שלום לכולם - צריכה את עזרתכם

[תותית1]

שלום לכולם - צריכה את עזרתכם

לפני מס´ חודשים סבי עבר שני ניתוחים להסרת גידול במעיים. כעת הוא צריך בעוד כשבוע להתחיל לעבור סדרה של 28 הקרנות. כל התקופה הזו שהיתה קשה על כולנו ואנחנו מנסים לתמוך בו ובסבתי ככל האפשר לא עוזרת. הוא הפך להיות אדם אחר- מסבא היפראקטיבי שעושה הכל הוא הפך להיות לאדם מריר,עצבני.פסימי. פשוט זה לא הסבא שאני מכירה. ניסיתי להסביר לו שאם יהיה אופטימי ויחשוב רק מחשבות חיוביות הגוף ילך בעקבות הראש והוא ירגיש יותר טוב אך נראה לי שהוא כבר נכנע מראש וזה מאוד מתיש את סבתא שלי ואני לא יודעת מי יגמר קודם מכל הלחץ והבלגאן - הוא או היא שאלתי לכם - איך אפשר להכניס לו קצת יותר אופטימיות לחיים? אני פשוט עוד לא מוכנה להיפרד ממנו

 

[MemphisRaines]

שלום תותית

אפשר לעשות והרבה סבך עומד בפני תקופה לא קלה הוא מתמודד עם חששות ופחדים את ומשפחתך יכולים להיות לצידו אבל יותר מזה עשו דברים קטנים שמחממים את ליבו שבי ובקשי שיספר לך דברים מעברו ( זו דרך נהדרת פגעת בליבו ולפתח שיחה ) תשורות קטנות שמראות על תשומת לב יעשו לו טוב אפילו פתק קטן עם חיוך יכול לשמח מעט אל תצפי שבשניה אחת הוא יחזור להיות כמו שהיה לפני גילוי המחלה קחי בחשבון שבכל זאת יש מחיר לטיפול , גם הניתוח לא קל וההקרנות מקשות מאד אבל אם תהיו לצידו ותראו שאכפת לכם ( לא לרקוד סביבו כל הזמן ) פשוט תנו לו את ה

המשפחתי החם והיו מאחדים בכל רגע ורגע

שרון

 

[מלמלה]

אופטמיות

זה לא דבר שבא ע"י לחיצה על איזה כפתור פנימי הכי חשוב שכל אנשים שסובבים את אביך יהיו אופטמיים ושמחים ולא עם פרצוף 9 באב וגם לא "מלאי כוונות טובות ורצון לעזור" אלא רגילים כמו תמיד עברי על הודעותיה של מאיה כמה לפעמים רצון טוב יכול להעיק על החולה בנוסף את יכולה לעזור לאמך להוציא אותה ללא אביך או עם אביך לקניות, לבית קפה, לסרט שתנשום מעט אויר אחר לשוחח על דברים אחרים חוץ מבית חולים, סרטן, כאבים.... הצלחה בריאות ואושר מלמלה

 

[ציפורלילה]

לא צריכה להפרד

ואולי גם סבא שלך עוד לא מוכן להפרד. זה לא קל להתמודד עם המחלה והטיפולים ואני מניחה שגם לחוזק הגוף בגילו של סבך השפעה על ההתמודדות שלו. יכול להיות שחלק מהתחושה הפסימית שלו נובעת ממה שהוא קולט מהסביבה (אני אמנם לא יודעת מה האנשים סביבו משדרים לו, אני רק מנחשת). אני חושבת שלנסות להכניס לו אפטימיות לחיים זה טוב, וגם כדאי לנסות להמשיך את החיים כאשר הסרטן הוא חלק מהם אך לא מרכזם ולא מה שמנהל את החיים, כי גם לשגרה יש חלק בתהליך ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אני חושבת שזה נהדר שיש לסבא משפחה תומכת כמו שלך, ושאתם תומכים לא רק בו אלא גם אחד בשני וזה נותן כוח רב להמשיך ולהתמודד עם המצב. מאחלת לכם כוח, אומץ ובריאות גלי

