שלום לכולם, פעם ראשונה שלי פה, אשמח לשתף
סליחה אם אקפוץ מלשון זכר ללשון נקבה.
נולדתי כנקבה. מגיל 4 בערך הבנתי שאני רוצה להיות בן (בגיל הזה כבר שאלתי את הוריי כמה פעמים האם הם בטוחים שהם לא התבלבלו כשהחליטו שאני בת). כשגדלתי טיפה חשבתי שאני מוזרה, שאני משוגעת, שזה סתם תסביך שיעבור כשאגדל. אבל זה לא עובר, להיפך. אין רגע בחיים שאני מרגיש בנוח בזהות המגדרית הנוכחית שלי. לא טוב לי, אני לא אישה.
אני כל הזמן צופה בסרטוני FTM טיימליין ביוטיוב ושואב השראה מהנערים האמיצים שיש שם. ואני רוצה גם...
אבל ההורים שלי דתיים מאוד, שינוי כזה יגרור אחריו נתק מוחלט מהמשפחה ואני לא בטוח/ה שאני מוכן לנתק כזה.
בינתיים אני מדמיין כל היום את היום בו אצליח להיות גבר.
סליחה אם אקפוץ מלשון זכר ללשון נקבה.
נולדתי כנקבה. מגיל 4 בערך הבנתי שאני רוצה להיות בן (בגיל הזה כבר שאלתי את הוריי כמה פעמים האם הם בטוחים שהם לא התבלבלו כשהחליטו שאני בת). כשגדלתי טיפה חשבתי שאני מוזרה, שאני משוגעת, שזה סתם תסביך שיעבור כשאגדל. אבל זה לא עובר, להיפך. אין רגע בחיים שאני מרגיש בנוח בזהות המגדרית הנוכחית שלי. לא טוב לי, אני לא אישה.
אני כל הזמן צופה בסרטוני FTM טיימליין ביוטיוב ושואב השראה מהנערים האמיצים שיש שם. ואני רוצה גם...
אבל ההורים שלי דתיים מאוד, שינוי כזה יגרור אחריו נתק מוחלט מהמשפחה ואני לא בטוח/ה שאני מוכן לנתק כזה.
בינתיים אני מדמיין כל היום את היום בו אצליח להיות גבר.