי חושבים שאני מן חכם גדול עם תעודת בגרות מבריקה, בולשיט אפילו את זה לא עשיתי, מה אני יכול ללמוד בכלל, אני כל כך לא חכם, אני פשוט מפגין המון ביטחון ומוצג בצורה שונה ממה שאני שאני שכל מי שרואה אותי משוכנע שמדובר בחכם הדור, והאמת שנמאס לי מזה! אני מת לספר את האמת, אני מת להגיד לכולם שממש לא אכפת לי משום דבר וזה אני עם החבילה של, אבל זה לעולם לא יקרה, למה? כי אני חסר עמוד שדרה, כי אני מש לא יודע להתמודד עם אמת, אני מעדיף תמיד להדחיק אותה, להתעלם ממנה לחלוטין כאילו היא מעולם לא הייתה קיימת... עוד בעיה זה הקשרים שלי, אני גיי מוצהר, כולם מסביבי יודעים על זה, אבל אני כל הזמן נכנס למערכות חסים שרק עושות לי רע ונגמרות במפח נפש לי, אני עוד דלוק על בחור שיצאץי איתו שבועיים לפני שנה וחצי, השבוע קראתי באיזה פורום על כזה שהוא הודיע לאימו, זה כל כך אב לי, וזה לא שלא המשכתי הלאה, בטחח שכן, אבל הפצע לא מגליד. אני ממש עם דמעות בעיניים, בעיקר כי אני יודע שלעולם לא הייתי מעלה את הדברים בפני אנשים שאני מכיר, אין לי את האומץ לזה. עם כל המשקעים, ועם כל הדברים אני ניצב מולכם היום, שיהיה לכולם חיים טובים!