 

[ס ו ז נ ה]

../images/Emo42.gif תותית בוקר טוב

תותית מזלו של סבך שיש לו נכדה כמוך. שאוהבת אותו וחושבת עליו, ושואלת ומבררת ומתייעצת. זה לא מובן מאליו. מהכרותך עימו, נסי בדרך כאילו פסיבית, לאפשר לו לעבור את התהליך לבדו, אבל מאידך - להיות שם בשבילו. אולי תקני לו דיסק שהוא אוהב, אולי ספר קליל, אולי כובע מצחיה שיתאים לו וגם אם יעשה פרצוף חמוץ, נסי לחבק או לתת נשיקה או לאחוז בידו - אפילו בלי לומר דבר. רק שיידע שהוא בליבך ובמחשבותייך. לי זה נתן המון כוח בימים הקשים. גם כשרציתי להיות לבד, שמחתי בדיעבד על שנגעו בי (תרתי משמע). במאה ה-13 או ה-14, חיבר כומר גרמני תפילה, שבזמנו לא התקבלה בברכה בכנסיה. אחרי זמן רב, חלק מהתפילה הפך פופולארי ביותר והופץ בכל רחבי העולם. החלק הזה נתן לי הרבה כוח ותקווה במהלך הטיפולים, וגם היום, על אף שאיני אדם דתי. "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכלתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכלתי, והתבונה להבחין בין השניים". מאחלת לסבך, לך ולמשפחתך את השלווה, האומץ והתבונה וחיים ארוכים וטובים

 

[blg]

משהו אחר...

אני לא יודעת אם אפשר "להכניס לו אופטימיות לחיים" במקרה הטוב אנחנו יכולים לעודד מישהו לנקוט עמדה אופטימית, רק הוא יכול לעשות זאת. וגם, אולי כדאי להציע לסבא להצטרף לפורום שלנו (או אחר) לפעמים זה עוזר -שותפות גורל. אני ממליצה לבני המשפחה, דווקא לא לסבא, לקרוא את הספר אהבה, רפואה וניסים של דר´ בארני סגל אני ממש נשבזתי כשקראתי אותו בזמן המחלה,אבל חשבתי שיש בו עיצות טובות למי שנמצאים מסביב לחולה. ואני גם חושבת שזה בסדר לתת לבנאדם מקום גם לרגשות ה"לא יפים" שלו. או כמו שאמרתי לרופאה שלי בזמנו. "יש לי סרטן מותר לי להיות קצת בדיכאון". אני מאמינה, שאם "נותנים מקום" לכל הרגשות יש סיכוי שיתפנה מקום גם לרגשות חיוביים. מצטרפת גם להצעה לדבר עם סבא על דברים שדיברתם קודם, כי חוץ מזה שיש לו סרטן הוא גם ממשיך להיות "סתם" סבא / אבא / בעל/ חבר וכו´. ועבר בראשי, אולי דווקא הפוך על הפוך? אולי כשאנשים סביבך מבואסים אתה על דרך הניגוד הופך למחזק / אופטימי (אני יודעת שזה נכון לגבי, יש לי דפוס כזה של לנקוט את העמדה ההפוכה) ככה שאני לא בטוחה שזה שכולם אופטימיים מסביב אכן הופך את החולה לאופטימי. לא שאני יודעת מה היישום של המחשבה הזו אבל...

 

[פיצפיצון]

לדעתי-

תותי- לדעתי את צריכה להיות איתו הרבה להכין לו דברים שיראו לו כמה את אוהבת אותו. אמרת שהוא פסימי עכשיו נכון? תראי לו מה הוא הולך להפסיד עם הוא לא ילחם בזה. תנסו יותר להיות איתו (עם יש טיפול שהוא עבר בהצלחה תוכלו לערוך מסיבונת קטנה סימלית ונחמדה עם בלונים וכל מיני שטויות שמשמחות אנשים) ובקיצור לשמח אותו להראות לו שאתם אוהבים אותו.

 

[תותית1]

תודה לכולכם על התגובות

 

[תותית1]

תודה לכולכם על התגובות